|
מפטרופיליה לפטרוזיליה
זר תמונות בענף
"אלון בהיר"
מאמר מאת גנן עץבעיר, אלון אלירן.
נפט הוא חומר טבעי. כמובן, הנפט, המשמש לַהֲפקת אנרגיה וְלַתעשייה, עובר זיקוק תעשייתי.
אינני רואה בטכנולוגיה ביטוי של מעבר גבולות ע"י האדם אל מעבר למה שנועד לו באופן "טבעי". להיפך, אך טבעי לו לאדם מעצם טבעו החוקר ולומד, שיגלה את הנפט, את החשמל וכיוב' במוקדם או בִמאוחר. מה שחסר הוא ריסון עצמי, איזון וגיוון. יש היגיון בתרבות הנפט, הפטרופיליה*: משאב קיים, שזול להפיק אותו יחסית לאנרגיה, שהוא מספק. בִכלל, לגבי הנפט, לא ידוע לי על נזק, שנגרם מעצם גריעת החומר הזה מסביבתו, אך אין בכך הוכחה.
הנזק נגרם לרוב מדליפות במהלך השאיבה והשינוע וכמובן, מזיהום האוויר וגזי החממה בעת השריפה. מסתבר, שהחומר הזה לא נועד לצאת ממעבה האדמה, ואם מתעקשים להוציאו, נדרשת זהירות מופלגת. מהבחינה הזוֹ, הנפט מזכיר את האנרגיה הגרעינית ואת השאלה, מה הסיכון, שאנו מוכנים אליו, כדי ליהָנות מהמשאב?
...יש 1 תגובות
בתים מבחוץ
מה לא אמרו על ההתרחשויות המרגשות במאהל המַאֲהָב (אם יורשה לי לשאול מלה זוֹ, שהִנחיל לנו להב זוהר, מההקשר של קריית ספר) למען דיור בר-השגה?
אז אֲמקד את רשמיי מכמה ביקורים, כולל לינת לילה, בִתמונות וּבהקשר האקולוגי וגם בָזה של השירה והמוזיקה.
אזכיר גם את "בתים מבִפנים וּמבחוץ" ואוסיף שיר, שהפך תקף פחות, לשמחתי:
חוגגים כולנו בכיכר
כאילו בנפשנו הדבר
ושרים
כאילו מוצו הדיבורים
אך מה אתמול וּמה מחר?
מה המרחק מֵהכיכר?
וגם
איך אפשר לומר שלום
בלי לחלום
שיבוא היום
ונוּכל לנשום
אין כרגע תגובות...
זה כן הולך ברגל
עלה בענף
"אלון בהיר"
על אמצעי תחבורה אחרים כתבתי כבר, אז לדרך:
לֵך
ראשךָ מוטה הצדה
קדימה כבר יוביל הלב
עיניך תלה על עץ
או אל האדמה
השלך
עלי עלה
אמור תודה
את השיר הבא כתבתי, כשעשיתי חלטורה של הכנה לתכנון מכשיר GPS סלולארי, המיועד למיקום בנעל לשם מעקב אחר אנשים בסיכון. מכשירים דומים, שהתמסחרו, משמשים הורים מודאגים לעקוב אחר ילדיהם...
יש לי סלולאר בנעל
מְהַלֵּך על זמן אוויר
מאזין לדופק שעל
הדהודי זמן אעביר
יש לי GPS בנעל
את רגלי הוא משתק
רק הראש אי-שם ממעל
משחק וּמתרחק
אז מה בין ניווט לבין תכנון, בין הראש לבין הלב?
אין כרגע תגובות...
הרחבה בעניין התשורה
ראשית, יש לומר בגלוי שאנו חיים עדיין בעולם של כסף. כל עוד עלינו לשלם בכסף על צרכינו הבסיסיים, אנו צריכים להתפרנס, וזה ממש לא משנה לצורך העניין, שאנו רואים בכסף בעיה.
ברוח הפרמקלצ'ר אנו שואפים להפוך את הבעיה לפתְרון, וזאת בדרך כפולה:
א. כעסק חברתי, אנחנו פועלים על מנת שיותר ויותר אנשים מסביבנו יתפרנסו ממה שעושה לכולנו טוב, ואז, הרווח הוא משולש (תועלת כלכלית, חברתית וסביבתית).
לפעמים קיים שְלב ביניים, שבו אדם ממשיך לעבוד בַעֲבודה לא-משמחת כדי לממן את השינוי, אך בהמשך הוא משתחרר מכך וּמתמסר לעבודה, שהוא רוצה בה. אנחנו, מכל מקום, ממליצים על כך בהזדמנויות שונות, מכיוון ששינוי זה עמוק בהרבה משינוי לִפרקים, שקונים בכסף בִשעות הפנאי.
ב. כצרכנים רגועים, אנו מצביעים באמצעות הארנק, כלומר, משקיעים את כספנו בדברים שעושים טוב. לדוגמא, להסיט את הכסף מפיצה וקולה, לעבר סדנא של גלידות פירות, או חומוס אורגני של אבא גיל.
מעבר לִשתי השאלות הנ"ל (מנין בא הכסף וּלאן הוא הולך), אנו שואלים גם, מה הכסף עושה לנו, כשהוא בידינו.
אנו מרגישים, שהכסף מטה את השיקולים שלנו בכיוונים הרצויים ע"י המערכת/השיטה/הקפיטליזם/בעלי ההון או איך שלא נקרא לָ"זה", על-חשבון הרצונות והצרכים האמתיים.
גם שינוי חלקי של כללי המשחק, כזה, השובר את הקשר הקשיח בין "סחורה" לבין "מחיר", מאפשר שינוי בסדר העדיפות ושחרור מהצורך המעיק לשקול את הדברים החשובים לנו מבעד לחור שבגרוש. קל יותר להחליט פעם בשנה להקצות מכספנו למטרות החשובות לנו מאשר לעמוד מול הקושי הזה תוך-כדי השגרה עתירת הסחות הדעת.
השילוב של תשלום דמי חברות ותשלום תשורה מאפשרים להתאים את התשלום לִיכולתו של הֶחבר וְלִצרכי הארגון, וכך אנו משתחררים גם מהשרירותיות שבמחיר הנקוב, הנקבּע באופן חד-צדדי. זה דומה יותר לִמכירה פומבית, רק בלי התחרותיות.
אכן אנו מעבירים את הדילמה למישור המוסרי, ואולי זוֹ בְדיוק מטרתנו. אמת, לא בטוח, שזה קל לכל אדם, אך מלכתחילה אנו פונים לקהל, המעוניין בשינוי. להתרשמותנו, יש בהחלט אנשים, שהדבר מקל עליהם, בין היתר, כאלה, שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, וּמוצאים את הדרך להשתלב בכל-זאת. כמו-כן, אנו עדיין נוקבים בִמחיר, כך שאפשר להימנע מ"כאב הראש" וּלשלם אותו.
אין ספק, שחלק מהמסר הוא, שדרוש שינוי בערכי המוסר שלנו, המחשיבים הרבה יותר את התשלום החד-ערכי על סחורה מאשר את הערכים הלא-כספיים.
לסיכום: מי שאינו יכול לממן השתתפות בפעילות, שהוא מעוניין בה, וקשה לו לקבל אותה מבלי לשלם (וגם אינו מוצא דרך אחרת "לשלם"), אכן יגיע למסקנה, שהוא זקוק לכסף לשם כך (וכנראה, גם למטרות נוספות), ואז, כאמור, יעמוד בפני השאלה, אם כל עבודה מצדיקה את המטרה, או שמא מוטב לו "להתעקש" וּלהתפרנס מעצם עשיית השינוי, או להגמיש מעט את אופן המחשבה.
בכל מקרה, אפשר לבוא ללב העץ ולשתף במחשבות ובקשיים, בזמן הבית הפתוח, ימי שישי מ-11:00 עד 15:00. זה לא עולה כסף אז זו התחלה קלה לכל.
אין כרגע תגובות...
מצב הרוח
חשבתם פעם על צמד המילים המעניין הזה? הוא מביע עולם ומלואו! מהי הרוח אם לא הרוח המנשבת על חוף הים ומסתננת ממנו אל העיר בינות לבניינים? תאמרו, הכוונה היא לרוח שלנו ולמצבה, ואכן גם הרוח שבנו מנשבת לה על חוף הים וגם אנו זורמים לנו בינות לבניינים, והנה אנחנו בתוך הבית שלנו וגם שם, יש את הרוח שבפנים והרוח שבחוץ, ושתיהן משתנות תדיר, בלתי ניתנות לצפייה או לשליטה, פעם הם למטה ופעם למעלה.
בעצם, “מצב הרוח" הוא צמד מילים נרדף ל"מזג האויר", עוד צמד מילים מופלא, שאורי מאיר צ'יזיק הפנה את תשומת ליבי אליו, כשהתחיל ללמד אותנו את תורת המזגים והליחות. מזג האויר, מהו אם לא מצב הרוח של האויר? וכי איך ניתן לחזות את מצב הרוח של האויר?
האם זה באמת כל כך מפתיע שיורד גשם ביום שבת בבוקרו של חודש יוני? האם זה כל כך מופלא שירד פעם שלג בתל אביב? מנקודת מבטינו כמובן שכל זה נפלא, בדיוק כפי שמצב הרוח שלנו הוא נפלא, שלא לדבר על הרוח עצמה. מנקודת מבטם הלא-קיימת של הרוח ושל האויר, אין בכך שום כלום.
ואבא שלי חוזר ואומר: “אין שום דבר מפתיע במזג האויר", כל יום ומזג האויר שלו, כל רגע והרוח שלו. וכשאני אומרת שהכל משתנה לפי "מזג האויר" לזה אני מתכוונת. שהכל משתנה כל הזמן, אז כך גם המתכונים במיטפח, ומידת ההשקייה הנכונה, ומספר התולעים בקומפוסט, ודעתם של חברי העץ על עניין זה או אחר וכן הלאה. ומה הדבר שאני מנסה כבר שנים ללמוד? איך להתאים את מצב הרוח שלי למזג האויר ולהתבונן בשניהם בשלווה...
...יש 1 תגובות
אקטיביזם חיובי
חזרנו משם כבר לפני יותר משבוע. החוויות ממשיכות לרוץ בראש, והראש מחפש מילים לתאר, להגדיר מה בדיוק היה שם? למה חזרתי משם כל כך ערה ומלאה באנרגיות חיוביות.
איך עלה בדעתי לא להשתתף? מזל שלא היה בתים מבפנים ולא היה אשרם במידבר השנה, אז לא היה מה שיםריע לנו להגיע, בקלות, לשלושה ימים של אקטיביזם ביער הזורע.
חוץ מזה אני בינתיים לא מוצאת מילים, אז בינתיים שני דברים חשובים. כמה תמונות שמעבירות אולי חלק ממה שהיה שם. והמלצה חמה לתמוך מיד בפסטיבל כדי שיהיה עוד אחד.
עץבעיר נתן שפע של סדנאות ואפילו קורס פרמקלצ'ר. אם אתם מגיעים דרכם אתם יכולים לשלם לפסטיבל במקום לעץ. אם הגעתם דרך העץ, אתם יכולים לתת 50 ש"ח לפסטיבל ואנחנו נוריד את זה מכל פעילות של העץ שתבחרו.
לתחושתי, העץ והפסטיבל הם אחים בדם, אנחנו כל כך שותפים לאותו עולם שזה ממש לא משנה במי מהם אתם מתערבבים - בכספיכם (שדרוש מאוד להמשך קיומינו), בזמנכם, או בשניהם - פשוט לחקת חלק ולעשות שינוי - בחיים שלכם וכמובן - בעולם.
ואפשר פשוט לחתום על העצומה הזו, או לתרום דרך האתר של הפסטיבל.
אין כרגע תגובות...
הרצאה על טורבינות רוח קטנות (כ-15 דקות) - מה בעולם, ומה בישראל, מאחד היזמים המובילים בארץ
מאמר בענף
"האנרגיות הירוקות של חנן"
הרצאה שהועברה אתמול בכנס של איגוד חברות האנרגיה המתחדשת. אם אתם עדיין לא יודעים מה זה טורבינות רוח קטנות, ומה שאר העולם המערבי עושה כדי לעודד את ההקמה שלהם - ההרצאה הזו בשבילכם.
אין כרגע תגובות...
Have no fear for atomic energy?
"Emancipate yourselves from mental slavery
None but ourselves can free our minds
Have no fear for atomic energy
'Cause none of them can stop the time"
Redemption song - Bob Marley, 1979
למרות שהמשמעות הגדולה של השיר טמונה דוקא בשורה הראשונה והשניה המצוטטות, אין ספק שבפוקושימה הזמן נעצר לאחר רעידת האדמה, והצונאמי, שהביאו לקריסת מערכות של התחנה הגרעינית על שלל כוריה. אז לפחד או לא לפחד מאנרגיה גרעינית?
אין כרגע תגובות...
Have no fear for atomic energy?
"Emancipate yourselves from mental slavery
None but ourselves can free our minds
Have no fear for atomic energy
'Cause none of them can stop the time"
Redemption song - Bob Marley, 1979
למרות שהמשמעות הגדולה של השיר טמונה דוקא בשורה הראשונה והשניה המצוטטות, אין ספק שבפוקושימה הזמן נעצר לאחר רעידת האדמה, והצונאמי, שהביאו לקריסת מערכות של התחנה הגרעינית על שלל כוריה. אז לפחד או לא לפחד מאנרגיה גרעינית?
אין כרגע תגובות...
העץ והכלכלה האקולוגית
איך עקרונות הכלכלה האקולוגית באים לידי ביטוי בגידול העץ:
01. לדברים צריך להיות בסיס טוב.
כמו בטבע, מה שנועד לחיים ארוכים ויציבים, צומח לאט. קחו את העצים למשל! אנחנו לא ממהרים לשום מקום. אנחנו מבינים שייקח לנו זמן רב ליצור את הבסיס לעצמאות הכלכלית שלנו, ויש לנו סבלנות. עיקרון זה עומד בניגוד לתפישה הכלכלית המקובלת שמסתכלת על הרווח הכלכלי בטווח הקצר, מה שיוצר דרישה לא בריאה לצמיחה מהירה.
02. בעולם סופי עם משאבי טבע וחברה סופיים, אין מקום לרעיון המקובל כיום של צמיחה לשם צמיחה.
בדעתנו לשקול היטב כל מהלך שיש לו השלכות סביבתיות ותמיד להיות מוכנים להגיד "לא תודה" לצמיחה. לפי הכללים המקובלים כיום מה שלא צומח - נובל. אנו מעוניינים להראות שניתן לדרוך במקום וליהנות מיציבות ארוכת טווח ומספקת. אנרגיות הצמיחה שלנו מושקעות בכיוונים שיש להם אפס השפעה סביבתית והמון תרומה רוחנית. למשל פעילות חברתית, למידה, מדיטציה, מוסיקה, יוגה.
03. בניגוד לדעה הרווחת כיום, אנו מאמינים ש"יותר" הוא לא בהכרח "יותר טוב"
אנו מחפשים את נקודת האיזון שבה לא יהיה לנו פחות מדי אבל גם לא יותר מדי. אנו משתפים את הקהילה התומכת שלנו בתהליך הגדילה של העץ, כך שהקהילה שותפה למסע וגם להחלטות שבדרך.
04. מסגרת האשראי המקובלת מבוססת על ריבית, מניעה את ההגדלה השיטתית של כמות הכסף וכך מחריף והולך הניצול של משאבי הטבע והחברה
(בשביל להבין איך זה עובד כדאי להגיע לאחד מהמפגשים שלנו בנושא כלכלה בת קיימא). אין בדעתנו לקחת אף הלוואה נושאת ריבית לצורך גידול העץ. הדבר משול בעיננו לשימוש בדשנים כימיים - הם נותנים לך הרבה כוח בטווח הקצר והורסים אותך אם ישירות ואם בעקיפין בטווח הארוך. אנו מבססים את ההתפתחות שלנו על משאבי כסף וזמן שהקהילה התומכת שלנו מעניקה לעץ מתוך אמון ועניין בתוצאות הלא-כספיות של פעילותנו.
05. זה כבר ברור שאנו לא רואים בעשיית כייסף כשלעצמו מטרה.
התנהלות לפי עקרונות הקיימות לעולם לא תניב עודפי פרי שאין להם שימוש אמיתי, ולכן עץבעיר לעולם לא יהיה אטרקטיבי למשקיע העסקי שמצפה להחזרים הנמדדים בשקלים. לעומת זאת הוא יהיה אטרקטיבי לקהילה המקומית כי היא תראה ממנו ברכה. באמצעות השקעה חודשית קטנה של כל חבר, הקהילה המקומית יכולה לקבל תמורה מהסוג שמשרד האוצר בכלל לא סופר: קהילה שמחה ובריאה, ידע חופשי, גינון קהילתי, קשר בין אנשים, העצמה כלכלית באמצעות הקהילה (בארטרים, קואופרטיבים).
אנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילת החברים של העץ אשר מגדלת אותו ונהנית מפירותיו.
אין כרגע תגובות...