|
על צרכנות רגועה
עלה בענף
"תמי מגדלת עץ בעיר"
הפעם האחרונה שעשיתי קניות ברוח "תרבות הצריכה" הייתה ב-2006. אני זוכרת את הרגע שבו הבטחתי לעצמי שדי! הלאה הצרכנות הפוגענית ומי החליט שזו תרבות? יצאתי למסע חיפוש אחרי תרבות אחרת. עם הזמן גיליתי שלא הפסקתי להיות צרכנית - פשוט נרגעתי. אני שואפת לפעול כמו כל יצור אינטלגנטי אחר על פני הכדור: לצרוך תוך כדי תרומה לבריאות שלי ושל הסביבה. כמו שאומרים בפרמקלצ'ר: לעשות שכל פעולה תניב שתי תוצאות חיוביות לפחות. להשתחרר מההנחה המוטעית שאם אני מרוויחה, מישהי אחרת (פעמים רבות זו הסביבה) מפסידה. צרכנות רגועה היא הדרך המתקדמת לקיום והנאה, משהו שכל חיידק ממוצע יודע לעשות! גם אני רוצה!
למשל, תראו כמה חם ולח! סתם דוגמה, כי על זה כולם מדברים - איכשהו המזגן לא עוזר למצב הרוח. אבל לכל המתלוננים יש מים זורמים וים ומקפיא, שלושה דברים שהופכים אותנו לעשירים ויכולים גם להפוך אותנו למאושרים. צאו וחשבו כמה עולה מקלחת של שתי דקות, שמימיה זורמים להשקיית עץ התות שבגינה. אני משתמשת במי שתייה כדי להתרענן כמה פעמים ביום שבא לי, אם במקלחת ואם בשתייה ואם באכילת אבטיח. אני מנסה לעומת זאת לא להשתמש במי שתייה להורדת המים בשירותים (תרבות הצריכה קלאסיק!). אני הולכת לים כשנהייה לי חם מדי, ואם אין זמן לים, אז אני עושה לי גלידה, ומחייכת. כי הגלידה היא הכי טעימה כשהכי חם!
אז כל מי שנמאס לו מהלחץ של תרבות הצריכה, הדרך החוצה היא קלה ורצופה בוויתורים מרעננים! "וויתור" לא כמו "קורבן" ("אוי! השנה לא אקנה משקפיי שמש של גוצ'י, אני קורבן אקולוגי") אלא כמו להיפטר משני הקילו המיותרים או לבטל פגישה משעממת ("איזה כיף! השנה אין צורך להוציא זמן בחנויות למשקפי שמש, פשוט אאמץ את משקפי השמש שאחותי קנתה לעצמה והתחרטה - הן מתאימוות לי בול"). אפשר להפסיק להיכנס לחנויות משמימות ולהתחנן שלא יתנו לי שקית, וללכת במקום לשוק קח-תן או חנות יד שנייה. גם מוצאים כל מה שרוצים וגם פוגשים אנשים נחמדים ורגועים. אפשר להקים קואופרטיב, כמו זה שטל-אל התחיל בפלורנטין או כמו הקואופרטיקווה, בו אני חברה גאה.
אם נשים לרגע בצד את החום, אפשר להתחיל לחשוב על החגים. עם המשקפיים של תרבות הצריכה על האף, הלב מתכווץ ולא יודע להחילט מה יותר מלחיץ: החום או הקניות של החגים. אפשר להחליף משקפיים ולפתוח את העיניים! אנחנו מוקפים באנשים מוכשרים שעושים דברים נהדרים. למה לא לתמוך בהם ולהינות מהדברים שהם עושים? לוקח רגע להתרגל לחוסר האחידות של המוצרים, לאריזות הממוחזרות, לחוסר הוודאות באספקה... אבל כשמתרגלים, אי אפשר לחזור אחורה. מוצרי קוסמטיקה וטיפוח לבית, בובות, תיקים, עוגות וממתקים, ריבות וחמוצים, והכל מגיע עם חיוך של מישהו שמכירים. אני מעדיפה נשמה על פני "שירות לקוחות" ואמון על פני תקנים אקולוגיים. עם חברים אפשר גם לעשות בארטרים שזה אדיר. זה באמת על קצה המזלג... בהמשך העונה נכתוב ונפרט על חוויותינו בעולם הצרכנות הרגועה, ואתם מוזמנים לבוא לסלון האקולוגי כל יום שישי בין עשר לשתיים לחוות אותה בעצמיכם.
קיץ חם ונעעעעעעעים,
תמי
אין כרגע תגובות...
צרכנות רגועה של כוסות
היה לילה לבן לפני מספר שבועות, והיו המון המון אנשים. הם זרמו לכאן מהאירוע ההמוני שבכיכר, מחפשים משהו מעניין לשתות. חלקם כבר אחזו בידם כוסות פלסטיק חד פעמיות מהבר בחוץ שמכר בירה בסתם כוסות רגילות.
רגע, מה כל כך רגיל בכוסות פלסטיק?? הן הרי לא היו כאן "פעם". פעם, לפני 30 שנה הם פשוט לא היו. 30 שנים זה ממש לא נצח. ולכן אני מניחה שלא נחכה נצח לפני שהן יעלמו בדיוק כפי שהופיעו.
בעץ, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי להעלים אותן מחיינו.
וכך, משנכנסו אנשים למיטפח וברצונם עארק מחוזק, או שייק בננות עם ליקר של אמא שלי, הם קיבלו מה שרצו, אבל בכוס זכוכית. חלקם קפאו על עמדם: "אההה... אין לכם חדפעמי?" הם קיבלו מבט קר כמו סכין: "לא!" והם ענו: "אז לשתות כאן?" התשובה התחממה מיד: ""את יכולה ללכת עם הכוס לאן שאת רוצה! פשוט תחזירי אותה כשגמרת את הסיבוב".
ויש מי שניחשו שכל הכוסות שלנו יעלמו. אמנם לא היו לנו המון כוסות, אבל בסוף הערב, אחרי שהשקנו עשרות רבות של בליינים חמודים, ספירת הנעדרות עמדה על 4!!!
מה זה מראה?
זה מראה לטעמי, שכשיש תקשורת אוטנטית, מתקיים חיבור ואמון בין אדם לאדם, ובין אדם ל"חפץ", ואז ברב המקרים, הכוס חוזרת למקום, כי יש כבוד, ואם לא, אני בטוחה שזה מתוך שיכרות קלה ולא מתוך שום כוונה רעה!
ובכל זאת, כוסות נעלמו וגם כך לא היו לנו מספיק מלכתכילה. מה עושים? מגיעים במקרה לשוק בנהלל, או בכל מקום אחר, ולו'קחים כמה כוסות שרוצים! ככה זה בעולם של עודפים, אין מחסור בכוסות, ויש לעשות מאמץ כדי לחוש כבוד לחפצים.
אנחנו עושים את זה בעץ.
ועוד הערה: כמה זה כיף לשתות מיץ אבטיח קר עם קוביות קבטיח מכוס חדשה... הכוסות שהבאנו מנהלל הרבה יותר שוות מאלו שנעלמו!
אין כרגע תגובות...
אין כמו ויטאמיקס
המיקסר הישן גווע לאטו. תיקונים לא השיבו לו את מלוא כוחו. אז נתנו אותו למימי, שמסרה אותו למתקן מֵרחוב טשרניחובסקי, שהצליח שוב לתקנו, במידה, שהִספיקה לִצרכיה. הכרזנו על מגבית לקניית ויטאמיקס חדש כמתנת יום הולדת לתמי. כן, ויטאמיקס, אמרנו, בלי לחשוב פעמיים, כי זה מה שנחשב לטוב ביותר, אך בכל-זאת ניקרה בראש המחשבה, שאולי יש מכשיר זול יותר ולא פחות מוצלח ואולי בכלל מיד שנייה?
לא עשינו לעצמנו חיים קלים. התרוצצנו ביפו, מצאנו חנות קטנה, שם מכרו לנו באדיבות מהולה באסרטיוויות מכשיר מקצועי. "אם לא יתאים, תחזירו", אמרו, וגם "תקפידו, שיהיו תמיד נוזלים", אמירה שגרמה לנו להרים גבה. ובכן, בדקנו, ניסינו - לא הצלחנו לטחון תמרים, וגם לא קליפות לימונים. "אבל בוויטאמיקס אפשר", אמרה תמי וּמיהרה לוודא זאת עם אופק, והחזרנו. אז לדוכן מיצים היא אולי מצוינת, אבל לִטחינת מזונות יבשים וקשים לא ולא.
חדורי שכנוע פנימי עמוק הזמנו את הוויטאמיקס ממירה גיל, וּלאחר שהִצּבנו אותו במִטְפָּח, הבנו את ההבדל בִמהירה! לא נותר אלא להזמין את כל המשתתפים בקניית המתנה להשיק שייק לכבוד יום ההולדת ולכבוד המכשיר המופלא. מאז, הקלות הבלת-נסבלת של השייק מזכה אותנו במטעמים מזינים וּטעימים.
אין כרגע תגובות...
בכל-זאת מסנן מים
כשעברנו לדירה בכיכר ביאליק, המים ערבו לחיכנו. רק להעמיד אותם בקנקן עם מכסה פתוח ללילה או יום לנידוף הכלור, ולא צריך יותר מזה. אחר-כך נוספו הקריסטלים נושאי חותם החיידקים המועילים ושיפרו את האיכות עוד.
וּבכל-זאת, המלצות על מסנן המים של קטדין קיבלנו מכמה כיוונים, תחילה מזהר צמח. אח"כ שמענו על המיזם המבורך "דרך המים" ונוצר הקשר עם איתי מקטדין. בשלב זה השתכנענו, שהמסנן של קטדין יכול לסנן מהמים כימיקלים רבים, שלא זכו למענה, בראש וּבראשונה מתכות וּפלואוריד וכן תרכובות אורגנו-כלוריות, כלומר, של חומר אורגני עם כלור, הנוצרות, לפני שאנחנו מנדפים את הכלור. אכן, במצב הרצוי לא היה צורך במסנן.
המערכת של קטדין מבוססת על מסנן פחם וּמסנן קרמי ייחודי, המונע חדירה והתרבות של חיידקים למערכת. הפרטים המלאים באתר. החיידקים אמנם הטרידו אותנו פחות, אבל לא יזיק לסנן אותם. תמיד אפשר להוסיף קריסטלים...
החלפת סנן פחם מומלצת מדי 12-10 חודשים, ואת הסנן הקרמי יש להחליף עד חמש שנים מתחילת השימוש בו. המערכת אינה צורכת חשמל, ואינה יוצרת קרינה כלשהי.
והטעם משובח!
אין כרגע תגובות...
בכניסה לכנסת
משהו שבאמת השאיר עלי רושם מעורר חיוכים זו חווית הכניסה שלי לכנסת. אתם יודעים בדיקות ביטחוניות וכל זה. אחרי ששמעתי ממארגני הכנסת ש"אי אפשר להכניס דיסק און קי לכנסת", ניסיתי לארוז עם מחשבה תחילה, אבל באמת לא יכולתי לנחש מה עוד יהיה אסור. זה הזכיר לי קצת את חוויותי מטיסות בינלאומיות, אבל, הזכרתי לעצמי שיש לי אזרחות ישראלית ושאני בחורה ג'ינג'ית וקטנה וחשבתי שיהיה בסדר.
אז לא עזרו לי הנמשים. עצרו אותי ולקחו לי את התיק. למה?
כי היה בו בקבוק זכוכית עם התה שלי. "לא מכניסים בקבוקי זכוכית לכנסת". כשהתחלתי שיחה עם הבודק לגבי כוסות חד פעמיות וזה שהן לא סביבתיות, ניגש אלי איזה רב-בדק וסימן לי, בטון הכי מאיים ובשפת גוף של אנשי ביטחון מהסרטים, לסור הצידה. בעודי סרה, הכריזה הבדקנית שיש לי גם "בגדים" בתיק. "זוג גרביים וסוודר" תיקנתי (אולי גם המגבת שלי הקפיצה להם את המכשירים, יכול להיות שהם לא קראו את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה). "אסור להכניס בגדים לכנסת" (יודעים למה? כי אני עלולה להתחפש!). הכי קשה הייתה הפרידה מהאוכל. "אסור להכניס אוכל לכנסת". "למה?" שאלתי במצוקה גוברת. רוצים לנחש?... כי אולי האוכל שלי לא כשר ואין הכנסה של אוכל לא כשר לכנסת. רוצים לאכול? אין בעייה, יש מזנון.
כשהרב-בודק הציע לי לחזור הביתה, כמעט שעשיתי זאת, אבל החלטתי שההשתתפות בכנס תתרום יותר ממעשה הפגנתי שולי. נכנסתי ללא התיק, ואכן נאלצתי להשתמש בכוס חד פעמית (טפו!) ואחרי זה ללגום מים מינראליים מבקבוק אישי (טפו!!!!!), כי הייתי "דוברת" אז נתנו לי. והייתי צמאה.
אוף איתך, מערכת! לא פלא שהבאים בשערייך על בסיס יומיומי מקבלים צבע אפור.
...יש 2 תגובות
המקרן
אי אפשר היה יותר. ניסינו יד שנייה, ניסינו השאלות. עם פריחתם של הקורסים פה בסלון, פתאום הזדקקנו למקרן לעיתים יותר ויותר תכופות, כמעט כל שבוע. אז החלטנו שאין ברירה, צריך לקנות, ולקנות חדש - כן כן.
התייעצנו, בדקנו, השווינו וביררנו. מי שעזר לנו להחליט מה עושים היה גליבטר שכהרגלו סידר את המחשבות וההתלבטויות בכמה המלצות מדוייקות. אז קנינו אפסון, דרך חברה נעימה במיוחד בשם מלודי. אם אתם צריכים מקרן, דברו שם עם ורד. הם נתנו לנו שירות מדהים, הביאו לנו את המקרן עד הסלון כדי שננסה אותו, והשאילו לנו מקרנים עד שהמלאי שלהם התחדש ויכולנו לקנות מהם את המקרן המתאים.
עכשיו הוא כאן, מקרן באיכות מעולה, שפשוט עובד. בינתיים אנחנו ממקמים אותו בכל פעם שיש צורך. בשביל מסך, אנחנו מכסים את מפת הקומפוסטאים בסדין. בעתיד הקרוב נקבע אותו לתקרה ונארגן מסך קבוע. אז משתתפי קורס הפקרמקלצ'ר וקורס הגינה האקולוגית כבר נהנו ממצגות וסרטונים, ועוד היד נטויה.
הבעייה היחידה עם המקרן היא שהוא עלה לנו 4,000 ש"ח שאין לנו! אז חילקנו לצ'קים דחויים והחזקנו אצבעות שטס תצליח לחדש חברויות ולצרף חברים חדשים שיתרמו את חלקם ויעזרו לנו לכסות את ההוצאה, וגם יבואו להינות מערב הקרנה חגיגי שבו נחגוג את ה"קולנוע הסלוני" שלנו. אז אם בא לכם לתרום הנה כאן הצעת החברות שלנו, ובקרוב נזמין אתכם לערב הקרנה מיוחד עם פינוקים והפתעות. למה בקרוב? כי טס עושה עבודה מצויינת, ולא מעט אנשים חידשו חברות או הצטרפו כחברים חדשים!
אין כרגע תגובות...
כדור ? כביסה ? כדור כביסה !
זר תמונות בענף
"מה הכי שווה עכשיו"
הקצב שבו מוצרי צריכה חדשים נכנסים לחיינו מאיץ עם הזמן. לחידושים בתחום האקולוגיה והסביבה לוקח זמן. את המקום הראשון בחדירה לשוק אתן ללא ספק למוצרי הצריכה האקולוגיים (אם נניח לרגע לטלפונים סלולאריים ומחשבים ניידים קטנטנטנטנים).
ביניהם, נמצא כדור הכביסה. רבים כאלו מסתובבים בחנויות לאחרונה.
אין כרגע תגובות...
חבילות שי לסוכות
סוכות הוא חג של שכנות. על-פי התוכנית השנתית שלנו אנחנו על התפר בין עונת הצרכנות הרגועה לעונת השכנות, וּמוצְרי סחר הוגן מגלמים את החיבור בין שתי המחלקות הללו.
ביום שישי, ערב סוכות, נציע פריטים של סחר הוגן ושל עץבעיר בַאריזות אישיות, בצלופן שמתכלה בערימת הקומפוסט וּסרטים תפורים משאריות בד, ותוכלו להרכיב לעצמכם וְלִשכניכם חבילות שי.
מעניין, מה השכנים שלכם יביאו...
אין כרגע תגובות...
חבילות שי לסוכות
סוכות הוא חג של שכנות. על-פי התוכנית השנתית שלנו אנחנו על התפר בין עונת הצרכנות הרגועה לעונת השכנות, וּמוצְרי סחר הוגן מגלמים את החיבור בין שתי המחלקות הללו.
ביום שישי, ערב סוכות, נציע פריטים של סחר הוגן ושל עץבעיר בַאריזות אישיות, בצלופן שמתכלה בערימת הקומפוסט וּסרטים תפורים משאריות בד, ותוכלו להרכיב לעצמכם וְלִשכניכם חבילות שי.
מעניין, מה השכנים שלכם יביאו...
אין כרגע תגובות...
חבילות שי לראש השנה עם מוצְרי סחר הוגן
לקראת ראש השנה אנחנו מזמינים אתכם להרכיב לעצמכם חבילות שי ממוצְרי סחר הוגן: שמן זית, קפה ערביקה, סירופ חרובים, דבשת ענבים, דבש, זעתר, זיתים, ריבת פֵרות, סבון משמן זית, עלי מרווה מיובשים ותיק קניות מבד. על כל אלה אפשר להוסיף קומפוסט מתוצרת תל אביבית.
להזמנות פנו אל רוני מ"פעולה ירוקה", 03-5270477 או ronnie@fairtrade.org.il וּבקשו לאסוף את החבילה מֵהסלון האקולוגי של עץבעיר.
איסוף החבילות יתקיים בִימי שישי 4/9, 11/9 וּ-18/9 בשעות 14-10.
הסלון האקולוגי נמצא בִרחוב ביאליק 23, בכיכר.
החבילות תוצענה לִמכירה גם במסגרת "עושים שוק" ב"הירקון 70" בשבת 12/9 בשעות 22-16.
...יש 2 תגובות