לתרום לעץ כאן
אקולוגיה של מילים ואפונים מהגינה הקהילתית
  ‎ דף בית > אקולוגיה לשונית
indicator < כסלו
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
הירח   הלילה

להחליף את המילה "תחליף" לאלתר!

ברגע שהפסקתי לצרוך מוצרי חלב המקרר התמלא ב"תחליפי" חלב, מבוססי סויה בעיקר, להרבה שנים. כשגיליתי את הטבעונאות, התחילו להיכנס לתפריט היומי שלי יותר ויותר ירקות ופירות, בצורתם השלמה, או כמיצים, שייקים מפירות ועלים, ממרחים, וכמובן חלב השקדים ויוגורט הקשיו, ואז, מעשה פלאים, כל התחליפים הללו החלו להיעלם להם, על אריזותיהם, מן המקרר. מזל, כי התפנה לי מקום ליותר ירקות, וגם נחסך כסף רב שכמובן מושקע היום במזונות טריים, בסיסיים, אורגניים.

זה לא היה בעקבות איזשהו איסור קמאי שהיטלתי על עצמי, אלא פשוט כי כל המטעמים הטבעוניים הללו היו לי טעימים וכייפיים. יום אחד הסתכלתי על 6 ביצים מיותמות על דלת המקרר והבנתי שכבר חודש לא התחשק לי ביצה. אז אמרתי שלום לביצים. וחברים, מדובר על ילדה שהייתה אוכלת שתי ביצים כל בוקר, כל יום, עד גיל 21 ואז עשתה טובה שירדה לביצה אחת ביום. הפרידה לא הייתה טריוויאלית, ובכל זאת הייתה טבעית לגמרי.

אבל יש מי שמתעקש להתייחס לאוכל שאני אוכלת כאיזשהו מרוץ נואש אחרי הידמות לאיזשהו משהו אמיתי שאסרתי על עצמי. הם שואלים: “אז מה התחליף שלך לחלב?" ובעיניהם לא קשה לזהות שביב של רחמים. “מה התחליף שלך לבשר?” או כמו בכתבה הזו בעכבר העיר. כמה שניסיתי להסביר ליואב שאין מדובר בתחליפים, הוא פשוט לא הבין, וכתב: "מאכלים טבעונאיים שמידמים למאכלים שרובנו רגילים לצרוך" נו, באמת! למה "מידמים", למה לא "גרסאות משופרות של דברים שרגילים לצרוך"??

אנחנו לא באים מאיסורים. אנחנו מוותרים ויתור כייפי על דברים שעושים לנו לא טוב ומתחברים לדברים פשוטים יותר, בסיסיים, מהם אנחנו יוצרים גם דברים מורכבים, אם מתחשק, (לי במיוחד מתחשק להכין דברים מורכבים לאורחים שבאים, למשל להפסקת צהריים), וקוראים להם בשמות שכולם מכירים. למה? כי המילים הללו כבר קיימות אז למה לזרוק אותן? וגם כדי להעביר מסר פשוט. שחלב לא חייב להיות לא בריא, קציצה לא חייבת להיות מטוגנת, ולחם יכול להיות מורכב מכל מיני דברים ולא רק מקמח חיטה, במילים אחרות, יש בעולם הזה מזון נטול רגשי אשמה! אגב, "לחם" בערבית, פירושו בשר, כלומר, המלה לבשה בכל חברה את המשמעות של המזון העיקרי, ואין סיבה, שלא תקבל גם אצלנו משמעות חדשה.

בתמונת העתיד שלי, הילדים אומרים: “מה? באמת פעם אנשים שתו חלב של פרות? אנחנו לא מאמינים!!! למה הם לא שתו חלב כוסמין?”

חלב שקדים הוא חלב. וקציצות אגוזים הן קציצות. למה להמציא מילה חדשה? אפשר לחשוב שיש רק סוג אחד של קציצה בעולם. כבר מזמן קציצות ירק צמחוניות קיבלו אישור להיקרא "קציצות", ואפילו יש האופים אותן (ולא מטגנים) ועדיין מרשים לעצמם לקרוא להם "קציצות". אז טבעונאים מייבשים אותן בשמש או בתנור הייבוש. כך הקציצה משמרת יותר מערכיה התזונתיים, היא יותר מחוברת למקור כי היא נוצרה מחומרי גלם בסיסיים כאן במיטפח, והיא טעיממממה. מה בדיוק הופך אותה ל"תחליף"? מה היא בדיוק מחליפה? אולי את הקציצות ה"אמיתיות" של מקדונלדס?

נו, באמת.

תודה לאופק על הטבעונאות

אופק יקירנו לא המציא את הטבעונאות, אבל הוא בהחלט המציא את המילה העברית הגאונית הזו שאימצנו באהבה. המלה מורכבת מ"טבעוני" ו"נא", וכך מוגדר באתר "טבעונאות" אשר הקים: טבעונאות היא תזונה מן הצומח (ללא בשר, ביצים, חלב ודבש) המתבססת על מזון נא/חי (Raw Food) - מזון שלא בושל, טוגן או עבר עיבוד כלשהו.
בישול הופך כ-50% מהחלבון בתוך המזון לבלתי שימושי והורס 60% עד 70% מהויטמינים, את רוב האנזימים ואת רוב הפיטוכימיקלים.
תזונה טבעונאית בנויה על פירות ועלים ירוקים (בעיקר), ירקות, גרעינים, אגוזים ונבטי קטניות. התזונה, אשר מומלץ שתהיה כמה שיותר אורגנית, לא כוללת מזונות שגוף האדם מתקשה לעכל (מוצרים מן החי, קטניות, דגנים) וכתוצאה מכך - מאבד אנרגיה ומתעייף.
ידוע שתזונה טבעונית נכונה בריאה בהרבה מתזונה הכוללת מוצרים מן החי. חקירה עמוקה יותר של הדברים, מגלה שטבעונאות היא כנראה התזונה הבריאה ביותר עבור בני-אדם.

יש כמובן מי שיחלוק על ההגדרה חסרת הספק הזו. כאן בעץ מסתובבים כל מיני אנשים עם כל מיני העדפות ותפריטי תזונה. כולם ללא יוצא מן הכלל מוצאים את עצמם, מוקדם או מאוחר, שואלים שאלות לגבי התפריט שלהם, מפתחים נטייה להעדיף מזונות טבעיים ומוכרים על פני מזונות מעובדים, ובאופן כללי עושים את החיבורים בין התזונה שלנו לסביבה שלנו.

מעניין, שלכאורה, המלה "צמחונות" מתארת תזונה על טָהֳרת המזון מן הצומח, אך כיום היא מקובלת לתיאור תזונה חפּה מבשר, העשויה לכלול חלב, ביצים וּדבש. מאחורי המלים "טבעונות" ו"טבעונאות" מסתתרת אולי התפיסה, שתזונה על טָהֳרת הצומח היא הטבעית לנו ביותר, כאמור. מעניין גם, שלמרות הדמיון הרב בין המלים, כל אחת קיבלה את משמעותה בקרב הדוברים באופן מובהק.

עצמעִם

חברותיי וַחֲבריי לגינה הקהילתית במעוז אביב מגלים בזה אחר זה את הטחינה, שאנו מוכרים, וּמבקשים, שאביא להם. מה שהחל כצנצנת אחת לכמה שבועות, הפך בהדרגה למספר צנצנות בשבוע. רק אחת החברות, הצורכת עם בני ביתה הרבה טחינה, קיבלה ממני את פְרָטי המפעל והִזמינה לעצמה דלי. האחרות העדיפו לנסות תחילה. אמרה לי תמי: עשית להן היכרות עם עץבעיר ועם הטחינה, עכשיו, במקום שנטרח למלא צנצנות וּלהוביל אותן עד מעוז אביב, תן להן את המידע, ושתזמנה לעצמן דלי ותחלוקנה בו. עשה, שתהיינה עצמאיות, בדיוק כפי שאני מלמדת בקורס הפרמקלצ'ר!

ואז התחלנו לשבור את הראש, איך לתרגם לעברית co-dependence וְ-inter -dependence או שמא inter-independence. חשבתי, הרהרתי וקראתי: "עצמעִם!"

נותר רק להתמודד עם הטיית המלה החדשה. האם "עצמעם" לְשון יחיד או רבים? מבחינת המשמעות המלה מתייחסת לרבים, שכל אחד מהם הוא עצמאי, כשהוא עם האחרים, הודות למארג של כולם (והתחילית -co, משמעותה "עִם"). מסקנה: הצורה "עצמעים" תשמש לריבוי, כפי שהיא נשמעת לנו באופן טבעי, ועל-כן תיכתב ב-י', וּביחיד נשתמש ב"עצמעי". אם ניזכר, ש"מע" בערְבית, פירושו עִם, הרי שהמשמעות נשמרת גם בלי המ"ם הסופית: עצמ + מע = עצמעי. בִנקבה, כמובן, "עצמעית", "עצמעיות".

לחיות עִם, להרגיש עִם...

אלון

הטור הראשון נףתח בפ"א סופית

איזה תאריך מושלם לִפתיחת הֶענף הזה*: מאה להולדתו של נתן אלתרמן! אז הנה מַעֲשֶׂה בְּפֵ"א סוֹפִית מפרי עטו, אך קודם אגיד, כִבדרך אגב, ששפה היא יצירה ייחודית, ולכן כמוה כִשמורת טבע, כַטבע ניתן לזהמה, לדלדל את המגוון שלה ואף להשמידה - בכל יום נכחדות שפות מעל פני האדמה, נעלמות לעד ואין לַהֲשיבן, בדיוק כמו שמורות טבע. הנה עוד דוגמה.

עכשיו ודאי לא ייקשה עליכם להבין את מוסר ההשכל מהסיפור שלהלן ואת הקשריו האקולוגיים.

אלון

* יש עלה אחד ישן מוקדם יותר, שפורסם בענף אחר והועבר לכאן.

המילה הזאת, "אקולוגיה"

אני חייבת לענות על השאלה הזו משום ש"אקולוגיה" הפכה למילה כמעט יותר מדי מדוברת, יותר מדי משומשת, ועדיין אני לא מוצאת לה תחליף הולם וממשיכה להשתמש בה בערך כל פעם שאני רוצה להגדיר משהו כ"מתחשב בסביבה". הפכנו אותה למילת-כול המביעה בריאות, הרמוניה, איזון, וכל מיני דברים טובים אחרים. יש המתנגדים לשימוש הרחב במילה. הם טוענים שמדובר במילה ניטראלית למדי המתארת תחום מחקר.

המשמעות המילולית של המילה היא: "חקר הבית", והכוונה היא לבית גידול מן הסתם. ההגדרה של אקולגיה כתחום מחקר היא רחבה מעט יותר: "חקר יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים לבין סביבתם והשפעותיהם של יחסי גומלין אלה על מגוון המינים ותפוצתם, ועל הסביבה עצמה". "מעט יותר"?? הלא מדובר כאן בחקר כל העולם וסביבתו!

מכאן יוצא שאכן אקולוגיה חובקת כול וכוללת הכול ולא ייפלא הדבר שניתן להשתמש במילה בהקשרים שונים ומגוונים.

בעץבעיר אנו רוצים לשרטט את מגוון הדרכים שהובילו אותנו להיות יותר שמחים, יותר בריאים, ולחיות בהשלמה עם העולם ועם תחושה שאנחנו חלקים מועילים במערכת שלמה ומאוזנת.

אז נכון, המערכת כרגע מאוד לא מאוזנת, וזו בדיוק הנקודה. כשאנחנו מאמצים הרגלים מתחשבים בסביבה אנחנו לא רק מתחשבים בה, אנו יוצרים אותה. למשל אם נאכל פחות בשר, נתרום קודם כל לגופנו, אבל גם נתחשב בסביבה משום שאם נגדל פחות פרות יהיה לה יותר קל, אבל כמובן שברגע שזה יקרה אז גם יצרנו סביבה חדשה - כזו שיש בה פחות פרות, ולכן פחות זיהום ופליטה מופחתת של גאז המתאן.

אבל כאן בעץבעיר אנחנו ממש אוהבים להתמקד בדבר הראשון - בריאותנו שלנו. והמילה אקולוגיה נכנסת שוב ושוב כדי לציין שצעד מסויים, הרגל מסויים או חשיבה מסוימת הם בכל זאת בעלי השפעה רחבה הרבה יותר מעבר לגופנו.

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196