לתרום לעץ כאן
אקולוגיה של מילים ואפונים מהגינה הקהילתית
  ‎ דף בית > אקולוגיה לשונית
indicator < אייר
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
הירח   הלילה

דֹב-דֻבּים, משאב-משאבּים

בפתח זמן הכבוד למשאבים הזדמנות לתת כבוד למילים וּלתקן שגיאה נפוצה:
אין בעברית דגש חזק בסוף מלה. לכן במלה "משאב" ביחיד ה-ב' רפויה.
רק בצורת הרבים מופיע הדגש ב-ב', והוגים "משאבּים".

קל לזכור זאת לפי מקרה דומה, שבו איש אינו שוגה: דֹּב-דֻּבִּים.

שננו לעצמכם: דֹב-דֻבּים, משאב-משאבּים.

אלון

תחבורה חברותית

זמן ניידות ידידותית מביא אותי לחשוב על כוחהּ של הרגל וגם על כוחהּ של הלשון העברית: שורש בן שלוש מחבר בין מלים בעלות משמעויות שונות. שונות אך קשורות. פתאום שמנו לב לקשר בין תחבורה לחברה. פשוט גלגלנו את המלים האלה הרבה לכבוד זמן ניידות ידידותית.

לִכאורה, מובן מאליו: תחבורה מחברת בין אנשים, היא מאפשרת להם להיפגש. כן, בִקצה הדרך. וּמה קורה בדרך?עד כמה התחבורה שלנו חברותית?חברתית? כשנקודת המוצא וּנקודת העד ידועות, מה שביניהן מלא בהזדמנויות למפגשים אקראיים, וּמהו טעם החיים, אם לא ההפתעות?

על "שוטטות כאנטי-תיזה לתרבות הצריכה" הִמליצה כבר ארנה קזין, וַאֲני הִמלצתי עליה... נסיעה באוטובוס, למשל, אפשר לראות כַחֲוויה אנושית חברתית ואנתרופולוגית - זמן לקרוא, לכרסם תפוח וּלהקשיב למוזיקה, להביט בנוף שבחוץ וּבָזה האנושי שבפנים ואף לצלם, לסמוך על הנהג ולחלום. בִרכיבה על אופָניים וַהֲליכה ברגל יש עוד פחות מחיצות בינינו לבין האנשים שסביבנו.

גם בלעז, מלים דומות מחברות בין משמעויות קרובות, אבל ביותר אותיות, בד"כ... transportation וּ-transition, למשל. המעבר הוא לאו-דווקא במרחב הממשי, אלא ממצב למצב, משינוי הרגלים ברמה האישית ועד לשינוי ברמת הקהילה והחברה, שאז אפשר לדבר על מעבר מהעולם של היום לעולם של מחר.

בדרך הרוחנית חשובה הדרך, בדרך-כלל, יותר מאשר ההגעה. בשינוי הרגלים הדבר דומה: לעולם איננוּ מַגּיעים אל השלמות ולכן גם לא לסוף הדרך. אף-פעם איננוּ מאבדים את קסם הגילוי של הצעד הבא.

אלון

עברי, עשה קומפוסט

הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית פרסמה קול קורא להצעת מלה עברית לקומפוסט, קומפוסטר וקומפוסטציה ואף הִצּיעה הצעות משלה. בהמשך פורסמו תגובות והצעות, שהתקבלו מהציבור, והן מדהימות בשִפען ורבות מהן, גם בעמקותן. עולה מהן עניין רב הן בקומפוסט והן בעברית.

בד"כ אני קנאי לשימוש במלים עבריות. עם המלה קומפוסט, הקומפקטית יחסית, אני חי בשלום, ועם זאת, לו חיינו בשלום עם מלים לועזיות רבות, לא הייתה שפתנו מתפתחת באופן עצמאי. כמו-כן, האקדמיה תבחר מלה בסופו-של-דבר, אז מוטב, שננצל את ההזדמנות להשפיע על הבחירה.

אביא כאן את עיקרי הדיון, שהתפתח באמצעות הדואל, וַאֲני מזמין אתכם להגיב כאן וּלהציע משלכם.

תודה לאופק על הטבעונאות

אופק יקירנו לא המציא את הטבעונאות, אבל הוא בהחלט המציא את המילה העברית הגאונית הזו שאימצנו באהבה. המלה מורכבת מ"טבעוני" ו"נא", וכך מוגדר באתר "טבעונאות" אשר הקים: טבעונאות היא תזונה מן הצומח (ללא בשר, ביצים, חלב ודבש) המתבססת על מזון נא/חי (Raw Food) - מזון שלא בושל, טוגן או עבר עיבוד כלשהו.
בישול הופך כ-50% מהחלבון בתוך המזון לבלתי שימושי והורס 60% עד 70% מהויטמינים, את רוב האנזימים ואת רוב הפיטוכימיקלים.
תזונה טבעונאית בנויה על פירות ועלים ירוקים (בעיקר), ירקות, גרעינים, אגוזים ונבטי קטניות. התזונה, אשר מומלץ שתהיה כמה שיותר אורגנית, לא כוללת מזונות שגוף האדם מתקשה לעכל (מוצרים מן החי, קטניות, דגנים) וכתוצאה מכך - מאבד אנרגיה ומתעייף.
ידוע שתזונה טבעונית נכונה בריאה בהרבה מתזונה הכוללת מוצרים מן החי. חקירה עמוקה יותר של הדברים, מגלה שטבעונאות היא כנראה התזונה הבריאה ביותר עבור בני-אדם.

יש כמובן מי שיחלוק על ההגדרה חסרת הספק הזו. כאן בעץ מסתובבים כל מיני אנשים עם כל מיני העדפות ותפריטי תזונה. כולם ללא יוצא מן הכלל מוצאים את עצמם, מוקדם או מאוחר, שואלים שאלות לגבי התפריט שלהם, מפתחים נטייה להעדיף מזונות טבעיים ומוכרים על פני מזונות מעובדים, ובאופן כללי עושים את החיבורים בין התזונה שלנו לסביבה שלנו.

מעניין, שלכאורה, המלה "צמחונות" מתארת תזונה על טָהֳרת המזון מן הצומח, אך כיום היא מקובלת לתיאור תזונה חפּה מבשר, העשויה לכלול חלב, ביצים וּדבש. מאחורי המלים "טבעונות" ו"טבעונאות" מסתתרת אולי התפיסה, שתזונה על טָהֳרת הצומח היא הטבעית לנו ביותר, כאמור. מעניין גם, שלמרות הדמיון הרב בין המלים, כל אחת קיבלה את משמעותה בקרב הדוברים באופן מובהק.

עצמעִם

חברותיי וַחֲבריי לגינה הקהילתית במעוז אביב מגלים בזה אחר זה את הטחינה, שאנו מוכרים, וּמבקשים, שאביא להם. מה שהחל כצנצנת אחת לכמה שבועות, הפך בהדרגה למספר צנצנות בשבוע. רק אחת החברות, הצורכת עם בני ביתה הרבה טחינה, קיבלה ממני את פְרָטי המפעל והִזמינה לעצמה דלי. האחרות העדיפו לנסות תחילה. אמרה לי תמי: עשית להן היכרות עם עץבעיר ועם הטחינה, עכשיו, במקום שנטרח למלא צנצנות וּלהוביל אותן עד מעוז אביב, תן להן את המידע, ושתזמנה לעצמן דלי ותחלוקנה בו. עשה, שתהיינה עצמאיות, בדיוק כפי שאני מלמדת בקורס הפרמקלצ'ר!

ואז התחלנו לשבור את הראש, איך לתרגם לעברית co-dependence וְ-inter -dependence או שמא inter-independence. חשבתי, הרהרתי וקראתי: "עצמעִם!"

נותר רק להתמודד עם הטיית המלה החדשה. האם "עצמעם" לְשון יחיד או רבים? מבחינת המשמעות המלה מתייחסת לרבים, שכל אחד מהם הוא עצמאי, כשהוא עם האחרים, הודות למארג של כולם (והתחילית -co, משמעותה "עִם"). מסקנה: הצורה "עצמעים" תשמש לריבוי, כפי שהיא נשמעת לנו באופן טבעי, ועל-כן תיכתב ב-י', וּביחיד נשתמש ב"עצמעי". אם ניזכר, ש"מע" בערְבית, פירושו עִם, הרי שהמשמעות נשמרת גם בלי המ"ם הסופית: עצמ + מע = עצמעי. בִנקבה, כמובן, "עצמעית", "עצמעיות".

לחיות עִם, להרגיש עִם...

אלון

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196