לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

צמחי בר מסביב לכיכר - סיבּוב שני

פסח חלף, בִ-13/5 קיימנו סיור ליקוט נוסף, וּמה נשתנה מאז הסיור הקודם?

הירוק מתייבש בחלקו הגדול, וַעֲדיין רבים מצמחי החורף במצב טוב. צמחי הקיץ כבר נראים היטב.

כבר בִתחילת הסיור...

סיור להכרת צמחי-הבר בַהֲדר יוסף

יום שישי 29/4 14:45, חורשת ילין, רחוב הדר יוסף, שכונת הדר יוסף

צמחי הבר שוב מדהימים בהתחדשותם המהירה והמרהיבה.

פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו מזמין לסיור להכרת צמחי הבר.

אין צורך להירשם. למחפשים הסעה או למַצּיעים אותה כיתבו אל yaelstav@gmail.com .

קווי אוטובוס: 6, 21, 28, 40, 47, 48, 247.

הפרטים המלאים והודעת תיקון.

סיור ליקוט קהילתי במעוז אביב

בִ-18/2/11 הדרכתי סיור ליקוט לאנשי הגינה הקהילתית במעוז אביב. השכונה, הממוקמת בפאתי העיר, עשירה בִשטחים פתוחים ירוקים, שרבים מהם אינם מרוססים ע"י העירייה בקוטלי עשבים כימיים זה כמה שנים בעקבות דרישת התושבים. שטחים, המרוססים עדיין, יטופלו בהדרגה במסגרת פרויקט "בר בעיר" של פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו, שכמה מאנשי הקהילה כבר חברים בו ועוד כמה מהם התחברו אליו בעקבות סיור זה.

הגינה נותנת מקום רב לצמחי הבר בשטחהּ וּבִסביבתהּ, והיכרות קרובה של התושבים את צמחי הבר חשובה להמשך ההתנהלות על-פי עיקרון זה.

הסיור הסתיים בַהֲכנת פסטו בר וּקציצות חוביזה.

הנה סקירת הצמחים שראינו:

שבועיים בערוגה וּבעיר

בראשית היה השבוע בעץ וּבעיר, עדכון שבועי על כל המתרחש בעץ ועל הרבה מהמתרחש האקולוגי בעיר ואף קמצוץ מחוצה לה.

בשלב הבא החלטנו על חלוקה של עלוני המידע למספר עלונים לפי נושאים, וכעת אני מפיץ את "שבועיים בערוגה וּבעיר", המתמקד בנושאים, שאני עוסק בהם בְפועל וּבהרחבה: גינות קהילתיות, קומפוסט, ליקוט וטבע עירוני. גם נושאים נוספים, הקשורים לירוק שבחוצות העיר גינון הגרילה והמפה הירוקה, כלולים. לסיום מובא משהו מהעץ.

עלון זה, ששמות החיבה שלו הם "הֶעלון של אלון" או "הערוגלון", יופץ אחת לִשבועיים, אלא אם יהיה מידע דחוף פרסום, שיצדיק הקדמת הפרסום.

אנא עדכנו כאן, אילה עלונים תרצו לקבל. הערוגלון מסתתר כאן תחת הכותרת "טבע, חקלאות וגינון בעיר ".

אלון

רמת אביב כְקַעֲרת סלט

את אחד במאי, שחל השנה בשבת, חגגנו אתמול בסיור להכרה וליקוט של צמחי בר למאכל ברמת אביב עם אורי מאיר צ'יזיק. את המלה "חגגנו" אני כותב בשם כמאה ועשרים אישה, איש, ילד וילדה, שהתקבצו מקרוב וגם מקרוב פחות: מגבעתיים, חולון, בת-ים, והרצליה, הצטרפו, רותקו, שיתפו פעולה ונהנו, וּבשם כל מי שהיה מעורב בארגון וּבהנחיה: אורי מאיר צ'יזיק, שהִגּיע בקולו הבוטח, בידע הבלתי-נדלה שלו וּבהומור שלו אל האוזניים והלבבות של כולנו למרות המולת הילדים וההורים, וגלית סמואל, הפעילה בפורום למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו. המשך...

קפיצה למושֶבֶת הפרדסים

אסף, תושב מרכז הרצליה, מסב את תשומַת לבנו לַעֲצי הדר רבים בִסביבתו. כך בִרחוב הפרדסים, שנקרא כך לא במקרה, הגעה מהתחנה המרכזית על רח' העצמאות לכיוון מזרח, וּבִסביבתו יש עוד הרבה עצי פרי שלא שייכים לאף אחד וּמניבים בשפע בלתי ניתן לתיאור, אך בעת הכתיבה הפֵרות טרם הבשילו. המזליסטים שבינינו ימצאו גם עצי גויאבות ורימונים.

גם בין הרצליה לרעננה (רח' דרך ירושלים) יש המון. מצורפות מפות עם סימונים לאזורי ליקוט פוטנציאליים. אגב, כדאי לציין, שרח' דרך ירושלים לא באמת מוביל לירושלים אלא לרעננה (חכמי חלם בוַועֲדה לִשמות הרחובות) :)

בנוסף, יש עוד איזור ליקוט פוטנציאלי לִמְטיבי לכת והוא בִשכונת נווה עמל בפאתי הרצליה ממזרח (בדרך לרעננה). מזמן לא בדקתי שם, אומר אסף, אבל אתם מוזמנים. לִדבריו, השכונה מזכירה באופיה את שכונת התקווה, ואולי תיווצר בדרך הזדמנות לשיחות מעניינות...

אסף מסביר, שהרצליה הייתה בַעֲברהּ מושֶבֶת פרדסים, ואלה השרידים. הצמחייה בעיר מושקית במי קולחין מטוהרים טיהור שלישוני, כלומר, ניתן להתרחץ וּלהשקות בהם, אבל לשתות לא מומלץ, וּלמיטב הבנתי, נובע מכך, שהפֵרות ראויים למאכל.

התמרים חוזרים

עכשיו הם בשיאם. נראֶה, שבשנה שעברה איחרתי מעט את המועד, ואילו כעת ניתן למצוא על הדשא תמרים נטולי תולעים. רובם צהובים וּבוסריים, וכידוע, ניתן להקפיאם כדי להיפטר מהאפיצות. לַחלופין, אפשר לשים אותם בצנצנת סגורה כדי להאיץ את הבשלתם.

אלון

גויאבות

אין צורך לבדוק וּלחפש. יום אחד, בשִלהי הקיץ, מופיע גל של ניחוח, ואז יודעים - הגויאבות שוב כאן! סימן, שהשנה החדשה וחגי תשרי בפּתח! עד לפני שנתיים הייתי נוטל מהֶחצר של אַחד הבתים הסמוך לביתי פֵרות בודדים, בעיקר מאלה, שנפלו אל מחוץ לֶחצר, והתמזל מזלם להישאר שלמים. בשנה שעברה הבחנתי, שפרי רב נושר ונרקב על האדמה מתחת לעץ בשטח הֶחצר, והחלטתי לדבר עם השכנים, המוכרים לי היטב מילדותי. [המשך...

הבטחה שקוימה והרפתקה עירונית

ההבטחה לקיץ פורה התממשה. שיחי הצבר בפאתי מעוז אביב, על "גדות" האיילון מניבים יבוטל בלתי נדלה. כנראה, שריד של חקלאות "קדומה" של תושָבי שיח מוניס שעל הגבעה הסמוכה, הנכבשת והולכת ע"י קמפוס האוניברסיטה וּמגרְשי החניה המַקּיפים אותו, ועל גבול הקמפוס בואכה שיח מוניס נמצאת הגינה האקולוגית שלנו, אור-גינה-לי. פעם בשבוע אני ממלא בקטיף דלי של סברס, וזה לא כולל את אלה, שקשה להגיע אֲליהם. עודד בא לביקור ושכלל את המתקן שלי - ביד אחת מקל עם סכין וּביד שנייה מקל עם דלי. בלי קוצים לא יוצאים מזה, אבל הרבה פחות. בתמונה כתבה, ששלח אליי עודד, שהתפרסמה במוסף "גלריה" של הארץ.

החרובים בקמפוס שוב בשיאם, וכך נסגר המעגל, ולא היה ולו יום אחד כל השנה כולה, שהייתי מחוסר חרובים, ואף החברים נהנו ממתְנות חרובים בשפע.

אלון

צפוי קיץ פורה! (או: סוף עונת החרובים? - פרק שלישי)

מתברר, שחרובים דומים לכסף. בכל פעם, שנדמה, שהם עומדים לאזול, הם מתחדשים...

החרובים הירוקים של העונה החדשה גדלים לצד החרובים החומים, שנותרו מהעונה הקודמת, הפסיפלורה פורחת בִמלוא הדרה, ובקרוב תניב פרותיה, יבול הפיטנגו כבר בשיאו, ואילו הצבר פורח, וּכבר נראים פֵרות ראשונים.

אלון

סוף עונת החרובים? פרק שני

סוף עונת החרובים אמרתי? הפתעה! בעיצומו של החורף, בתחילת ינואר, בדיוק כשמלאי החרובים מסוף הקיץ התקרב לקצו, עברתי על יד עצי החרוב שבל הקמפוס, והנה על האדמה והשיחים שלל חרובים עסיסיים מתמיד. חלקם הלא-קטן אומנם מכוסים בעובש, רקובים או אכולים, אך עלה בידיי לצאת עם יבול מפואר. העסיסיות שלהם נובעת, כנראה, משילוב של שתי סיבות: הבשלה ממושכת על העץ וספיגה של מי גשמים. בדיעבד התברר, שגם אלה שנראו יפים, חלקם רקובים, אך עדיין נותרו רבים וטובים.

אלמלא עסקתי באותם ימים בקידום התנועה הירוקה-מימד בקמפוס, ספק אם הייתי מזדמן לאותו מקום. מסקנה: על העבודה שעשיתי ללא תשלום, תוגמלתי בדרך חומרית אחרת.

אלון

סוף עונת החרובים? פרק ראשון

אחרי שהכרזתי בספטמבר על סוף עונת החרובים, גיליתי בנובמבר בגן הסמוך ל"יד אבנר", ביתו של החוג לגאוגרפיה, מקום מושבי באוניברסיטה, עץ חרוב, שפרותיו אחרו להבשיל, ואף הם דחקו את הקץ של הידלדלות מלאי החרובים שלי.

כפי שסיפרתי, גן זה סיפק לי גם זיתים בשפע. אם לא די בכך, נמצא לי שם גם עץ של אגוזי מקדמיה! אקדמיה...

אלון

כל הזיתים שבעולם

בעוד המסיק במעוז אביב נמשך, גיליתי, שהכמות הגדולה באמת מצויה אף היא בהישג ידי היומיומי, בגן שעל יד "יד אבנר", מקום שבתי באוניברסיטה. בשלב זה של העונה, החל מחודש נובמבר ואל תוך החורף כבר ניתן ללקט מהאדמה זיתים שנשרו והתחילו להתייבש. צימוקי זיתים הם מכונים. כאן בגן האדמה שמתחת לעצים זרועה כולה בהם, ויעיל שלא ללקט אחד-אחד, אלא ללקט חופן עם העלים בבת אחת ולהפריד מן העלים תוך כדי השטיפה בבית. כשלא צריך לנסוע למרחקים, זה לא "פרויקט": רבע שעה של התרעננות מהמחקר מדי כמה ימים, ויש לי זיתים לכל השנה, ואם יהיו עודפים, אולי נמכור... האתגר הוא לעצור ולהבין, שאי-אפשר ללקט את כל הזיתים שבעולם.

אלון

דוקטורט בליקוט תמרים

התמרים שהיו תלויים, מפתים, על העצים בקמפוס האוניברסיטה, כבר נושרים להם על המדשאות, השבילים והשיחים. כמה מהם נוחתים במקומות מעניינים במיוחד. חלק גדול מהתמרים נגוע בחרקים ובתולעים, אך ליקוט סבלני עשוי להניב יבול. כמו-כן, רק מיעוטם בשלים - אלה החומים, אך גם הצהובים טובים למאכל. באשר לאדומים, נחכה ונראה, אם יבשילו. אני בספק.

אלון

תמרים אקדמיים

כפי שהמלצתי בתגובתי למאמר על ליקוט תמרים בעיר, אחד המקומות הטובים לליקוט תמרים הוא קמפוס האוניברסיטה, בפרט בין בית הכנסת למדעים מדויקים. כנראה, ליקוט מוצלח הוא תוצאה של שילוב של תפילה ומדע מדויק...

אז הנה עוד תמונת תקריב מלפני שלושה ימים.

אלון

סוף עונת החרובים

רוצו מהר! הזריזים שביניכם עוד יספיקו. בכל אוגוסט אני דואג להשאיר לעצמי פה ושם רבע שעה פנויה, כשאני באוניברסיטה. ללקט מלאי לכל השנה. של חרובים, כמובן. אקדמיים! לא צריך להתאמץ לקטוף אותם מהעץ. פשוט לאסוף מהאדמה שמתחת לעץ, לפני שיד תברואתית נעלמה מעלימה אותם, בתקווה שמישהו מהם נהנה מהם לפחות, ולא פח האשפה. גם לפני שהנמלים ומי ההשקיה עושים בהם שמות. החרובים אינם עסיסיים במיוחד, אך משמחים בהחלט ומזינים בוודאי. אלה שעל העץ אינם בשלים.

אלון

המשך

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196