| נושאים בענף |
| הגינה בשדרות נורדאו |
| קומפוסט |
| אוכל פרא |
| עולה לגג אמרנו |
| תה |
| הבית האקולוגי |
| עולם הצומח בבית |
| מציאות |
| הלאה הסטיות |
| נקי אצלי |
| אי חד פעמי |
הפיטנה והבולדוזר הצהוב
הפיטנה (או בשמה הלטיני פלומריה מחודדת) היא אותו עץ טרופי מקסים נושא עלים גדולים ופרחים, לרב לבנים עם צהוב עז באמצעם, לפעמים ורודים. פרחים אלה נושרים כבר חודשיים בנדיבות לרצפה וכל מי שאף לו בפרצופו, אם יעבור ליד עץ פיטנה בליל קיץ חם, יאסוף פרח מהמדרכה אל אפו וינשום לרווחה.
היום בשבע אפס אפס שוב רעדו הסיפים ועיני נפקחו למראה משהו צהוב וגדול שעבר מרחק מטרים ספורים ממני במורד רחוב אידלסון משמיע רעש איום ונורא. מזל ששיח ההרדוף האימתני הפריד בינינו כהרגלו. אני ראיתי אותו אבל הוא לא ראה אותי ממטר. בולדוזר גדול וצהוב. אם זה לא היה החיים האמיתיים שלי הייתי כבר אוחזת במגבת. עם פרחים.
אבל במקום זאת רק ניגבתי את פני אחרי צחצוח השיניים ויצאתי להשקות את הגינה. בזוית עיני ראיתי כמה ענפי פיטנה מושלכים על המדרכה, היכן שלרב יש רק פרחים- בודאי נפלו קורבן לתנועת כף בלתי זהירה. הלכתי לאסוף אותם. במקום פרחים בקערית מים, היום יהיה סידור פרחים של ממש. פילסתי את דרכי במדרכה שהפכה צרה מאוד מאז שהגיעו הבולדוזרים, הרמתי ענף ופסעתי חזרה מתעלמת בנון-שאלאנטיות מהבולדוזר, לא סופרת אותו ממטר, כאילו שבכלל לא התעוררתי בגללו הבוקר.
פתאום קול גברי מחוספס קורא אלי ואני כבר מנחשת שהולכים לנזוף בי על שאני מטיילת כאילו כלום מתחת וליד כפות ענק נעות להן מלאות בחול.
"היי, גברת!!" אני מפנה את ראשי עם אף מכווץ והאיש בתוך הבולדוזר אומר לי: "שימי את זה באדמה, יצמח לך עץ!" האף מתרחב וחוזר למקומו:"באמת?" "באמת!!" אומר הנהג הנחמד בקול ממש לא מחוספס ואפילו מחייך.
מאוחר יותר בועז שחם מהמשתלה העירונית מתקשר במקרה. אני שואלת אותו לשמו של העץ והוא מבאר. וגם נותן הוראות מדויקות. מייבשים את הענף, סתם על האדמה, בשמש. אחרי כמה ימים הפצע (איפה שחתכנו את הענף) מגליד ואז שותלים את הענף והעץ המקסים יצמח!
הפנתי מבט אל הפלומריה שכבר הסתדרה לה בכלי הזכוכית הכחול שדניאל נתן לי ביום שבת הקודם וחייכתי כשבולדוזר צהוב עשה עוד סיבוב בכיכר. ביתיים אסתפק בסידור פרחים ובעץ אצל השכנים. בגינה יגדלו עצי מאכל.
אין כרגע תגובות...
מכונת הייבוש חוזרת לפעולה
סוף סוף חוברה לה מכונת הייבוש לחשמל. עדיין במשרד - עוד לא נבנתה הארונית המתאימה במטבח, אבל זהו, לא יכולתי יותר לחכות. המכונה חוברה ומיד פצחתי בהשריות, טחינות וערבובים נמרצים. העבודה על הקרקרים מזכירה מאוד מאוד את העבודה עם הטיח... אותם מרקמים ותנועות עם השפכטל... מממ... שוב הבית מריח כולו מקרקרים חיים ואוכל סוף סוף להפסיק לקנות קרקרים אפויים, ולהציע לאורחים ולמתנדבים קרקרים חיים מעשה ידי.
כיף!
שומשום היפתח
יום אחד לפני חודשים מספר הייתה אדנית שהתרוקנה מיושביה. אחר כך פתאום החלו לצמוח בה דברים מעצמם. אז השקיתי. והם שמחו והמשיכו לצמוח, אז לא הפרעתי להם, רק השקיתי. אחרי כמה שבועות אחד מהם הזדהה כפלפל, אבל פלפלים לא צמחו, זה לא היה בתיאום עונתי טוב. השני לעומת זאת היה בעצם שניים, והם גדלו וגדלו, שלחו זרועות ויום אחד גם פרחו. אחר כך יצאו מתוך הפרחים תרמילי זרעים, ואז כבר העזתי לטעום. זה לא היה טעים ולא היה לי מושג מה זה.
בשבועיים האחרונים ניכרו סימני התייבשות סופיים והחלטתי להחליף אדניות. הכנסתי את זו המיובשת פנימה ובמקומה הנחתי את האדנית עם שתילי התותים שהעמיתים בהשל העניקו לי ליום הולדתי. השמש תועיל לתותים ואילו בתוך המרפסת ניצבתי מול התרמילים היבשים וידעתי שעכשיו אני הולכת לחשוף את זהותם האמיתית. פתחתי תרמיל ולעיני הנדהמות התפזרו להם על כף ידי זרעוני שומשום לבנבנים טריים!
חלום בטעם מנגו ובננה
אני יודעת שזה נשמע אולי נדוש, שוב מנגו ובננה... אבל אתם חייבים להאמין לי... מה שאני גיליתי השבוע עם המנגואים הענקיים של סוף העונה, אלה שמגיעים ירוקים ואני לא מאמינה שעוד ייצא מהם משהו ואז הם מבשילים להם, והבננות הקפואות שכבר דובר בהן, זה באמת משהו מיוחד. מדובר בשייק פשוט ביותר, אבלך הסוד שלו זה שמנת הקשיו... זוכרים את המתכון לחלב קשיו? אז ככה... אם תעשו אותו ממש ממש סמיך, ותערבלו הרבה הרבה זמן בבלנדר עד שהקשיו ממש התחבר למים והמירקם הוא חלק, אין צורך לסנן בכלל. תנו לזה לעמוד מחוץ למקרר עם כמה טיפות לימון וטיפונת מלח, ואחרי כמה שעות כשכבר יש לזה צעם חמצמץ תעבירו למקרר. חכו יום יומיים... היוגורט שלכם ייפרד מהמיים ויצוף... אתם יכולים לקחת עם כף מלמעלה ולעזוב את המים מאחור, או להשתמש בכל הדבר.
הלמעלה הזה משחק מצויין בתפקיד השמנת החמוצה בכל מתכון שדורש אותה. לשייק שלנו אתם יכולים פשוט להשתמש בהכל, אבל אם תקלפו רק את הלמעלה זה פשוט ייצא אלוהי.
שימו בבלנדר כמה בננות קפואות, מנגו אחד ואת השמנת הזו, תוסיפו קינמון אם אתם אוהבים, ותערבלו. אם שמתם הרבה בננות, יצא לכם גלידה מהממת, אם פחות בננות ויותר מנגו יצא שייק סמיך. כל גירסה מפילה. באחריות!
סוכה בגינה!
בערב סוכות, בעודי שותלת כמה שתילי קולרבי שרעי שלח לי, אחותי הופיעה בגינה בחברת המשפחה ומספר קרשים. אני מיהרתי לקניות בדרום העיר וכשחזרתי הייתה לי סוכה בגינה. לא עבר זמן רב וגם ההורים הגיעו ובסוכה שמחה רבה, כולם מאושרים... ליונה יש סוכה משלו, למיכל יש איפה לבנות לו סוכה, לתמי יש גינה שאחותה בונה בה סוכה ולאמא ואבא יש ילדים ונכדים מאושרים.