כמובטח, היינו שם, בקיבוץ רבדים, עם כמה מחברינו הטובים. הקיבוץ בהמוני ילדיו והוריו ציפה לנו בדריכות חגיגית ברחבה המרכזית.

התפצלנו. המבוגרים שמעו הרצאה קצרה עם מדוע ועם כיצד, ואז ניגשנו לערימת הקומפוסט הקיימת, שכללה פגרי בע"ח ותוחזקה בצורה לא מיטבית. המלצנו לאנשי הקיבוץ, איך לשפר את המצב, וניגשנו להקים ערימה חדשה כהדגמה. בינתיים הילדים פרסו פרוסות תפוח ובננה וחילקו ביניהם, ואחרי הסבר קצר על האפשרויות השונות להיפטר מהפרוסות והקליפות ומשמעויותיהן, ניגשנו להקים ערימה זוטא, שכוסתה בקש.

אני נהניתי. גם הילדים.

אלון