הוספת תגובה

תגובות

נשמע מרתק
יישר כח

בחטיבת הביניים "אחד העם" בפ"ת יש גם מנהג דומה. שם מכנים זאת: "אמץ עציץ": תלמידים לומדים על צמח, שותלים אותו בעציץ ואחראים לרווחתו.

איזה פרויקט מדהים - קדימה אנשים, צריכים "פיסת אדמה" בבניין המשותף שלכם. בבקשה להתנדב ולתחזק את העצים!

מאוד התרגשתי לקריאת הכתבה. אני מתפללת שעץ יכנס לי לחלון. בשנה הבאה בתי מגיעה לכתה א' איך אדע שבבית ספרה יש פרויקט כזה?
ביפן חוגגים את פריחת הדובדבן למה שלנו לא תהיה שדרת שקדיות שנצא לחגוג בה את טו בשבט או כל חג פריחה אחר.
זה יכול לעשות משהו נפלא לקשר של אנשים לעצי העיר.

איזה קסם! כל הכבוד! צדק ללא ספק אלכס שיגו - התשובה טמונה בחינוך. אך להתחיל מהבנת אמת זו ולסיים (ואולי בעצם זה עוד לא הסוף...) בפרוייקט משמעותי כזה?! באמת כל הכבוד. הצלחת להסב את תשומת הלב המלאה לענקים הירוקים שמאז ומתמיד שומרים עלינו בנחישות, מהווים אחים לנשימה, לוחות מודעות לעת הצורך, שליחי אהבה חרוטים, להבות לחממנו, ועוד ועוד. עשויים מאותו החומר ממנו עשויים זכרונות הילדות. כמה קל לשכוח את נוכחותם ותפקידם בשטף החיים האפור בעיר הגדולה. תודה. אל תפסיק.

מקסים,
איך מקבלים את העותק הדיגיטאלי של הספר?

הי לימור. שלחי לי את המייל שלך ל maspic@gmail.com
ואשלח לך עותק.

אילן

תודה על החיזוק בן.

בלי קשר לפרוייקט הנהדר,

טבע פראי לחלוטין אין כמעט בארץ. אמת, המערכת האקולוגית ההרמונית כבר לא שלמה. עם זאת, יש מקומות רבים בארץ שיש בהם תחושת הרמוניה טבעית חזקה - המירון, החרמון, חלקים גדולים מהכרמל ואזורים נרחבים בנגב שלא אמנה אחד אחד. אפילו באזור המרכז נותרו איזה נחל-שניים לרפואה, בתפר בין הרי ירושלים לשפלה.

לפעמים יש תחושה שהטבע בארץ הופך למין גינה שכזו, הנשלטת בידי אדם. שעוד מעט יהיו עצים בין השבילים, ולא שבילים בין העצים.

אבל בואו לא נבלבל - יש טבע ויש גינון. עצים בעיר הם בהחלט מאד נחמדים, אבל הם לא טבע - לא הצאלון, לא הפיקוס, לא האקליפטוס ולא הפיטנגו. אלה צמחים זרים, פולשים בחסות החוק, המטילים את אימתם על הצומח המקומי - מי יותר ומי פחות. השקמה (שהיא גם סוג של פיקוס), האשל, האורן, האלון ואפילו החרוב - הם זכר לאיזה טבע שהיה מתחת לתדרכה, והם התושבים בעלי הזכות במקום. הצמחים הפולשים הם לא חברים של שאר הגורמים במערכת הטבעית.

להגיד ש "עצים בעיר הם באמת מאד נחמדים", משמע כאילו אפשר בלעדיהם. אז זהו, שהם הרבה יותר מנחמדים. האזור שבין גדרה לחדרה, מכוסה רובו ככולו באזורי מגורים. האם ניתן בכלל לדמיין את החיים במרחב הזה ללא פיקוסים ואקליפטוסים? מעבר לזה, הנקודה שהעלית על עובדת היותם מינים פולשים, אינה רלוונטית בתקופה שבה הגלובליזיה ניכרת גם בחי ובצומח. הרי מינים רבים של ציפורים הם פולשים. זה לא עוצר מבעדם להיות חלק מהנוף שילווה אותנו עוד שנים רבות. גם הארכיטקטורה בארץ חלקה הגדול אינו מקומי - מבאוהאוס ועד למגדלי הזכוכית. כעירוני, מה שגודל אצלי בגינה או ברחוב הוא נציג הטבע. הצמחים הפולשים הם דוקא כן "חברים של שאר הגורמים במערכת הטבעית" אם האדם נחשב לגורם במערכת הזו.

אשמח לקבל עותק של "אמץ עץ" לספריה של הגנת הטבע בירושלים.
צור קשר איתי בנוגע ליום עיון שישראל גלון דבר אתך לגביו ירושלים 28/1/09

פרוייקט חשוב ומבורך.אני כולי תקווה שהמועצות והעיריות בארץ יאמצו גורמים יותר מקצועיים להתייחסות לנושא ולא ישלחו אנשים לא מוסמכים לטפל בעצים.
בדומה אליך גם אני מצאתי את עצמי נלחמת עם גורמים שונים בישוב מגורי הקודם (לפיד) שלא חסו על העצים וגזמו אותם שוב ושוב כל פעם מסיבה אחרת.(הרמת נוף?, גיזום ענפים שמפריעים למשאיות האשפה, חברת חשמל... השיא היה שאחד התושבים ברחוב התלונן שהעצים מסתירים את תאורת הרחוב , והתוצאה הייתה תספורת שחיטה חסרת כל היגיון.

אשמח לקבל עותק דיגיטאלי של הספר ותעודת "אמץ עץ".

הי גליה
אם תתני לי מייל אוכל לשלוח לך עותק דיגיטאלי.

הי אילן,
אשמח לקבל עותק ולדבר על הפעלת התכנית במרחב של מינהל קהילתי גינות העיר בירושלים. אנו בקשר עם בתי הספרבאזור ומקדמים איתם פעילות סביבתית-קהילתית. תושבים פנו אלינו לאחרונה עם רצון לפרויקט שכזה.
אשמח אם תיצור קשר eitan@m-tarbut.org.il

אשמח לקבל עותק של הספר הדיגיטלי. באילו בתי"ס בת"א פועלת התכנית? אשמח לקדם את הנושא בביה"ס של ילדיי. תודה.

הרעיון החשוב והפשוט והיכולת לממש אותו מרגשים ומבורכים. אם תרצה להרחיב את פעילותך אשמח לעזור. כמו כן אשמח לקבל גם את העותק הדיגיטלי של הספר.

בקשה רק הערות שקשורות לנושא, בלי שטויות