| נושאים בענף |
| אמץ עץ |
| גיזום מוגזם |
| עצים בוגרים |
15/08/08
אמץ עץ
במשך כמה שנים, כתבתי מכתבים, הלכתי לפגישות עם האחראים בעירייה, החתמתי על עצומות, פניתי לכלי תקשורת, נקשרתי מתחת לעצים כאשר באו לכרות אותם וגם חטפתי מכות מקבלן גיזום חרוץ במיוחד. בקיצור... עשיתי ככל יכולתי. מהר מאד הבנתי שמעורב פה הרבה כסף ולא אוכל לעמוד מול הגורמים הרבים שמרווייחים מגיזום וכריתת עצי העיר. אני חייב לומר, שהיה גם קשה להסביר ולשכנע אנשים. לאחר שבמשך שנים טענה העירייה ש"תספורת" טובה לעצים, קשה היה לשכנע אנשים, שעץ אינו שיער אלא אורגניזם חי והגיזום פוצע ומזיק לו.
בייאושי פניתי לגדול מומחי העצים בעולם - אלכס שיגו. איש יקר המתגורר בארה"ב, שכתב את הספרים המהווים את הבסיס לתורת הטיפול בעצים בשלושים השנים האחרונות. "חינוך הוא המפתח" כתב לי. וכך, לאחר שנים של מאבק, פניתי אל הדור הבא. בניתי תוכנית לימוד חווייתי ושמה אמץ-עץ. המטרה היתה לחבר את הילדים בעיר לעצים בגינות וברחובות. חשוב לזכור שבעבור הילד העירוני, העצים בעיר הם חיק הטבע, למרות שהבתים הופכים גבוהים יותר והעצים נמוכים יותר. ואם פעם נהוג היה לחשוב שהטבע האמיתי נמצא אי שם מחוץ לגבולות העיר, הרי מסתבר שגם מחוץ לעיר מתכסה השטח בצמודי קרקע וכבישים. מי שירים את ראשו, ישמח לגלות שעצי העיר מרשימים לא פחות מהעצים שנדמה כי נמצאים אי שם בחיק הטבע, שספק אם עודנו קיים.
אמץ-עץ הוא פרוייקט הנלמד בבתי ספר יסודיים בתל אביב. שלא בדומה לברוש שניטע אי שם ביער קק"ל עלום בדרך לירושלים, כאן מדובר על עץ ליד הבית שילווה את הילד שנים רבות. מאחר ובמקצועי אני עובד עם מעצבים וצלמים מקצועיים, החלטתי להוציא תוכנית לימוד עם ספר, שיהיה ברמה גבוהה, ספר חווייתי שכיף להחזיק. גייסתי כסף מאדם יקר, רוני דואק שמו, פניתי לעיריית תל אביב שגילתה נכונות להיות מעורבת בפרוייקט והתחייבה לרכוש את הספרים לבתי הספר. זה לקח אומנם 4 שנים, אבל לבסוף זה קרה. התוכנית בנוייה כך שהילדים לומדים על העצים ועל חשיבותם בעיר (עץ אחד תורם בשנה אחת להפחתת זיהום האויר יותר מאשר חולדאי תרם במשך 10 שנים). הילדים יוצאים לסביבת בית הספר, ממפים את העצים וממלאים בעבורם מעין תעודת זהות ובסופו של הפרוייקט כל ילד מאמץ עץ שהוא בוחר ומקבל תעודה בה הוא מצולם מחבק את העץ. ובתעודה מופיעים פרטי העץ - מינו, מיקומו, היקפו וגובהו. וכשהילד יגדל, ויבוא לבקר את ההורים ויראה שמישהו מנסה להוריד את העץ. הוא יעצור את מכוניתו החדישה ולא יתן לזה לקרות. כי הרי זהו העץ שלו, לא סתם עץ אנונימי. וכאשר יגדלו ילדיו, הוא יקח אותם בגאווה להראות להם את העץ שאימץ.
אני מאמין שעצים הם חלק מתרבותנו. להוריד עץ הוא מעשה ברברי ובלתי תרבותי. לשתול עץ זה טוב וחשוב, אבל זהו אינו תחליף לשמירה על עץ קיים. הרי בעוד עשרים או שלושים שנה, לאותו עץ שהיה צעיר, מחכה אותו גורל של זה שהורידו תחתיו.
חשוב לזכור, שלכל ילד שמורה הזכות לטפס על עץ - גם אם הוא גר בעיר.
כל מי שמעוניין, יוכל לקבל עותק דיגיטאלי של הספר ותעודת "אמץ עץ".
תגובות

נשמע מרתק
יישר כח

בחטיבת הביניים "אחד העם" בפ"ת יש גם מנהג דומה. שם מכנים זאת: "אמץ עציץ": תלמידים לומדים על צמח, שותלים אותו בעציץ ואחראים לרווחתו.

איזה פרויקט מדהים - קדימה אנשים, צריכים "פיסת אדמה" בבניין המשותף שלכם. בבקשה להתנדב ולתחזק את העצים!

מאוד התרגשתי לקריאת הכתבה. אני מתפללת שעץ יכנס לי לחלון. בשנה הבאה בתי מגיעה לכתה א' איך אדע שבבית ספרה יש פרויקט כזה?
ביפן חוגגים את פריחת הדובדבן למה שלנו לא תהיה שדרת שקדיות שנצא לחגוג בה את טו בשבט או כל חג פריחה אחר.
זה יכול לעשות משהו נפלא לקשר של אנשים לעצי העיר.

איזה קסם! כל הכבוד! צדק ללא ספק אלכס שיגו - התשובה טמונה בחינוך. אך להתחיל מהבנת אמת זו ולסיים (ואולי בעצם זה עוד לא הסוף...) בפרוייקט משמעותי כזה?! באמת כל הכבוד. הצלחת להסב את תשומת הלב המלאה לענקים הירוקים שמאז ומתמיד שומרים עלינו בנחישות, מהווים אחים לנשימה, לוחות מודעות לעת הצורך, שליחי אהבה חרוטים, להבות לחממנו, ועוד ועוד. עשויים מאותו החומר ממנו עשויים זכרונות הילדות. כמה קל לשכוח את נוכחותם ותפקידם בשטף החיים האפור בעיר הגדולה. תודה. אל תפסיק.

מקסים,
איך מקבלים את העותק הדיגיטאלי של הספר?

הי לימור. שלחי לי את המייל שלך ל maspic@gmail.com
ואשלח לך עותק.
אילן

תודה על החיזוק בן.

בלי קשר לפרוייקט הנהדר,
טבע פראי לחלוטין אין כמעט בארץ. אמת, המערכת האקולוגית ההרמונית כבר לא שלמה. עם זאת, יש מקומות רבים בארץ שיש בהם תחושת הרמוניה טבעית חזקה - המירון, החרמון, חלקים גדולים מהכרמל ואזורים נרחבים בנגב שלא אמנה אחד אחד. אפילו באזור המרכז נותרו איזה נחל-שניים לרפואה, בתפר בין הרי ירושלים לשפלה.
לפעמים יש תחושה שהטבע בארץ הופך למין גינה שכזו, הנשלטת בידי אדם. שעוד מעט יהיו עצים בין השבילים, ולא שבילים בין העצים.
אבל בואו לא נבלבל - יש טבע ויש גינון. עצים בעיר הם בהחלט מאד נחמדים, אבל הם לא טבע - לא הצאלון, לא הפיקוס, לא האקליפטוס ולא הפיטנגו. אלה צמחים זרים, פולשים בחסות החוק, המטילים את אימתם על הצומח המקומי - מי יותר ומי פחות. השקמה (שהיא גם סוג של פיקוס), האשל, האורן, האלון ואפילו החרוב - הם זכר לאיזה טבע שהיה מתחת לתדרכה, והם התושבים בעלי הזכות במקום. הצמחים הפולשים הם לא חברים של שאר הגורמים במערכת הטבעית.

להגיד ש "עצים בעיר הם באמת מאד נחמדים", משמע כאילו אפשר בלעדיהם. אז זהו, שהם הרבה יותר מנחמדים. האזור שבין גדרה לחדרה, מכוסה רובו ככולו באזורי מגורים. האם ניתן בכלל לדמיין את החיים במרחב הזה ללא פיקוסים ואקליפטוסים? מעבר לזה, הנקודה שהעלית על עובדת היותם מינים פולשים, אינה רלוונטית בתקופה שבה הגלובליזיה ניכרת גם בחי ובצומח. הרי מינים רבים של ציפורים הם פולשים. זה לא עוצר מבעדם להיות חלק מהנוף שילווה אותנו עוד שנים רבות. גם הארכיטקטורה בארץ חלקה הגדול אינו מקומי - מבאוהאוס ועד למגדלי הזכוכית. כעירוני, מה שגודל אצלי בגינה או ברחוב הוא נציג הטבע. הצמחים הפולשים הם דוקא כן "חברים של שאר הגורמים במערכת הטבעית" אם האדם נחשב לגורם במערכת הזו.

אשמח לקבל עותק של "אמץ עץ" לספריה של הגנת הטבע בירושלים.
צור קשר איתי בנוגע ליום עיון שישראל גלון דבר אתך לגביו ירושלים 28/1/09

פרוייקט חשוב ומבורך.אני כולי תקווה שהמועצות והעיריות בארץ יאמצו גורמים יותר מקצועיים להתייחסות לנושא ולא ישלחו אנשים לא מוסמכים לטפל בעצים.
בדומה אליך גם אני מצאתי את עצמי נלחמת עם גורמים שונים בישוב מגורי הקודם (לפיד) שלא חסו על העצים וגזמו אותם שוב ושוב כל פעם מסיבה אחרת.(הרמת נוף?, גיזום ענפים שמפריעים למשאיות האשפה, חברת חשמל... השיא היה שאחד התושבים ברחוב התלונן שהעצים מסתירים את תאורת הרחוב , והתוצאה הייתה תספורת שחיטה חסרת כל היגיון.
אשמח לקבל עותק דיגיטאלי של הספר ותעודת "אמץ עץ".

הי גליה
אם תתני לי מייל אוכל לשלוח לך עותק דיגיטאלי.

הי אילן,
אשמח לקבל עותק ולדבר על הפעלת התכנית במרחב של מינהל קהילתי גינות העיר בירושלים. אנו בקשר עם בתי הספרבאזור ומקדמים איתם פעילות סביבתית-קהילתית. תושבים פנו אלינו לאחרונה עם רצון לפרויקט שכזה.
אשמח אם תיצור קשר eitan@m-tarbut.org.il

אשמח לקבל עותק של הספר הדיגיטלי. באילו בתי"ס בת"א פועלת התכנית? אשמח לקדם את הנושא בביה"ס של ילדיי. תודה.

הרעיון החשוב והפשוט והיכולת לממש אותו מרגשים ומבורכים. אם תרצה להרחיב את פעילותך אשמח לעזור. כמו כן אשמח לקבל גם את העותק הדיגיטלי של הספר.
בקשה רק הערות שקשורות לנושא, בלי שטויות

