לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > טל-אל מהרהר >‏ העיר באפור
נושאים בענף

29/07/08
העיר באפור

החיים בעיר רצופים בפשרות, אבל רק בה יתאפשרו חיים תרבותיים-ידידותיים לסביבה

הרבה פעמים שואלים אותי אנשים על הניסיון לחיות בעיר באופן ידידותי לסביבה, והתשובות לא מוצאות חן בעיניהם. לא, אני לא משתמש בכלים חד פעמיים (זה בדרך כלל עולה כשבמסיבות בצבא אני שותה בספל), וכן - אם באירוע משפחתי חגיגי יהיו רק כלים חד פעמיים - אני לא אוכל בידיים בגלל שאני רוצה לשמוח יחד איתם, ולא להעליב אותם או להתנשא מעליהם.

אין ספק - החיים בעיר, ובחברה בכלל, מביאים אותך לפשרות שאולי יכול היית להימנע מהן אם היית נודד עם השבט שלך ומלקט פירות וזרעים. הבית שאתה גר בו לא נבנה כדי לחיות את החיים שאתה רוצה, ואם אתה נוטה להחליף דירות כנראה שהוא גם לא ישתנה. המים נשאבים בצינורות ממעיין שפעם הזין נחל יפהפה, והאוכל מגיע מרחוק. האנשים שאתה אוהב, ולפעמים האנשים ברחוב (שלפעמים גם אותם אתה אוהב) לא עוברים את אותו השינוי כמוך, או עוברים אותו יותר לאט, ומשאירים אותך במקום שממנו באת.

יש את מי שעבר לגור באוהל או בבית בוץ, לשתות מים מהנהר (אם הוא מצא אחד עם מים טובים לשתיה) ולעשות קקי בשיחים. נשמע מגניב, אני לא אומר, אבל נראה לי שרוב האנשים האלה עוברים לצורת חיים יותר נורמטיבית אחרי כמה שנים, ונשארים בעיקר עם בוץ על הנעליים והרבה סיפורים יפים לילדים. לא מדובר על בדווים שנולדו באוהל, או על ניני חקלאים (כמה כאלה יש בינינו?) אלא על עירוניים גמורים בדרך כלל, "חוזרים בתשובה" אקולוגיים, שנעים מקיצוניות אחת לשניה. אולי הם ימשיכו, כמו מטוטלת, לנוע בין הקצוות עד שיום אחד הם יתאזנו, אחרי חיים מלאי טלטלות.

בעיר נעשים בשמך ובאמצעות כספך דברים שאתה לא רוצה שייעשו, כמו הזרמת הקקי שלך לים. אי אפשר להימנע מכל הדברים האלה. נראה לי שקשה במיוחד להתמודד עם מצב-האמצע הזה, עם החיים בתחום האפור, עם המחשבה על הנזק שאתה שותף לו יום יום ואין בכוחך לשנות אותו, בכל אופן לא בזמן הקרוב. אולי זה ככה אצל כל האנשים שחושבים שדברים צריכים להיות אחרת, במדינה שבה השלטון משותף.

מתוך חוסר האמון (המוצדק במידה רבה, כנראה) במערכת, מנסים רבים להתנתק ולייצר את כל צרכם בעצמם תוך התפשרות על איכות החיים שלהם - כל דבר לוקח הרבה זמן ואנרגיה, התוצר פחות איכותי, ומה שלא מצליחים לייצר לא יהיה. זו לא דרך חיים שתחזיק לאורך זמן, מאחר והיא גוזלת הרבה אנרגיה וגוזרת בידוד על מי שחי לפיה. חוץ מזה, זה פספוס גדול של הייתרון העיקרי של העיר - יש בה המון אנשים. יש בה המון אנשים שרוצים לחיות אחרת מכל הסובבים אותם, ודומה אחד לשני, והעיר היא המקום שלהם להתעצם. כמו שאומרים הדתיים - "להתחזק". והרי האמונה ה"אקולוגית", לפיה האדם הוא חלק מהמערכת של העולם ופגיעה בה תפגע בו, היא אמונה. וכל מאמין צריך קהילה. העיר מציעה את זה, זה גם מה שהביא אותי ל"עץ בעיר"- המחשבה שעוד אנשים יעשו בדיוק את זה.

התארגנות כזו מאפשרת הרבה דברים - קואופרטיב של מזון אורגני הוא דוגמא לכך שפועלת כבר היום. זה לא צריך לעצור כאן, יש עוד הרבה צדדים של החיים שיכולים להיות טובים יותר ביחד - תרבות טובה יותר, שיחה טובה יותר, קשרים טובים יותר בין אנשים.

Share/Bookmark

תגובות

comment

אפשר לפתור את כל הדברים האלו גם בכיוון ההפוך - עיין ערך ארקולוגיה, http://en.wikipedia.org/wiki/Arcology

ברצינות - שמירה על הסביבה ואוכל בריא לא צריך לבוא על חשבון חיים בעיר, שלא לדבר על כך שערים מועילות לסביבה לפחות בכך שהן מגבילות את האזורים שמי שחי בא הורס לעיר.

-- אלון, 29/07/08

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196