| נושאים בענף |
| צמחים מדברים |
| בואו לאכול |
| עוד פעם |
| עוזרת בית |
| בסלון של ורד |
29/05/08
חמוץ מתוק (פרק ב')
לארוז למתנה?
|
פגישה עיוורת
|
לא לזוז
|
אאוץ', זה כואב
|
בהצלחה
|
שאלתי את ראובן אם ירצה להרכיב כמה מעצי הפרי אשר בבוסתן בפתח תקווה, על גבי עצי הפרי שבחצר ביתו שבקדימה. הוא אמר שישמח להרכבה של עץ המנגו – על גבי המנגו שלו, ושל תפוזי הדם – על גבי עץ הוולנסיה שלו. "ומה עם השסק" ? שאלתי, "שסק זה לא עץ שחביב עלי" הוא ענה. "אבל זה פרי כל כך טעים", ניסיתי לשכנע (וחייכתי חיוך ממש מתוק) "תודה, מוותר" הוא אמר בגבורה, "חוץ מזה, כבר אין לי מקום בגינה"
אז חיפשתי בית לשסק. תמי קישרה ביני ובין אלון אלירן, שפעיל בשתי גינות קהילתיות בתל אביב. לאחר כמה התייעצויות הוחלט ששניים מן העצים (השסק והמנגו) ינסו להמשיך את חייהם (המורכבים) בעיר הגדולה, באחת מהגינות הללו. לאחר שלב התכנונים האסטרטגיים, הגיעה שעת המעשה: נסענו למשתלת גצלר בבני ציון, כדי לרכוש שתילים של שסק ומנגו, (שישמשו ככנות לעצי הפרי הותיקים). ברגע האחרון העמסתי עוד שתיל של עץ שסק, כדי לנטוע אותו בגינת הבניין המשותף בו אני גרה, לאחר שיעבור הרכבה, גם הוא.
למחרת נפגשנו בחצר הנטושה, עם משה הר-לב, שהגיע חמוש בכובע, מזמרה, סכין חיתוך, סרטי קשירה, שקיות ניילון ואלומיניום ושלל אביזרים נוספים אותם שלף מהתיק לפי הצורך. הוא החל במלאכה ואנחנו הסתכלנו וראינו איך הוא בוחר וקוצץ ענפים ראויים מהרוכב, משחיז את קצותיהם בסכין חדה, מסיר את עליהם במזמרה, מרכיב אותם אל תוך חריץ שגילף בענפי השתילים הצעירים לאחר שגם אותם גזם במקום המתאים, קושר את מקום החיבור טוב טוב בעזרת סרט מיוחד, ואז עוטף בשתי שקיות: הפנימית עשויה ניילון ומעליה שקית אלומיניום. זה נראה כאילו השתיל יצא כרגע ממספרת צמרת והוגש לנו באריזת אלומיניום מרשרשת. אחר כך נסענו לחצר ביתו של ראובן ושם נמשכו ההרכבות. הכנו גם ייחורים מעץ הרימון למרות שזה נחשב מאוחר מדי, אבל מה, לא ננסה?
תגובות
הוספת תגובה
האמת שאני גם ממש רוצה לעשות הרכבה על כמה עצים בגינה שלי יש לי גם בוסתן קטן והייתי רוצה לעשות הרכבה על עץ זית להרכיב סוג של זית כי הוא לא מוציא פירות ועל עץ לימון אני רוצה להרכיב תפוז...
ובכלל הרכבה זה מגניב אבל אני ממש רוצה ללמוד איך לעשות את זה...