לתרום לעץ כאן
נושאים בענף

no image

15/05/08
כמה עולה חשמל?

למרות הרצון העז לענות על השאלה הזאת במונחים סביבתיים וחברתיים, אני אנסה לענות על השאלה הכספית קודם כל.

התעריף הקבוע לצרכן ביתי מורכב משני חלקים, כך זה מופיע באתר חברת חשמל:

תשלום קבוע חודשי בש"ח - 14.89 כולל מע"מ

תשלום אחיד לקוט"ש באגורות - 54.84 כולל מע"מ

זה מחיר זול. כן, מחיר החשמל בישראל זול.

מחיר החשמל בישראל לא מגלם את העלויות המלאות הכרוכות בייצור חשמל, בייבוא דלקים, בזיהום אוויר, בתחלואה ומקרי מוות מזיהום אוויר, ולכן הוא לא ראלי. הנה גרף השוואה מהאתר של חברת חשמל -

שימו לב שהמחירים פה בסנט לקוט"ש. ארה"ב לא מופיעה פה, כי מחיר החשמל שם אינו קבוע כמובן - הוא תלוי במדינה, ותלוי בחברה המספקת (שלא כמו ישראל - אין מונופול). באתר של מיכאל בלו-ג'י אפשר לראות מספרים.

כמה זול החשמל שלנו? 1 קוט"ש הוא כ-860 קלוריות. נסו להשיג מזון בישראל ב-55 אגורות ל-860 קלוריות. מסקנה - עדיף לאכול חשמל (אולי לשם תוליך האבולוציה...). כמה זה לעומת מחיר הדלק? ניקח 7 ש"ח לליטר (אני מנסה לחזות את העתיד. הקרוב. ). בליטר בנזין יש כ-9.6 קוט"ש. כ-72 אגורות לקוט"ש. שוב, האנרגיה החשמלית זולה יותר.

עכשיו פיתחו את חשבון החשמל האחרון שלכם, וראו כמה חשמל צרכתם. בצעו את התרגיל הבא - נניח שהאורות בסלון שלכם הם סכ"ה 400 וואט. כמה היה עולה לו השארתם אותם דולקים 24 שעות במשך חודש? (תשובה בסוף הפוסט).

למעשה, ייצור החשמל בחברת חשמל מחולק בין תחנות ייצור בטכנולוגיות שונות. ישנן תחנות השורפות פחם, מחממות דוד מים, והקיטור בטמפרטורה גבוהה (400+ מעלות צלזיוס) מסובב טורבינה. נצילות של כ-35%. בשארית החם מניעים לעיתים טורבינה נוספת, בתהליך נציל יותר, שנקרא מחזור משולב (מחז"מ, נצילות של עד 55%!). ככל שהצריכה עולה, חברת החשמל מפעילה את התחנות הישנות יותר, שעלות תפעולן יקרה יותר, והזיהום שהן יוצרות, גדול יותר. התפלגות הייצור במהלך היום היא כזאת המאופינת במקסימום. המקסימום משתנה בין חורף וקיץ. כתוצאה מכך חברת החשמל מחייבת צרכנים כבדים (מעל 60,000 קוט"ש לשנה) בתעריף תעו"ז - תעריף עומס וזמן צריכה - שנותן עלות גבוהה יותר בשעות השיא, ונמוכה יותר בשעות השפל. כך זה נראה -

התפלגות הצריכה במהלך יום טיפוסי

הנה תעריף המתאים למתח נמוך (צרכן ביתי) -

אין היגיון כלכלי לעבור לתעו"ז כשלא צורכים הרבה, או כשאין אפשרות להעביר את הצריכה משעות שיא לשפל (אולי מישהו שעובד במשמרות לילה זה יתאים לו). אבל חשוב לכל מי שרוצה להקטין את זיהום האוויר להבין את המשמעות. אם תחברו למשל את מדיח הכלים ואת מכונת הכביסה לטיימר שמתחיל את פעולתם בלילה, או בשעות שפל אחרות (לפי האיור למעלה) תקטינו את הזיהום, כי בשעות אלה התחנות הפחות מזהמות של חברת החשמל עדיין לא בתפוקה מלאה ולכן הם לא ייאלצו להדליק את היחידות המזהמות יותר.

צריכת חשמל בשעות השפל חוסכת זיהום.

יתרה מכך, הקמת תחנות כח חדשות תלויה במקסימום הצריכה. כך שהקטנת הצריכה בשעות השיא תדחה את הצורך בתחנות כח חדשות! באופן עקיף, זה יאפשר בינתיים ליותר טכנולוגיות חסכון, וטכנולוגיות ייצור נקיות להיכנס לשוק החשמל.

תשובה על השאלה מלמעלה -

400 וואט * 24 שעות ליום * 30.5 ימים בחודש = 292,800 וואט-שעה לחודש

292,800/1000 = 293 קוט"ש

293 קוט"ש * 55 אגורות לקוט"ש = 161 ש"ח לחודש = 1933 ש"ח לשנה

Share/Bookmark

תגובות

comment

תודה לאתר מדהים ולמידע החשוב שיש כאן
שאלה חשובה-
פעם הסבירו לנו שהדלקת נורה או מכשיר אחר גורמים לצריכת חשמל קצרה וגבוהה מאוד יחסית, ולכן עדיף בפרק זמן של שעה-שעתיים להשאיר האור דולק במקום לכבות ולהדליק בכל פעם
האם זה נכון? מה הקריטריונים לדעת מתי נכון לנהוג כך?

-- ישי, 22/11/08
comment

ראיתי פעם תוכנית של mythbusters שחקרו בדיוק את העניין הזה. הנה מה שאני זוכר:
הם מדדו אופיינים של כל סוגי הנורות הידועות : LED, ליבון, EL, פלורוסנט רגיל וכו'
המסקנה:
אם מדליקים את כל סוגי הנורות ליותר משניה או שתיים אז אין ביזבוז אנרגיה (צריכת האנרגיה הגדולה היא במילי שניות ראשונות).
יוצא הדופן היחידי הוא הפלורוסנט הרגיל, זה עם הסטרטרים החיצוניים ומדובר בארוכים עם הספק יחסית גדול. שם צריך לחכות כ-12 שניות כדי לא לבזבז אנרגיה ביחס להדלקה.

-- גיל ג., 16/01/09

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196