לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

  ‎ דף בית > ורד מצלמת טבע עירוני >‏ חמוץ מתוק (פרק א')
נושאים בענף

01/05/08
חמוץ מתוק (פרק א')

בחצר של סבתי גדל עץ מוזר אחד (לפחות כך הוא נראה לי בזמנו), היה זה עץ שהצמיח שני סוגי פירות - לימונים ותפוזים - שעלו מאותו הגזע. אבא שלי הסביר שזהו עץ שעבר בבגרותו הרכבה; העץ המקורי שנשתל בגינה היה עץ לימון אך לאחר כמה שנים ניסרו אחד מענפיו וחיברו לו בשיטה מיוחדת ענף קטן של עץ תפוז. החיבור התאחה והצליח והענף צמח והפך להיות חלק ממכלול העץ.

מבין תריסר עצי הפרי בחצר שצומחים עדיין בחצר האחורית של סבתי, יש כמה אליהם אני קשורה באופן מיוחד: תפוז הדם שחושף צבעוניות אדומה - כתומה כשפותחים אותו והמיץ האדום והמתוק שנסחט ממנו לכוס שקופה מכתיר אותו כמלך ההדרים; עץ השסק הוותיק שאת פירותיו הטעימים ביותר החביא בצמרתו - מה שהצריך טיפוס על הסולם המפחיד בגובהו - עליו עלו רק ה"גדולים" (ותמיד היה מי שהחזיק בו מלמטה, כדי לנסוך ביטחון במטפס). בעוד לילדים נשמרה הזכות לטפס על הסולם הנמוך יותר, ששכן דרך קבע בחצר - אבל אף פעם לא היה מספיק גבוה בשביל הפירות השווים של השסק. האפשרות הנוספת להגיע לפירות המתוקים (אותה ניצלתי למכביר), היתה פשוט לטפס על העץ, למורת רוחם של הסובבים, לבחור את השסק הכתום ביותר ולאכול אותו בין סבך הענפים. כמו כן עץ המנגו שהוא אחד האחרונים שנשתלו בבוסתן, הניב פירות משובחים, חסרי סיבים לחלוטין; והרימון, שזרעיו הובאו מפרס ופירותיו נעטפו בשקיות נייר טרם הבשלתם כמגן נגד נגיסוות הציפורים, הוא מהזן המתוק והורוד. בעונת הבשלתו, תמיד הייתה במקרר קערה עם גרעיני רימון מפוררים, מחכים להתפוצץ בפה.

כדי לא לשקוע בנוסטלגיה בטרם עת, התקשרתי לפני כשבועיים למשה הר-לב, מומחה להרכבות בעצי פרי ושאלתי אם יוכל להרכיב עצים אלו. הוא אמר שעבור הרימון זה מאוחר מדי, עבור המנגו זה מוקדם מדי ,אבל עבור השסק ותפוז הדם, זהו זמן מצוין.

המשך בדרך...

Share/Bookmark

תגובות

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196