לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

  ‎ דף בית > עירית פוקחת עיניים ירוקות >‏ על פינגווין שבור כנף והצעד הראשון לחיים אקולוגיים
נושאים בענף

27/03/08
על פינגווין שבור כנף והצעד הראשון לחיים אקולוגיים

תמיד אהבתי קופסאות. קופסאות נעליים, קופסאות פח, קופסאות עץ, כלי קיבול יפים כאלה, שנפתחים ונסגרים ויכולים להכיל בתוכם כל מיני דברים. כשהייתי ילדה, הייתה לי מתחת למיטה מזוודת קרטון, כזאת שקיבלנו בה פעם ממתקים של "עלית" כשי לחגים. ובתוכה – פתיתי קלקר ושערות נייר המגינים על רכושי החשוב ביותר. המזוודה הייתה מונחת מתחת למיטתי, והייתי מוכנה לכך שאם אצטרך, מאיזושהיא סיבה, לעזוב מהר מהר – הדברים החשובים באמת כבר ארוזים ומוכנים. ומה הכילה אותה קופסאת קרטון? נר ורוד בצורת לב, שנתן לי סבי זכרונו לברכה, פינגווין קטן שבור-כנף מפימו, שהכין עבורי הילד שאהבתי מהשכבה מעלי, תמונה של נועה ושלי מחייכות ליד שיח הבוגונוויליה וכמה חתולי חרסינה מאוסף חתולי החרסינה שלי. וזהו. אלו היו חפצי החשובים ביותר.

והיום? כמה חפצים יש לי היום? לפני שנה, כשעברתי דירה בפעם המי-יודע-כמה מאז שעברתי לתל אביב התבוננתי סביבי וראיתי ארגזים על גבי ארגזים של חפצים ודברים ואני בסך הכל עירית אחת. כמה חפצים אני צריכה?

אני מוצאת את עצמי עסוקה לא מעט בזמן האחרון בנושא הצורך בחפצים: מה אני צריכה? כמה אני צריכה? למה אני צריכה את כל זה?

הצעד הראשון לחיים אקולוגיים יותר בכל מה שקשור לצריכה הוא הפחתה במקור. פחות. לקנות פחות, לזרוק פחות, לזהם פחות.

אני מציעה לעצמי ולכל אחד שמוכן לחשוב על זה – להתבונן קצת בעצמו, באופן בו הוא בוחר את בחירותיו: מה גורם לי לקנות משהו? מה אני קונה? איך אני קונה? על מה אני מסתכלת? איך המוצר ארוז? מה הוא מכיל? מה הוא מבטיח לי? האם בכלל אני צריכה את זה? האם אני מוכנה לוותר על זה ? האם זה בכלל ויתור?

אפשר לעשות עם עצמנו ניסוי – במשך שבוע, כשהולכים ברחוב – לנסות לראות עוד דברים מלבד חלונות הראווה ומרכולתן. להרים את הראש – לראות את האנשים, את הבתים, את העצים, את השמים.

לצאת מהבית בלי ארנק, שלא תהיה האפשרות לקנות משהו כל הזמן. פשוט לנוע ממקום למקום כאדם ולא כצרכן פוטנציאלי. ושוב – להתבונן ולהתבונן. ההתבוננות בעצמנו היא המפתח להבנה איך אנחנו מתנהגים, ולפעמים היא מביאה אתה את ההבנה למה אנחנו מתנהגים ככה ולבסוף את היכולת לעשות שינוי אם אנו רוצים בכך.

Share/Bookmark

תגובות

comment

איך אפשר
להיות מאושר
כשהזיז לא תקני
והפליז לא צרכני
והתריז סכסכני
והקריז לא עדכני
זה מרגיז אבל אני
יודע שאפשר
וכבר מחר
יהיה אחר
ונוותר
ונשתפר
ונשתחרר
-----------
לך, ראשך מוטה הצדה
קדימה כבר יוביל הלב
עיניך תלה על עץ
או אל האדמה השלך
עלי עלה
אמור תודה

comment

ללכת בלי ארנק - זה גדול.
לפעמים כשאני עושה את זה אני שמה לב כמה אני קונה "על הדרך" כל מיני דברים שלא תיכננתי.
אלה לרוב דברים "שצריך", אבל לעתים קרובות סתם שטויות (מסטיקים, למשל).
זה מדהים לגלות כמה הארנק הוא חלק חשוב מחוויית החוץ.

-- גו, 05/05/08
comment

לי יש שיטה אחרת לצמצום צרכנות- אין לי כרטיס אשראי וצ'קים. ככה אם אני הולכת ברחוב ורואה את "שמלת חלומותיי" בחלון הראווה אני חייבת למשוך כסף בשבילה, ועד שאני מגיעה לכספומט יש לי מספיק זמן לחשוב אם זה באמת הכרחי:) ככה אני גם לרוב מסיימת את החודש בפלוס (קטן) וגם ,מסתבר, עוזרת לעולם.

-- מעיין, 21/05/08

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196