אתמול שני אמרה לי שלעשות פרמקלצ'ר בעיר זה כמו להיות דתי.
לא יודע אולי... אני אישית לא דתי- בטח לא דתי אדוק לא ביהדות ולא בפרמאקלצ'ר.
אמרו לי שאין מקום לגננות בעיר... - האם?
שוקי אמר לי שאין סיכוי לגדל חקלאות אורגנית בצורה משתלמת בישראל כי אין מספיק שטח. (הוא לא באמת מכיר את צורת תכנון הפרמאקלצ'ר).
האם זה ירפה את ידי? בטח שלא! יש לי תשובות לכולם... אני יכול לשבת ולהסביר לכל אחד מהם איך זה כן אפשרי.
אני יכול לעשות סדנאות שלמות על גינון עירוני איך וכיצד.
אבל לא בזה אני מתעסק- זה לא מה שישנה.
מה כן ישנה - האפשרות שהם חושבים על זה בכלל, זה שאני לידם גורם להם לחשוב על הנושא בכלל. כאשר שוקי יסיים את לימודי החקלאות בפולטה ברחובות- אז אני אתן לו לטעום מה זה פרמאקלצ'ר.

לעשות פרמאקלצ'ר בעיר זה לא רק לצאת החוצה ולשים את השאריות של האוכל באדמה - זה לא בר קיימא. סתם לעשות בשביל לעשות זה להיות דתי. לעומת זאת לעשות מתוך הבנה, מתוך רצון ליצור טוב סביבך, מתוך אמונה שיכול להיות לי טוב אם אני אעשה טוב למה שסביבי מתוך מחשבה- זה להיות אדם מאמין!
זה אולי נשמע דתי אבל זה לא- כי זה לא מאורגן, זה לא עדר שפועל כך בגלל שאמרו לו - זה אנשיפם חושבים, מרגישים - מאמינים.
לגינה בפלורנטין חסר אחראי שייקח על עצמו את תיפעולה ואת פירסומה. בגינה בתל נורדאו יש מספיק אנשים.
מסתבר שגינה קהילתית באמת פועלת כמו הקהילה שמפעילה אותה. עכשיו רק צריך שמישהו יסביר לקהילות נוספות איך לעשות גינות קהילתיות בת"א.
זה באמת יכול לעבוד. רק אם יש הבנה, רק אם יש כוונה, רק אם יש אמונה.

אולי זה סוג של דת חדשה שקמה ועולה. לי נראה שזה פשוט סוג של ערכים ואמונה שבאים בלי יותר מדי מאמץ, משנים לך את החיים, מקלים על הנשימה, הבריאות, החברה, היחסים, השתיה, העיכול, הקניות ועוד.
זה באמת לא עיסוק גדול להפוך את החיים לירוקים בעיר- נוסעים באופניים, עושים קומפוסט מתחת לבניין,קונים פחות אריזות, לא משתמשים בחד פעמי. פשוט הרגלי חיים שונים בקצת.

לעומת זאת החשיבה היא מה שמשנה את הדברים- ההבנה של מעגליות העולם, שהכל חוזר אליך וקקה בידיך. כל מה שתעשה יחזור אליך big time כאילו כזה...

אוהב את כולם -

ג"ל (גחלים לוחשות) קציר