05/10/09
לא על הלחם - במיה
איזה כיף בכל פעם לגלות עוד יָרָק, שאפשר לאוכלו חי. במשך השנים הזדמן לי לאכול במיה רק בצורתה המבושלת, כמקובל, ברוטב עגבניות, וגם זאת לעתים רחוקות בלבד.
בקיץ האחרון וַעדיין בימים אלה אני מגדל במיה בגינה הקהילתית במעוז אביב. רוב החברים, שגידלו במיה, הכריזו על גידול זה ככישלון, שמומלץ להימנע ממנוּ להבא. ואכן, כמו ירקות אחרים, אבל במידה רבה הרבה יותר, במיה, שלא נקטפה בעִתּה, הופכת להיות עצית וּבלתי-אכילה. צריך כמה כאלה כדי לשמור את זַרעיהן לקיץ הבא. אני התאזרתי בסבלנות והשתדלתי לאסוף את הבמיות בזמן. המשך...
מכיוון שהורגלתי רק בבמיה מבושלת, וּמכיוון שבמיות רבות הן קשות למגע, הִנּחתי, שלא ניתן לאוכלן ללא בישול, והתחלתי לחפש מתכון לבמיה ללא בישול, אולי כבושה. אינני זוכר בעקבות מה או מי הֵעזתי ונגסתי באחת הבמיות, שנקטפה צעירה, והפלא ופלא: היא הייתה רכה, וטעמה הזכיר את טעם הבמיה המבושלת. הטעם, שייחסתי אותו לרוטב ולתיבול, קיים בבמיה עצמה, וּלטעמי, זה אַחד הירקות הטעימים ביותר!
הבמיה היא ממשפחת החלמיתיים, שאליה משתייכת גם החֶלְמית, הלא היא החוביזה. בַאתר מבשלים מצאתי: ,ניתן להחמיץ במיה בדומה למלפפון. "לפני ההחמצה יש לשטוף את הבמיה ולהניח לייבוש בשמש." אני מקווה לנסות זאת וּלדווח.
אלון

