לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

המרכז לקיימות בבאר שבע

אז עברנו ערב ראשון
באו אנשים טובים
היה נעים וטוב (עבדכם הנאמן לא הביא מצלמה שוב!)
ומיד לאחר מכן ביום שישי יום עבודה ראשון
ניקינו, הכנו מערכת השקייה (כרגע בלי מים אפורים אבל גם לשם נגיע) ותכננו לעתיד
שני הבא - הרצאה שנייה והפעם בנושא שלא נס ליחו - יצור קומפוסט
הבאר שבעים מוזמנים וכמובן גם חולפים בדרך יתקבלו בברכה
ושישי אחרי זה מה?
בניית קומפוסטר במרכז
תענוג!!!
ונתראה

קהילה מקיימת בבאר שבע

במסגרת הצמחת אילן צעיר בעיר דרומית
יתכנסו מחר בערב רבבות אכפתניקים לשמוע דבר אחד או שניים בנושא ההתקיימות
ואיפוא יקרה המאורע המשמח אם לא ב"עשן הזמן" מרכז התרבות המקומית של באר שבע
שכידוע במשכנו החדש של העשן יש חצר גדולה
ולידה שטח גדול ומוזנח (לא מקבלים כאלה בת"א)
אז מדוע שהחצר לא תהיה מרכז לקיימות מקומית
והשטח - גינה קהילתית
ונוכל להפגש שם כל העושים והחולמים וההוגים והפועלים
לקיים ביחד
ליצור תרבות
לחיות קהילה - על כל המשתמע
ללמוד אחד מהשני
להשתפר
להתפרנס בטוב בכבוד ובנקי
באמת למה לא?
נראה איך ילך מחר...
עדכן אעדכן

עוד קהילה מקמפסטת

ברכות
קהילה שנייה חוגגת את חג הקומפוסט - שמחה וששון
והפעם שיכון אנשי הקבע של כנף רמון
כפי שכבר ציינתי בעבר
בנגב שלנו העולם בנוי מעט אחרת מבמרכז
האנשים פזורים על פני המרחבים וחיים במקובץ
קהילה קהילה
מצד אחד קשה להגיע
מצד שני אם הצלחנו להשפיע על התנהלות של קהילה
ברגע אחד יצרנו שינוי לא קטן
לשיכון בכנף הזמינו אותי שני חברים מהשכונה: אלי וענת
שניהם מודעים ומאוד רוצים לקדם את איכות הסביבה
הצגתי בפניהם את מודל הקומפוסטר השכונתי והוא מצא חן בעיניהם (ראו מגה קומפוסטר)
המועצה האזורית עזרה במימון התהליך
החברים כולם קיבלו הרצאות על מצבו של העולם ועל אחריותינו למצב
וכמובן לא לשכוח את יכולתינו לשנות!
וביום שישי האחרון אחרי שכל הילדים מגן חובה ועד תיכון קיבלו את שלהם
התכנסנו כל השכונה לפסטזבל
שוב תנור הפיצות לא הכזיב
בנוסף תחרות הפרדת הזבל הגדולה (צהובים שולטים!!!)
ולקינוח בניית שני מ.ק. לתפארת מדינת ישראל
ברכות לעושים במלאכה
כמיטב המסורת, בניה מקומית, עירוב הקהילה ותכניות בריאות לעתיד
גינה אורגאנית קהילתית כבר בדרך
אכן יום חג

ותמונות עוד יבואו

פרק חדש ובו יסופר איך העולם עוזר למתק'ה לא לקחת את עצמו ברצינות גדולה מידי

מידי פעם יוצא לי לקחת את עצמי ברצינות מידי
מה קוראים אצלינו בברנז'ה - התקף נוכחות
אתם מבינים - אני חושב שאני מאוד חשוב - וכך גם האנושות - ושאוי אוי אוי מה יהיה - ומה אנחנו עושים לכוכב - ומה יהיה בסופינו - ועוד כהנה וכהנה
אני בטוח שאתם מבינים למה אני מתכוון
ובכן בשישי האחרון אחרי מנה גדושה של שליליות והיחשפות בלתי מבוקרת לחדשות חטפתי התקף שכזה
למזלי הטוב בדוק באותו הרגע שמעתי קולות מוכרים ואצתי אל דלת ביתי מביט אל מקור הקולות -צרחות הכרוכיות מכל מקור
שם בשמיים ממריאים עם בריזת הבוקר -להקת עגורים העושים את דרכם אל משכן החורף באפריקה החמה - חולפים מעל באר שבע
ומיד נזכרתי כמה אני קטן - וכמה העולם גדול - והטבע נהדר ועצום - ושמחזוריו שורשים להם עמוקים מאין חקר - ועפאיו מסורגים עד אין גמר - ורווח לי קצת ופג צערי
עוד שנה חלפה ועוד אחת פועמת
ועולם כמינהגו נוהג
ולבי טס עם ראש החץ - הלאה אל מרחב אין גמר
מתמסר לכוחות הגדולים ולזמן האין סופי
תחל שנה וברכותיה
מי יתן ומעשינו הטובים ישתלבו בתכניות הגדולות של החיים

ציידים לקטים ועץ התומר

כשאני קורא את הענף היפיפה של אילן על העצים בתל אביב מייד מתחשק לי לכתוב משהו על עצי באר שבע
העיר באר שבע מתנאה בתואר עיר הבירה של הנגב, ובשל כך החליטו גנני העיר מלבד דשאים מוריקים להוסיף גם עצי תומר.
כמובן שהיום לא צריך נווה מדבר או סבלנות של בדואי בשביל לקבל עץ עם שורשים
כל דיחפין יכול לקבל עץ זית בן חמש מאות שנה תמורת הסכום הנכון
באר שבע קיבלה עצי תומר - שביעית משבעת המינים מיוצגים אצלנו פי שביעים ושיבעה, בכל שדרה ותחת כל עץ רענן
המוני עצים
ובעת הסתיו מתמלאים העצים בטונות של פרות התומר - הלא הם התמרים
צהובים , כתומים וחומים נוטפי נופת ודבש
והפרי נופל לו בנויוטונית אדישה על הדשא, להרגיז את פרנסי העיר ואת גנניה
ואין קול ואין דורש
חוץ כמובן מכמה שעדיין לא נתפס להם הצוואר בזווית מתונה של -15 מעלות לכיוון מסך המחשב/TV. את אלה ניתן לראות, פוסעים ושקיות בידם תחת העצים ומלקטים.
או כמו המשוגעים לדבר - ומעשה שהיה כך היה
ליקוט תמרים - דו"ח מעשי
מצרכים
אחת רשת צל
אחד מקל ארוך
קרטונים (לא הבאנו מספיק)
רכב או אופניים תלוי בגודל העייניים (היו לנו עיינים גדולות)
תהליך : פורשים את הרשת תחת העץ, האחד מטפס והשני מגיש לו את המקל. המטפס, דופק בסנסן בעזרת המקל והמגיש מותח הרשת ללכידת הנופלים
השיר שיש לזמר תוך כדי הגדיד הינו its raining dates . את הפרי שנאסף מכניסים לקרטון ולסנסן הבא או לעץ הבא
תוך שעה עבודה קיבלנו לפחות 30 ק"ג של מג'הול מתוק
אחרי ניקוי והפרדה, חלק נכנס לפריזר לאכילה איטית והמעוכים נכנסים לסיר להכנת סילאן
ועל זה אבא שלי היה אומר - "דובים אוהבים דבש"

חידושים והמצאות בעולם הקומפוסט

הסלסילה התמימה שאתם רואים בתמונה (reuse) היא השידרוג החדש, המילה הארונה, פטנט עולמי, בשידרוג הקומפוסט שלכם ובהיתחברות אל אמא אדמה. כל זאת כיצד?
ובכן הסלסילה הנ"ל עומדת ישירות מעל לערימת הקומפוסט שלי, ובתוך הסלסילה אני מניח לחם ישן שאני אוסף מפחי הזבל - בב"ש נוהגים עד היום לא להשליך את הלחם לפח כי אם לקשור אותו על ידית הפח - בחזקת " בל תשחית".
הנה לכם שימוש יפה בנהגי התרבות המקומית ששכרה בצידה.
פינה אקולוגית לציפורים לבוא ולאכול.
השקמה עם אור ראשון לקול ציוצה
ותוספת משמעותית ליחס החנקן פחמן של העירמה שלי (שכידוע בלשלשת ציפורים אחוז חנקן גבוה מכיוון שהן אינן משתינות).
וזה לא שהעירמה שלי צריכה עידוד. במדידה האחרונה מדדתי 48 מעלות צלזיוס והערימה הישנה (מלפני חצי שנה ) מוכנה לשילוח לקראת שתילות הסתיו מריחה נפלא ללא כל ריחות לוואי עקב הניסויים הקשים שהיא עוברת!!
ובהזדמנות זו אני מכריז על תחרות שמות לפוטנט החדש אשר יוצאת לדרך
בין העונים נכונה יוגרלו פרסים שווים ביותר

עוצו עצה

אבוי
גינה לי גינה לי גינה לי חביבה
אבל אבוי
כל צמח בה פורח
לאן פורח ? זאת לא אדע !
מאז שעיריית באר שבע מחקה לי את הגדר הצמחים קיבלו רגליים
בתחילה רק השיבה הייתה יוצאת לטיולים בגינות זרים, שכן היא קרובה לליבות התושבים. אבל עתה רבים הם הצמחים שיוצאים לטיולים לבלי שוב, כל ערב מנוכר וכל חג מיותם.
עוצו עצה חברים יקרים
הינה לנו התמודדות ראויה, שהרי קיימות עניינה בסביבה אבל גם בקהילה
מה אעשה כך שנגיע לעמק השווה, שלא נאמר לשוויון לחצים, בין הצמחים שיוצאים מהגינה לאלה הנכנסים
ציידים לקטים עליך שמשון!

חג הקומפוסט במשמר הנגב

אז בבוקר החג של השנה החדשה ערכנו חג משלנו במשמר הנגב
אחרי צמד חודשי קיץ עמוסי פעילות עם הילדים של הקיבוץ הכנו את חג הקומפוסט הראשון - אם תרצו מאין מסיבת קומפוסט רק בסקאלה גדולה יותר
והתוצאה - מגה קומפוסטר

המשך למהפיכה או בנגב נפריח את הנשמה

אז כמו שסיפרתי
אני מנסה לקדם את המהפיכה בכל כוחי
בנגב כמו המרווח מעץ לעץ כך גם המרווח מישוב לישוב ולכן הגישה לפעולה שונה מבעיר הגדולה
על מנת להשפיע על קהל גדול ככל שניתן צריך להגיע לכל ישוב וישוב וליצור אצלם את השינוי
את ההתחלה יזמתי במועצה אזורית בני שמעון
מועצה לא קטנה בנגב הצפוני, שיש בה כ שנים-עשר קיבוצים ומושבים
הרעיון הוא להיכנס לישוב ולהחליף לו את הדיסקט
בתכנית האומנותית כל מה שיכול לעזור לאנשים להתקרב לתחום הקיימי: הרצאות, סרטים, פעילויות ילדים ומשפחות.
בקיצור לירות בכל התותחים
כרגע אני עורך את הפיילוט של התכנית על קיבוץ משמר הנגב
התכנית היא להגיע בתוך שנה למצב חדש בישוב שבו התנאים בשלים לגיבוש קבוצת בעלי עניין שיתמכו בתהליך ויקדמוהו
אם נוכל לסמן V על הפרויקט נוכל לשכפלו לכל ישובי המועצה ואינשאללה לעוד ועוד קבוצות וקהילות.
על זה אומרים – גם מההפכים לך ניתן ללמוד הרבה – ומה שעובד למקדונלד יעבוד גם בשבילנו

כל מי שירצה לשמוע פרטים נוספים, לבוא ולהעניק מהידע ומהניסיון שלו יתקבל בברכה

מחזור המזון בביתנו

אז כמו שהבטחתי - תמונות ממפעל הזבל האנושי
שוב מומלץ לא לבעלי קיבות רגישות!!!

הידד לטייח

ברכות לכל מחזיקי האצבעות, הטיח מחזיק מעמד כמו גדול
יש לנו חדר טיפולים חדש בבית - והתגובות עד כה חיוביות
פרט אולי ל: " כדאי לנקות קצת מסביב "
שזה כמובן נכון
אבל החלק הטוב הוא שבוץ אפשר לנקות בקלות ! סמרטוט לח!

שיפוץ אקולוגי בדרום

קיבלתי משימה
לשפץ את החדר הקטן
זאת מפני שהחדר הקטן סבל מרטיבות שהגיעה לו מהשכן למעלה (שנישבר לו הצינור בקיר שנה שעברה)
הידד! הזדמנות לבחון את שיטות השיפוץ של המטורפים מעץ בעיר תל אביב
דבר ראשון צייד וליקוט של החומרים הדרושים
בנייר השתדרגתי בגדול: הבאתי ניירות גרוסים מאיזה משרד וכעבור יומיים בתוך דלי של מיים הנייר מתפורר בידיים, אפילו לא צריך לבזבז חשמל על הגריסה.
חול ליקטתי ממשתלה פשוטת רגלים
וחרסית זה פשוט אבק - ואבק לא חסר בבאר שבע!
זהו! מערבבים שליש החרסית (מסונן היטב) עם שני שליש חול ומוסיפים נייר סחוט עד לקבלת עיסה דביקה ואחידה
על הקיר מורחים את הטיח החדש כמו טיח רגיל
אפשר להשתמש במאלג' ושפכטל אבל הדבר הנפלא שמותר גם בידיים והחומר ממש נעים ואפשר להיות בטוח שבסוף נשאר ללא כל מני חומרים אללה יסתור על הידיים ובתוך החדר
כאקט של סיום הקוסמוס (פח הזבל) גם זימן לנו חרסינות בצבע תואם
עתה נותר לחכות כמה ימים ולגלות האם באמת החומר יצא טוב והוא יתיבש כמו שצריך
תחזיקו אצבעות

ציידים לקטים בעיר

אם בהפחתת הקנייה עסקינן הרי ציד וליקוט הן הדרכים הטובות ביותר לכך!
ניתן למצוא בעיר כל דבר, הכל מחכה לצייד האמיץ והעירני
כמובן שהכי טוב זה טנדר, אבל באין הטנדר כל רב גלגל יעשה את העבודה.
אצלנו בבאר שבע הזמן הטוב ביותר לליקוט הוא בזמן נדידת הסטודנטים.
כידוע הסטודנט המצוי נודד פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב.
זמנים אלו מתאפיינים בשלל מציאות ברחוב:
שטיחים, ריהוט, כלי חשמל, פשוט הכל
וכמובן חגי ישראל גם הם מציעים זמנים טובים לליקוט כמו שכולם יודעים
החג הטוב ביותר הוא פסח ומיד אחריו מגיע ראש השנה
זמנים בהם כולם זורקים ומחדשים וכך גם אנו הלקטים.
ומי שרוצה מסר רוחני לסוף
מספר מעלות של הצייד לקט:
מעלת האמונה השלמה שהקוסמוס (פח הזבל) יספק לך את הל צרכיך
מעלת הסבלנות עד שיגיע לזבל מה שהזמנת
ומעלת הענווה להסתפק בחפצים לאו דווקא נוצצים מהניילון
והרי לכם סדנאת הרוחניות והקיימות הראשונה בעולם (?)
להזמנות צלצלו עוד היום

בדרך למהפיכה - מתק'ה מגנן קהילות

לקח לי לא מעט זמן להרים את הראש מהרהרי הנייר במגדל השן ולהבין שמהמהפכה התחילה והיא צריכה עזרה. להיפלט מהאקדמיה היה קל אבל למצוא איפה אני צריך לפעול לקח קצת יותר. התכנית בגדול הייתה להציל את העולם ולהפוך אותו למקום הרבה הרבה יותר טוב. באופן מעשי היתה עוד קצת דרך עד שהגעתי לתובנה שהעבודה צריכה להתרחש בקרב קהילות והמודל שיבנה צריך להיות מספיק גמיש על מנת שיוכל להתאים לעוד מקומות. לבסוף הוחלט על קהילות של ישובים התישבותיים והרעיון שנרקם הוא כדלקמן: נכנסים לישוב, נפגשים עם כל הגורמים הרלוונטיים, מסבירים להם מדוע חיים בני קיימא זה כל מה שהם רצו תמיד ורק לא ידעו, להקים גרעין פועל ומפעיל בישוב, לעזור להם להתחיל ולהתחבר לרשת הקיימת ואז להפרד כידידים ולעבור לקהילה הבאה.

הרעיון טוב- עכשיו נותר לקיים אותו

על הדרך שלי בקרב קהילות הדרום אכתוב כאן

– נא לא לקצץ את הענף עליו אתם יושבים -

תודה

זבל אנושי

לא יאומן כי יסופר
אחרי שקראתי את הספר של ג'נקיס ""the humanure handbook (מי שלא צחק מכותרת יכול לקרא בעיברית : "זבל אנושי" בהוצאת יער) הייתי חייב לנסות.
לא יתכן שניתן לחרבן בדלי בתוך הבית ולהישאר נשוי!
בהתחלה עשיתי את זה בחצר - כגנב בלילה

עושה ומכסה
ובאמת אין זבובים, אין ריח - שלום בית!
וערימת הקומפוסט מאושרת, עולה ובוערת לא יאומן כי יסופר- באמצע העיר

אחרי כמה זמן הזמינה אותי אישתי לחזור הביתה ולהביא את השירותים איתי - רק לניסיון...
אז החבאתי את הדלי בארגז עץ יפה (reuse) וחיברתי מושב אסלה תיקני (reuse) ואחר כבוד החלפנו את כיסא הכבוד

בהתחלה השתמשנו בפרחים של מכנף נאה (הליקופטר) שאספתי בחוץ - זה היה באמת נאה לכסות את מר גלל בפרחים צהובים, אבל אחרי שגילינו את הדשא הקצוץ כבר לא החלפנו אותו בשום דבר אחר.
שרותים בריח דשא קצוץ, מי צריך יותר?!
מה אני אגיד לכם, חלק מהאורחים משתפים פעולה (ולא שוטפים בניאגרה) חלק פחות (אמא כמעט התעלפה)
אבל בגינה ערימה אחת של קומפוסט כבר מתבשלת בעוד השנייה גודלת בקצב.
תשלום המים והביוב למטה בקרשים ואנחנו עוד צעד קטן בדרך להתקיימות
מי היה מאמין?
מבטיח להעלות תמונות של הדבר האמיתי בקרוב

מתק'ה – מגדל עץ דרומי

במחבוא השמש הקופח אשלח עדיכם הבשורה.
הנה נבט לו עץ בשורשיו קודח ועלוותו מוריקה בכורה.
עץ נגבי ענו צנוע את חייו במארג כביר שוזר
עת החי, אנוש וכל ברואי אלוה חגים לו חג וגיל שורר.
ברכות לכם גנני הפלא על תבונת כפיכם ותעוזת הראות.
קשורות קצוות גורל בפלך של חיי כולם קשרי רעות.
על כן את לבבכם הרחיבו, פנו בכם מרחב יי-מים
וירקוד הקט אתכם בנועו, כעץ שתול על פלגי(-יה) מים

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196