הילה אפללו
הילה אפללו, נשואה ואימא לנועם ואורי, היא מטפלת נטורופתית מוסמכת, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכן בעלת תעודות והכשרות שונות בתחומי מסחר בינלאומי, שיווק ומחשבים.
מרצה באוניברסיטה הפתוחה ב"מירב", בית הספר לרפואה משלימה של "מכבי שירותי בריאות", וכן בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים.
כמו כן פועלת בחברות וארגונים בהעברת סדנאות והרצאות וכן בייעוץ, הדרכה וליווי בניית תוכניות ארוכות טווח לשיפור בריאות העובד. כמו כן מרצה באגודה למלחמה בסרטן ובמעגן, יועצת למגזין "חיים אחרים" ומנהלת את אתר האינטרנט "חיים אורגניים". הילה מנחה בעץבעיר סדנאות על ניקוי הגוף.
אין כרגע תגובות...
, יש המשך...
דן תמיר
את דן תמיר פגשתי לראשונה באור-גינה-לי, הגינה האקולוגית-קהילתית שלנו באוניברסיטת תל אביב, שם תרם לא רק בַעֲמל כפיו, כי אם גם בחוכמתו וּשנינותו וכן בניסיונו בגינון וּבקומפוסט. מאז...
שיר גל
הנה דוגמה למימוש של רוח עץבעיר: תארו לעצמכם את כרם התימנים: שילוב של קסם של פעם ושל המולת שוק הכרמל, אף היא כאן מימים ימימה, ועם זאת חדשה בכל יום ועכשווית, והנה אתם נבלעים באחד מֵחדרי המדרגות, המרוצף במרצפות של פעם, עם מעקה של הימים ההם, וחומקים מההמולה אל תוך דירה גבוהת תקרה, סלון, המזכיר בפשטותו וּברָהיטיו ותַפאוּרתו אכסנייה נעימה בהודו, אבל מאכלס צ'מבלו (כלי שקדם לפסנתר) וּמֵהסלון אל המרפסת, שהיא בעצם סוכה כל השנה - סוכת גפן - עטויה בירוק. המשך...
לימור בייגל
את לימור אנחנו מַכירים, מאז נכנסה לתפקידה כיועצת גינות אקולוגיות ורכזת גינות קהילתיות מטעם הרשות לאיכות הסביבה של עיריית ת"א-יפו. פגשנו אותה בביקוריה בגינה הקהילתית במעוז אביב - בהחלט לא רק ביקורים רשמיים, אלא של מעורבות אישית אמיתית, בִפעילויות שונות בגינות קהילתיות נוספות וכן בִישיבות בעירייה וּבעץבעיר בִדבר שיתופי פעולה שונים. לאחרונה הייתה לימור מהיוזמות והמנחות של מפגש גינות קהילתיות והחלפת זרעים בגינת פלורנטין. לימור מעורבת בטיפוח גינת עץבעיר והנחתה שיעור במסגרת קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו. וכך מתארת לימור את הקשר שלה עם עץבעיר:
ניר יסעור - נגר-אוֹמן אקולוגי
יאיר נאלץ לעזוב, והמטבח טרם הושלם! מה יהיה? אז כפי שהופיע יאיר וּכפי שהופיעו רבים וטובים, הופיע ניר יסעור, ונכנס באופן טבעי לחלוטין לִנְעליו המחייבות של יאיר. והוא הִגּיע קצת מרחוק, משמשית שבעמק יזרעאל, כי, מה לעשות, נגרים כמו ניר עדיין אינם מתעופפים כמו שבבים תחת כל עץ בעיר. שונה מאוד, שמשית, מתל אביב, אבל ניר הוא משלנו. בשקט וּבחיוך האופייניים לו, על ארוחת צהריים, התגלגלו שיחות נעימות, שהבהירו, שניר לגמרי בעניין המכוּנֶה אקולוגיה.
שוב הפכה הֶחצר לבית מלאכה, והאדמה והצמחים כוסו בחיפוי של נסורת ללא צורך בשינוע משום נגרייה... ושוב התלבטויות וּמדידות וחישובים - אומנות אמרנו, לא IKEA. והמטבח קם והיה וּמעורר קריאות התפעלות ממאות ואלפי המבקרים.
אלון