ברק בן חנן
כשהופיע ברק בן חנן עם חיוכו הכובש בִשמי הגינה הקהילתית במעוז אביב, שכונת מגוריו, הִרגשנו תוספת תנופה משמעותית וזכינו בעוד ראש, לב וידיים, שחושבות, מרגישות ועושות פרמקלצ'ר.
חדור התלהבות וחמוש בידע טרי מקורס פרמקלצ'ר אצל יהונתן תפוחי, מצא בגינה כר נרחב ליישום הדברים והתמסר לכך, תוך שהוא מביא משלו וּמקפיד להיות סקרן וְללמוד ממי שאפשר וּבכל תחום. עד מהרה הפך לאַחד המובילים בטיפוח הגינה.
ערך מוסף מיוחד מביא ברק לִקהילת הגינה והשכונה בִדמות ה[ג'ם סשן החודשי, שהוא יוזם וּמארגן בגינה ואף משתתף בו עם הסקסופון וההומור שלו.
אין פלא, שנוצר עד מהרה חיבור בין ברק לבין עץבעיר, וּברק היה מעורב בהנחיית המחזור השביעי של הקורס לשינוי עירוני ברוח הפרמקלצ'ר. כמו-כן, היה שותף בַהֲקמת "אוהל הכֵּן" במסגרת המאהל בִשׂדרות רוטשילד בקיץ 2011 ואף הקים אוהל כן בגינת מעוז אביב.
עשייה נרחבת זוֹ אינה שמורה רק לִשעות פנאי, אלא ממלאת מקום גדל והולך בחייו. בהדרגה מפתח ברק את העיסוק באקולוגיה כִמְקור פרנסה נוסף וַחֲלופי לַעֲבודתו בהייטק, המצטמצמת בהיקפהּ. לשם כך הקים ברק את חברת "דרך היער", עסק חברתי לפרמקלצ'ר עירוני עם ערך מוסף.
כמו-כן, לא הסתפק בקורס הפרמקלצ'ר, וכיום הוא לומד לדיפלומה.
ברק מעורב בפעילות לַהֲפיכת מעוז אביב לִשכונה מקיימת וּמקדם את הקיימות בביה"ס ונצואלה שבשכונה.
אלון
אין כרגע תגובות...
אחותי אהובתי, מורה ליוגא (עלה ליומולדת)
אומרים שככל שאנחנו יותר קרובים, זה נהייה יותר קשה. זה נכון. הכי קשה לנו להיות מי שאנחנו מול המעגל המשפחתי, ולהתמודד שם, במגרש הביתי, עם כל אי הבנה הכי קטנה, כל אי הסכמה עם הדרך שבה בחרנו.
לכן אני מרגישה בת מזל אמיתית של ממש שיש לי אחות כמו אחותי מיכל. מיכל הגיעה לעולם שמונה שנים אחרי ובמשך שנים רבות לא הבנתי איזה מתנה קיבלתי. אני הייתי בדרכי, היא בדרכה, והמעגל המשפחתי לא היה מקום נוח, מקום של קבלה. אבל משהו בתוך שתינו חיפש את המקום הזה של האיחוד.
אני מצאתי אותו דרך האקולוגיה ומיכל מצאה אותו דרך היוגה, והנה התאחדו דרכינו ואין שימחה גדולה מזו! היא עושה מספיק אקולוגיה ואני עושה מספיק יוגה כך שנוצר לנו מרחב משותף, והכי כיף זה כשאנחנו עושות את זה ביחד – היא מלמדת אותי יוגא (ככה היא אוהבת, כמו שכתבו את זה פעם) ואני מספרת לה על הגילויים האקולוגיים האחרונים שלי.
אז יש לי יומולדת, ואין לי בכלל ספק מהי המתנה הכי גדולה שקיבלתי, ועוד מההורים שלי, שכבר נואשו מזמן מלנסות לקנות לי מתנות! : )
החדשות האחרונות הן שהמתנה שלי מתאמנת בלהיות מורה ליוגא. אני מקבלת ממנה שיעורים מענגים כבר שנה וסוף סוף היא מרשה לי לספר ולהזמין אתכם לשיעורים איתה – אצלי בסלון! (או אצלכם, או אצלה – איך שנוח).
השיעור הוא פרטי ומשלב שיחת היכרות, תירגול עדין ועמוק, מגע, ואם הוא מתקיים אצלי, אז כמובן פינוק מהמיטפח לסיום. כל זה ב-30 שקלים (ואתם יכולים להוסיף תשורה לעץ), אפשר לקבוע עם מיכל לימי ראשון, שני או שישי בבוקר, כאן, או אצלה בבית בבקרים אחרים, פשוט תתקשרו אליה: 03-544-6929. היא תגיע למסיבה האקולוגית הקרובה, אם בא לכם כבר לדבר איתה על יוגא ועל איזה ילדה מעצבנת הייתי לפני שהתחברתי לעניינים.
גל גולן, המגדלור - בית לריפוי והכוונה
אנחנו שטים לנו בים של רגשות סוערים, תמורות כלכליות, מחשבות מפותלות ומציאויות מפתיעות, ומבקשים לנו איזה מגדל של אור שיעמוד איתן במקומו וייתן לנו כיוון. כל אחד מוצא את המגדלור שלו מתישהו בחיים ומתחיל להיעזר בו בשביל להתכוונן. חברים, ספרים, מטפלים שונים, יכולים לאייש את המגדל שלנו בתקופות שונות, בהתאם למקום שלנו בים החיים. כל פעם כשנדמה שהחושך גובר, מופיעה לה שוב קרן האור ומזכירה לנו את הדרך שבחרנו. כל פעם שאנחנו בסכנת טביעה, המגדלור מראה לנו את הדרך לחוף מבטחים.
בשנתיים האחרונות, גל היא מגדל האור שלי.
פעם בשבוע, על הספה, אני שופכת את אשר על ליבי, וגל, כמו מטפלת טובה, מקשיבה ומייעצת. ואז היא אומרת: "טוב, שנעבוד?", אני סותמת את הפה, נשכבת על מיטת הטיפולים, עוצמת עיניים, ומוסרת את עצמי לעבודה - אז קורה הקסם שהרבה יותר קשה לתאר במילים.
גל משתמשת בקצות אצבעותיה, בקול המדהים שלה, ובקריסטלים, ומזרימה אלי תדרים ממימדים אחרים. ממגדל מכוונן היא הופכת למגדל תקשורת, תחנת הממסר הפרטית שלי, שקולטת בשבילי מסרים ומעבירה אותם אלי בשפה שהגוף שלי מבין.
הראש לא מבין. כמה נגיעות, מילים מתנגנות, נשימות, מנוחה של עשר דקות, ואז עוד שיחת קצרה. מה קורה שם? אני לא יודעת להסביר, אבל אני יכולה לספר על תובנות נפשיות, מחשבתיות וגופניות שמגיעות אלי בעקבות הטיפול, ואפילו על תופעות פיזיות ברורות, כמו גמישות מפתיעה שמופיעה למחרת הטיפול בזמן היוגה, או ערפול שנמשך לפעמים יומיים בעקבות טיפול אינטנסיבי במיוחד.
גל מתמסרת עכשיו לקלינקה שלה, ובונה אותה בביתה אשר בשכונת התקווה. אני ממליצה לחברים של העץ לא לחכות שהקלינקה תהייה מתוקתקת, ופשוט להתחיל טיפול, אם אתם במחסור כלשהו של אור מכוון.
תתקשרו אליה: 077-214-4556
טיפול היכרות ראשון יעלה 180 ש"ח לחברים של העץ, ואחריו כדאי להירשם לתהליך. מהניסיון שלי (גם בשיטות אחרות) לתהליכים יש השפעה מעמיקה. יותר שווה : )
-- תמי
עמית צינמן
עמית, צלם מקצועי, הפך זה כבר ל"צלם הבית" של עץבעיר.
כמה וכמה אנשים מוכשרים (נשים בעיקר) מילאו תפקיד זה במשך שנות פעילותו של עץבעיר, ואף אני (אלון) הִתחלתי את פעילותי בעץבעיר בתפקיד זה.
זוהי דוגמה מובהקת לאפשרות של החברים בִקהילת עץבעיר להשתתף בחיי הקהילה בהתאם לכישוריהם והעדפותיהם.
כך, לשמחתו וּלשמחת כולנו, עמית משתתף ביותר ויותר מהמפגשים שלנו, וכשהוא וּמצלמתו בסביבה, אנו יודעים, שמובטחות תמונות יפהפיות בִמיוחד.
ולא רק בצילום, כישרון נוסף של עמית, שאנו נהנים ממנוּ במסיבות האקולוגיות, הוא הנחיה של קונטקט, שהשתכלל עם הזמן וכולל גם משחקי היכרות, וזאת בהרבה חן והומור.
עמית הוא גם מוזיקאי יוצר וּמבצע, וגם מכך זכינו כבר ליהָנות.
לא במקרה "נדבק" עמית דווקא לעץבעיר. באורח חייו עמית מיישם מעבר מֵחיים של מסגְרות לוחצות לחיים של פשטות מרצון, בחירה בעיסוקים משמחים, הפחתת הלחצים ואימוץ הרגלים של תזונה בריאה והתחשבות בחברה וּבסביבה.
בועז שילה
בועז הוא דוגמה יפהפיה לחבר בִקהילת עץבעיר. בועז הוא בוגר מחזור ה' הנמרץ של קורס הפרמקלצ'ר העירוני, המשתלב לעתים מזומנות בפעילויות של העץ וכן מוביל פעילות עצמאית בקהילה של שכונת מגוריו, יד אליהו, שם הוא מוביל את הגינה הקהילתית. גם גינות אחרות בעיר, כגון אלה שבמעוז אביב וּבאוּניברסיטה נהנות מביקוריו הפוריים. אף מן הקומפוסט אינו מושך ידו.
כבעל ידי זהב (וּכִמפקח וּמנהל פרויקטים בִבנייה לפרנסתו), המופעלות ע"י ראש טוב ושופע הומור, בועז נרתם לעתים מזומנות לִמשימות של שיפוצים, התקנות, תיקונים וכיוב' עוד מימי הדירה האקולוגית בִביאליק 23, וּממשיך לעשות זאת בעקביות. תוך-כדי שהוא מזכה אותנו בחברתו המשמחת, שופעת טוב-הלב והאהבה.
את נושא הגינון הקהילתי למד בועז מהר וְלָעומק, והוא ממשיך לעשות כן. יותר ויותר הוא מתמקד בנושא החלוצי של גידול מזון בעיר במטרה להניב יבול משמעותי בִתנאים של מיעוט או העדר אדמה. בועז שותף בִקבוצת הלימוד של גינון אקולוגי עירוני, שהוקמה לאחרונה.
בועז נשוי לגלית חלפון, אף היא פעילה בגינה הקהילתית, ואוהב להסיע את ילדיו ואת חבריהם בעגלה הקשורה לאופָניים, כפי שניתן לראות בתמונה...