לתרום לעץ כאן
תמונה זמנית בהחלט
  ‎ דף בית > שיפוצים אקולוגיים
indicator < תמוז
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
הירח   הלילה

מערכת המים האפורים באמבטיה

לצירוף־המלים "מים אפורים" לא מתלווה אצלנו אפרוריות. אדרבה, זה נושא מלהיב, וגם המים עצמם רב־גוניים. יש מים אפורים בכל־צבעי־הקשת... בעיקר אלה, שמקורם בכיור המטפח, על־פי התפריט של היום ושל אתמול...

המים ממכונת הכביסה, לעומת־זאת, בהירים למדי, כלומר, נקיים למדי.

הדלי מתחת לכיור מלווה אותנו זה זמן רב, ועם המעבר לדירה גדולה יותר עם דיירים רבים יותר וכן עם הכנסת מכונת כביסה לדירה, גדל מספר הדליים עד־מאוד.

הִגּיע הזמן לשלב הבא: מערכת לַהֲדחת אסלת השירותים במי מכונת הכביסה ~!~ הניאגרה, שהוחרמה במשך שנים לטובת שפיכת מים מהדליים, חוזרת לשימוש, כשהיא מוזנת מהמיכל האוגר את מי מכונת הכביסה.

עומר יזם, קידם והשתתף בביצוע, ליאור זינגר, מהנדס המים, נתן השראה, ייעוץ וַחֲלקים מהמערכת הישנה שלו והשתתף בתכנון, אייל מהודר בנה בבית־המלאכה שלו, וזה עובד ~!!~

שירותי־קסם ~

הדליים, שמספרם פחת בהרבה, ממשיכים לשמש מתחת לכיור המטפח וּלכיור השירותים הקטנים, והמים משמשים לַהֲדחת שירותים אלה.

אז מה קורה כאן? לא התנתקנו מהביוב, אבל בדרך המים זוכים לשימוש נוסף וּמונעים את הצורך לצרוך מי־שתייה כדי להסיע את ההפרשות שלנו, משאירים את מי־השתייה נקיים, אז מה יותר נקי מזה? אנשים התרגלו להגיב למשמע צירוף־המלים "מים אפורים" בצירוף־המלים האוטומטי "זה אסור", אך אם נחשוב על כך לרגע, לאיסור זה יש משמעות לבעלי־מקצוע, כיוון שניתן למנוע מהם הרשאה להתקין מערכות, שאינן מאושרות בחוק, אך בכל מצב אחר איש אינו שואל את עצמו, מה השימושים המותרים או האסורים על אדם במים שבביתו, וַהֲלא יכול אדם להשתמש בכימיקלים רעילים, תרופות וכיוב', ואח"כ לשטוף אותם אל תוך הביוב באין מפריע, וּמדוע לא חומרים פשוטים, המצויים ממילָא בבית?

אלון

המדפים בסלון

אחד מהפרויקטים הארוכים שכן הגיעו להשלמה, ובכל זאת לא. "מדפי הקבלות" שבסלון, נולדו כשהיינו חייבים מקום איכסון לכל כלי השיפוצים שלנו, ממש לפני בתים מבפנים הראשון. חנן הכל יכול ניסר צורות יפות מדיקט, ריווח על פי נוסחה מתמאטית מדוייקת, והצמיד לקיר בעזרת כל הזוויות שנאספו אצי שנים קודם. הסיפוק היה רב.

אחרי שנה בערך, פירקנו את כל החומרים והתחלנו לצפות את המדפים בקרטונים ונייר. עזרו במלאכה ליאור וגמן, אנשי מחזור א' של קורס הפרמקלצ'ר ועוד מתנדבים. לבסוף ציפיתי את השכבה האחרונה, שכוללת את כל הקבלות שנשמרו מימי הטיסוות והקניות, כולל ספחים של כרטיסי הטיסה הרבים. את הכל מרחתי בלכה בעלת צבע ירקרק והסיפוק שוב היה רב.

למה לא מושלם? כי מאז המשיכו המדפים להיות סוג של מחסן, ואף פעם לא הספיקו לשמש את החנות כפי שתכננו. נו טוב.

פסיפס באמבטיה ובחיים

כשאני מחפשת "פסיפס", אני מוצאת את מילותיו היפות והמדויקות של טל-אל, שבילה שעות רבות באמבטיה, מחבר פיסה לפיסה. גם אני ביליתי שם, זה היה אחד מהמקומות החביבים עלי ואחת הפינות שאני הכי אוהבת בדירה.

אבל הדבר שאני הכי מחוברת אליו זה התמונה שיש לי בראש של חדר האמבטיה עם הפסיפס גמור. ואת זה אני לוקחת איתי. כל פעם שישבתי בשירותים, נדדה מחשבתי לאמבטיה הגמורה, שם היא נחה והתענגה לה. ובמציאות - יש עוד הרבה עבודה, והזמן להשלמתה ניתן טיפין טיפין.

המעבר שוב מלמד אותי שלהשלמה הפנימית יש בשבילי ערך יותר גדול מאשר ההשלמה החיצונית. בפנים אני יודעת שהכל מתפרק, גם אני, והעבודה היא להשלים עם זה. כל השלמה של דבר מה במציאות מחזקת איזו אשלייה. בשביל מה אשליות? יותר טוב להשלים עם המציאות. ובמציאות הכל משתנה כל הזמן, הכל בתנועה, הכל מתפרק, וטוב שכך. כי מכל התפרקות צומחים חיים חדשים. בלי ההתפרקות, בלי התנועה, אין חיים.

שירוקים

ערב יום העצמאות, עכשיו מסיבה על הגג של השכנים, והבירה זורמת כמים, וּבהתאם, גם השתן...

כאן למטה הסלון האקולוגי משמש מפלט מהרעש והצפיפות וגם: שירותים. אז איך למנוע זרימה של הרבה מים טובים יחד עם השתן שבאסלה? את הבנות הפנינו לשירותים ה"רגילים", שם נמצא, כרגיל, הדלי מתחת לכיור, שקולט את המים כדי להשתמש בהם לַהֲדחת האסלה.

את הבנים הפנינו לשירוקים: שירותים שֶיְרוקים, הלא הם ערימת הקומפוסט שבגינה החשוכה, וכך לא רק חסכנו מים רבים, אלא גם העשרנו את הקומפוסט בחנקן שבשתן.

שתן של אדם בריא הוא נקי מחיידקים, ואם יהיו בשתן חיידקים מחוללי מחלות, הם ימותו בחום, השורר בערימה.

אין כמו ויטאמיקס

המיקסר הישן גווע לאטו. תיקונים לא השיבו לו את מלוא כוחו. אז נתנו אותו למימי, שמסרה אותו למתקן מֵרחוב טשרניחובסקי, שהצליח שוב לתקנו, במידה, שהִספיקה לִצרכיה. הכרזנו על מגבית לקניית ויטאמיקס חדש כמתנת יום הולדת לתמי. כן, ויטאמיקס, אמרנו, בלי לחשוב פעמיים, כי זה מה שנחשב לטוב ביותר, אך בכל-זאת ניקרה בראש המחשבה, שאולי יש מכשיר זול יותר ולא פחות מוצלח ואולי בכלל מיד שנייה?

לא עשינו לעצמנו חיים קלים. התרוצצנו ביפו, מצאנו חנות קטנה, שם מכרו לנו באדיבות מהולה באסרטיוויות מכשיר מקצועי. "אם לא יתאים, תחזירו", אמרו, וגם "תקפידו, שיהיו תמיד נוזלים", אמירה שגרמה לנו להרים גבה. ובכן, בדקנו, ניסינו - לא הצלחנו לטחון תמרים, וגם לא קליפות לימונים. "אבל בוויטאמיקס אפשר", אמרה תמי וּמיהרה לוודא זאת עם אופק, והחזרנו. אז לדוכן מיצים היא אולי מצוינת, אבל לִטחינת מזונות יבשים וקשים לא ולא.

חדורי שכנוע פנימי עמוק הזמנו את הוויטאמיקס ממירה גיל, וּלאחר שהִצּבנו אותו במִטְפָּח, הבנו את ההבדל בִמהירה! לא נותר אלא להזמין את כל המשתתפים בקניית המתנה להשיק שייק לכבוד יום ההולדת ולכבוד המכשיר המופלא. מאז, הקלות הבלת-נסבלת של השייק מזכה אותנו במטעמים מזינים וּטעימים.

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196