| נושאים בענף |
| אני והEM |
נקיון נקי
כמה שאלות עולות בי בנושא נקיון:
1) מהי המשמעות של נקיון?
2) מה זה נקי ומה זה מלוכלך?
3) מה הקשר של זה לחיידקים?
נקיון הינו נושא מאוד סובייקטיבי - בעיניי האחד משהו יראה כנקי גם אם בעניין השני הוא מלוכלך (ולהיפך). יחד עם זאת על משהו שמעורר מחלות כבר אין יותר מידי ויכוח, אם כי גם פה אפשר להעמיק ולשאול - האם "גירוי קל" של המערכת החיסונית שלנו אינו דבר חשוב ואף חיוני על מנת לשמור אותה עירנית וחסונה.
נראה לי שבלי להכנס יותר מידי להתפלספות וגם די בקצרה נתתי כאן את דעתי האישית לגבי שאלות 1 ו 2.
אנחנו אוהבים, רגילים ולמעשה אף מתוכנתים (המילה קשה, אבל מה לעשות - זוהי המציאות) לנקות את כל מה שסביבנו ואת עצמנו כחלק אינטגרלי מהחיים שלנו - לטאטא ולשטוף את הרצפה, לנקות את המקלחת והשירותים, לשטוף כלים, לנקות אבק, לעשות כביסה, להתקלח ועוד. כל אחד מאלו ניתן לבצע במספר אופנים.
...יש 2 תגובות
, יש המשך...
לומדים על חיידקים
כבר למעלה משנה שלומדים על חיידקים בסלון האקולוגי של עץבעיר - מיהם היצורים הקטנטנים האלו? איפה הם נמצאים? מהי משמעותם ואיך ניתן לתעל אותם לטובתנו?
האם כשאנו שומעים את המילה "חיידקים" המילה הראשונה שעולה בראשינו היא "אנטיביוטיקה" או "סטרילי" או שעולה בתוכנו משהו רך יותר ומקבל - משהו שמבין שכנראה שאותם יצורים קטנטנים הנמצאים בכל מקום על פני האדמה הזו - כנראה שהם חיוניים ושהחיים כאן לגמרי היו נראים אחרת בלעדיהם (אם בכלל היו מתקיימים).
הסדנאות מורכבות משני חלקים עיקריים, תאוריה ופרקטיקה: בשלב התאורטי אנו לומדים על חיידקים בכלל ומכירים יותר לעומק את הקיום המשמעותי מאוד שלהם לצידנו (או בתוכנו). הם אמנם קטנים להפליא ולא ניתן לראות אותם ללא מיכשור מיוחד, אל יחד עם זאת לגמרי לגמרי לא כדאי שנמשיך ונתעלם מהם. ( הערת אגב: אני קורה להם מיקרואורגניזמים כי ככה המושג יותר נכון ומלא - כי גם יצורים שאינן חיידקים, אך קטנים כל-כך נחשבים כאן. אבל המילה "חיידקים" פשוט קלה יותר לביטוי - אז הכוונה כאן לכולם - חיידקים, פטריות ועוד - מיקרואורגניזמים). אנו לומדים להכיר שאת עולם החיידקים מרכיבות שתי אוכלוסיות עיקריות - כאלו המועילים לנו וכאלו שלא. נלמד איך מבחינים בינהם באופן אינטואטיבי ופשטני. לאחר שהכרנו את עולמם נלמד מהי המשמעות של מערכת אקולוגית במצב נתון - כזו המכילה חיידקים טובים ולא טובים במאזן שלא בהכרח ידוע לנו ואיך אנו יכולים להשפיע עליה על מנת לקדמה לכיוון המועיל (כיוון היוצר התחדשות, מלא בחיוניות, אסתטיקה וחיים).
הסדנא היא פרקטית ואינה תלושה מהמציאות והיא אף אינה מכניסה אותנו למעבדה ותחת מיקרוסקופ. אנו לומדים ממש להרגיש איך אלו משפיעים על חיינו ואיך אנו יכולים להשפיע עליהם על מנת שהם יעזרו לנו יותר - איך לרתום את כוחם המופלא (נרצה כמובן להשפיע במקומות בהם יש נחיצות ולא להפר את האיזון המופלא של הטבע).
אחרי שהכרנו את עולמם ואת עולמנו - איך משתמשים בהם? איך יוצרים תרביות מועילות ויציבות שאיתן נשתמש? מהם הקריטריונים לתרבית מועילה שכזו (האם הצלחנו במלאכת ההרכבה שלנו?)?
נדבר על מדען חלוץ בתחומו שהקדיש את כל חייו לחקר עולם המיקרואורגניזמים והגיע לתשלובת מאוד מסויימת המוכרת ברחבי העולם בשם EM (ר"ת של Effective Microorganisms) - תשלובת שהתגלתה לפני כ-30 שנה ובעלת מוניטין רב בלמעלה מ-100 ארצות מסביב לעולם.
איך מיישמים? איך משתמשים? במה משתמשים בדיוק? כמה? למה? מתי? איפה? וכדומה...
בשלב הפרקטי ממש נכין יחד את התכשירים אותם מיישמים - נדבר על היישום הספציפי בערימת הקומפוסט או בקומפוסט האנאירובי (הייחודי לשיטה זו), נסביר איך משתמשים בהם בגינה, בעציצים ובאדניות (יוצרים אדמה חיה ממש), איך מפיגים איתם ריחות רעים ברחבי הבית, איך נעזרים בהם לנקיונות ועוד.
ישאלו הרבה שאלות - אני מבטיח. על חלקן נוכל לענות וחלקן ישארו להמשך (לא מכיוון שזה סוד אלא מכיוון שהזמן פשוט יטוס לו...). לא תצאו משם ללא "וואהו" לפחות קטן בליבכם! אבל תצאו משם עם צנצנת בוקאשי (התכשיר אותו הכנו יחד) להתנסות בביתכם.
כולם מוזמנים לחגיגה עם החיידקים :-)
אשר
על רוח ומיחזור
למה למחזר? האם שאלתם את עצמכם מדוע באמת זה חשוב? האם למען עצמנו? האם למען ילדינו? האם למניעת זיהום האוויר? למניעת ההתחממות הגלובלית?
לפני שבועיים הגעתי יחד עם עץבעיר לפסטיבל זורבה באשרם במדבר. קצת התלבטתי לגבי ההשתתפות שלי מכיוון שאינני חובב את כל הבלאגן והרעש הצפוי (לא הייתי מעולם, אך ככה שמעתי), אך כשיומיים לפני תחילת הפסטיבל נחתתי בארץ מחופשה בארה"ב וגיליתי ששמי כבר מתנוסס ברשימת הפעילויות שם, אמרתי לעצמי שזה הזמן לבחון אם מה שאומרים נכון באמת.
מליון התנצלויות לאמא אדמה
אם בניידות עסקינן אז אספר על כנס EM באירופה שממנו חזרתי לפני מספר ימים. הכנס התקיים בפולין בעיר פולאווי הקרובה לעיר לובלין ושבסמוך אליה גם נמצא הכפר יאנוביץ (עליו אספר מעט יותר בהמשך). בכנס השתתפו מפיצי EM באירופה המערבית והמזרחית, השתתפו אורחים שונים מרחבי פולין וכן פרופסור היגה (מגלה EM) ומשלחת שלמה שהגיעה עימו מיפן. ההתכנסות הייתה באולם הכנסים של המעבדה הוטרינרית הגדולה בפולין וכן בין המתקדמות באירופה. הכנס היה ברובו מצגות על מיזמים שונים מרחבי העולם ובעיקר אירופה ובפרט פולין. בין המציגים והמרצים היו שם פרופסורים, אגרונומים, וטרינרים, דוקטורים (למינהם), חקלאים, חובבי אקולוגיה, קוסמטיקה ועוד.
פרופסור היגה, שכיבד אותנו בנוכחותו, פתח את הכנס במילות ברכה ועידוד על העבודה שכולנו עושים ברחבי העולם. ביום השני של הכנס הוא עלה שוב על הבמה והציג מספר מיזמים בהם הוא שותף אישית בינהם ניקוי הנהר המזוהם החוצה את העיר טוקיו וכן גם ניקוי הנחלים החוצים את מדינת פנאנג במלזיה.
ה-8 לאוגוסט הוכרז מזה כבר מספר שנים כיום EM הבין-לאומי. ביום זה בשנה שעברה יצא לפועל מיזם מרשים בשם "מיליון התנצלויות לאמא אדמה". לצורך האירוע הוכנו למעלה ממליון כדורי חימר המכילים בוקאשי (סובין חיטה המותסס עם EM) ואלו הושלכו לתוך הנחלים והערוצים המזוהמים על ידי אלפי המשתתפים. המיוחד בכדורים אלו הוא המוצקות שלהם היוצרת שיחרור איטי של המיקרוארוגניזמים היעילים לסביבה וכן משקלם הגורם להם לשקוע לתחתית הנחל ולהתחיל את פירוק הבוצה/משקעים/רקבונות משם. 1.2 מיליון כדורים, מיליון התנצלויות - 7 חודשים אחרי כבר ישנן תמונות המעידות על השיפור המיוחל. אורכו של המיזם הוגדר כשנתיים שבסופו כל הבוצה בערוצי המים בפנאנג תעלם.
לפני כשבועיים נהר הוויסלה (Wisla), העובר בסמוך לעיירה יאנוביץ, עלה על גדותיו. ריבוי של גשמים גרם לאחד הסכרים לקרוס ומים רבים החלו ומציפים בתים רבים בכפר (תמונה מצורפת). ביום השלישי לכנס יצאנו לסיבוב בכפר יחד עם פרופסור היגה. הפרופסור מדבר רק יפנית (אומרים שגם אנגלית, אך ברהיטות פחותה יחסית) ולכן צמודה אליו מתורגמנית הדוברת יפנית-פולנית-אנגלית. בתחילה עלינו על אחת הגבעות במקום על מנת לראות את האסון ממבט על ובהמשך ירדנו למטה - ממש אל תוך רחובות הכפר שלפני יום או יומיים היו מוצפים לגמרי. להסתובב ברחובות לאחר אסון שכזה זו לא חוויה נעימה - ריחות קשים של רקבון, ערימות של רהיטים נרקבים מושלכים החוצה מהבתים, מכונית מכבי אש הגוררת אחריה שתי רפסודות וכדומה. הסכנה בשטפונות שכאלו באה לידי ביטוי במספר אופנים: קודם כל הנזק שהם גורמים לבתים ולרכוש (במזל לא היו נפגעים בנפש), אזורי המרעה של בעלי החיים מוצפים כך שאין להם מה לאכול, שהייה של מים לאורך זמן ארוך מתחילה רקבון (שכן חמצן לא מגיע למקום) ורקבון זה פוגע באדמה לאורך זמן לאחר מכן. סכנה נוספת גם היא ההצפה של דרכי הביוב ושוב - מחלות שיכולות לפרוץ בנקל.
יום ראשון התקיים הסיור ושבוע אחרי כבר קיבלתי תמונות המראות את מכוניות כיבוי האש משפריצות EM לכל עבר בזרנוקים. האשה ששלחה את התמונות כתבה גם שלאחר זמן מה כבר לא היה לעבור מדלת לדלת בין התושבים על מנת להסביר להם על המתרחש - התושבים כבר החלו לפנות אליהם שואלים מתי משאית הכיבוי תגיע אליהם. ריחות הרקבון התפוגגו כמעט לגמרי באופן מידי, המיקרואורגניזמים הפתוגנים החלו מדוכאים, האדמה החלה את תהליך שובה אל המצב בו הייתה לפני השטפון.
בערב האחרון ארגן מפיץ EM בפולין מסיבה לכולם. הפיעה בפנינו להקת רוק מקומית בשם וווו (voovoo - נראה מצחיק בעברית), הייתה מדורה קטנה שלחומה התחממנו בערב הקריר וכן היו גם כאלו שצלו להם נקניקיות על שיפודים ארוכים שניתנו לכל אחד (אני אישית לא ממש בקטע של בשר..). כשהוצתה האש פרופסור היגה בא אל המדורה ושפך לתוכה חופן חרוזים העשויים חימר שעבר תהליך מיוחד עם המיקרואורגניזמים שבEM. עכב הוספת החימר לאש הבערה הופכת להרבה יותר שלמה - פתאום כבר לא היה עשן והאש קיבלה צבע מעניין. אני במוחי החשדן הטלתי ספק בכל העניין למרות שהיו די הרבה מתלהבים מסביבי. רק למחרת השתכנעתי שיש בזה כנראה משהו מכיוון שקראתי על משריפות לאשפה ביתית ביפן (שם שורפים את כל האשפה עכב חוסר במקום) שעם הוספת לוחות קרמיים דומים - פחתה בהם פליטת הדיאוקסין ב98%!!! אז גם לי לעיתים קשה לעכל במה אני בדיוק מתעסק...
שיהיו לנו ימים יבשים ורוויי מיקרואורגניזמים יעילים.
חגיגות EM בישראל...
טוב, איך כותבים על רגעים כל כך מרגשים? איך מבטאים במילים ספורות (או יותר מכך) חוויה של סיפוק, הרגשה של הצלחה, התרגשות, מתח, חששות ועוד ועוד ועוד...מילים הן לעיתים כל כך מצומצמות - כאילו ולקחת עולם שלם ולשים אותו בקופסאות קטנות כאלה. ויחד - עוד קופסא ועוד קופסא - מרכיבים לנו משפט, רעיון, הרגשה או חוויה.
אז המשלוח הראשון של EM הגיע לישראל! לאחר קצת מעל לשנה של התמודדות אל מול הבירוקרטיה המקומית - סוף סוף התקבלו להם האישורים הרצויים, ישבתי וחישבתי לעצמי מהי כמות התחלתית הגיונית שהייתי רוצה להביא לישראל - הרי אני חייב לזכור שמדובר ביצורים קטנים וחיים - לתכשיר EM-1 יש תאריך תפוגה... התאריך בו הסמביוזה אותה הם מקיימים בתוך האריזה שלהם מופרת. גם ללמוד להיות יבואן ככה פתאום זה לא כל כך פשוט - עמילות מכס, הובלות בחו"ל עד לנמל, תכנון המשלוח מבחינת מה אפשר לשים על מה ומה לא, מכס, אישורי בטיחות והצהרות למינהם שנדרשים בגבולות וכדומה. אני - בתור אחד שקצת מואס ב"ישן" ומעוניין כבר בחדש טוב יותר ופשוט יותר - לעיתים רואה את כל הבירוקרטיות האלו כדבר מעיק ומיותר - למה לא יכולתי להביא את התכשירים מיד לתוך הארץ - למה כל כאב הראש הזה וכל מיני... אני נכנס פנימה ומתבונן - הרי אם כל אחד היה רוצה ויכול להביא כל תרבית של חיידקים לארץ, להצהיר עליה כמוצר חקלאי ולהפיץ אותה ללא פיקוח - מעניין מה היה קורה? (במשרד החקלאות אמרו לי בעצמם שזה לא עניין של מה בכך לקבל אישור להביא תכשיר ביוטי לתוך הארץ. מזל שEM כבר נפוץ בכל כך הרבה ארצות בעולם). ואם לא היו מיסים ומכסים וכדומה - כלכלת העולם הייתה מתנהגת לגמרי אחרת. אומרים שפעם מכסים היו מוטלים על מנת להגן על היצרנים המקומיים מפני יבוא זול יותר מחו"ל. היום כנראה זה אחרת - זהו פשוט מס נוסף למלא בו את קופת המדינה - שחלק מהוצאותיה מוצדקות וחלקן, לטעמי, מגוכחות. אבל זה כבר נושא אחר לגמרי ולא אכנס אליו כאן.
EM בישראל! יש פה תמונה חביבה של המטען כשהוא נפרק מהמשאית אל מקום האיחסון שלי באזור התעשייה ברעננה (זהו אחי על המלגזה, ואבא שלי ליד - עומד תמוה ובטח אומר בליבו "מה הבן שלי פתאום מתעסק בחיידקים? הבחור השתגע..."). איזו התרגשות! כמה עשרות ליטרים של תכשיר הפלא הזה והם כאן איתי. יותר כבר לא - "יהיה בהמשך, עכשיו יש רק דוגמאות", נגמרו ההיסוסים וה-"אולי"-ים - מאותו רעיון שנצנץ בראשי לפני כשנתיים והנה הם פה אל מול עיניי באותם מכלים.
היו קצת תלאות איחסון כי הטמפרטורה בגרמניה (משם אלו הגיעו) שונה מזו בישראל ולקח להם מספר שבועות להגיע לאיזון מחודש אבל זהו זה! הם פה, הם קיימים, הם זמינים ומחכים...
מחכים למה?
עכשיו זה בידי - וכאן באים המתח והחששות. מה שאעשה איתם זה מה שיהיה. הרי כמעט ואף אחד לא מכיר מה זה EM בישראל. ומי שמכיר - לרוב הכיר זאת דרכי. אז אם אני אחליט לשבת "רגל על רגל" ולתת לדברים לקרות מעצמם - חבריי הקטנטנים ימותו להם משעמום תוך 7-8 חודשים וכל החזון ירד לו לטמיון.
אני מרגיש את האש שבוערת מבפנים - אותה אש שהביאה אותי עד הלום - להפיץ אותם לכל עבר או כמו שאמר לי המפיץ בגרמניה (שם EM הוא סיפור הצלחה לא נורמלי) - "Just let them out of the bottle". אז הנה הם בבקבוקים ועלי מוטל למצוא את אלו שיבינו במה מדובר ושיתחילו להשתמש ולחוות. החזון הוא גבוה, רחוק (אם היה אחרת - הוא לא היה נקרא חזון) - לצאת החוצה אל אמא אדמה, אל המושבים, הרפתות והלולים, אל אתרי ההטמנה, אתרי הקומפוסט ואל החממות - לבוא אל כל אלו ולהגיד "הבאתי לכם מתנה" - חיים.
אני לומד שלשם קיום החזון נדרשים מספר דברים חשובים:
- סדר ויכולת חשיבה מאורגנת
- אמצעים (כסף - מה לעשות...?)
- אומץ ותעוזה
- זמן
- אורך רוח
- השראה
אני מוצא את עצמי עסוק בהכנת מדבקות לEM בעברית, בבחירת בקבוקים מתאימים לתכשיר, בקביעת מחיר הולם למוצר, בנסיעות בכל רחבי הארץ לכל אדם שמראה התעניינות לשלב את הטכנולוגיה הזו בחייו. בטלפונים, במילים ועוד. אני מוצא את עצמי לעיתים מתפשר עם האידאלים שלי להביא רק טוב ועובד בעסק משפחתי (שאינו מעודד אקולוגיה או משהו שכזה) במשרה חלקית על מנת לקיים את עצמי ועל מנת שאוכל לקדם את חזון EM בישראל. אני מוצא את עצמי לעיתים מקבל מיילים עקשנים, ספקנים ומנפצי השראה - נסגר לעיתים פנימה לשעות או לימים ומוצא את הכוחות המחודשים להרים את הטלפון הבא. אני מוצא את עצמי טובע בים של ניירות, קבלות, מסמכים, הצהרת הון ודיווחים לביטוח לאומי, תחשיבי מחירים, קלסרים..קלסרים..ועוד קלסרים...אני מוצא את עצמי שוב ושוב מבין שלתהליכים כמות אלו יש קצב משלהם. EM ישתלב בישראל כשיותר ויותר מאיתנו יבינו שכבר אי אפשר ללכת נגד הטבע. התהליך הזה כבר החל לו (מזון אורגני, מיחזור וכדומה) אבל יש לו את הקצב שלו וEM ישתלב בדיוק שם - אצל אותו אדם או חקלאי שיום בהיר אחר יגיד - נמאס לי! ויחפש משהו יותר הרמוני להשתמש בו במקום הכימיקלים בהם השתמש עד כה. האמת, אני מרגיש שזה כלל לא בידיי. אם לא הייתה לי כאן השראה - אני לא בטוח בכלל שהדבר הזה היה אפשרי. ההשראה היא זו שנותנת את כוחות הנפש לעשות את הצעד הנכון והמתבקש הבא.
אני מודה לה בכל רגע ורגע. יום ביומו.
תודה.