לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

נקיון נקי

כמה שאלות עולות בי בנושא נקיון:

1) מהי המשמעות של נקיון?

2) מה זה נקי ומה זה מלוכלך?

3) מה הקשר של זה לחיידקים?

נקיון הינו נושא מאוד סובייקטיבי - בעיניי האחד משהו יראה כנקי גם אם בעניין השני הוא מלוכלך (ולהיפך). יחד עם זאת על משהו שמעורר מחלות כבר אין יותר מידי ויכוח, אם כי גם פה אפשר להעמיק ולשאול - האם "גירוי קל" של המערכת החיסונית שלנו אינו דבר חשוב ואף חיוני על מנת לשמור אותה עירנית וחסונה.

נראה לי שבלי להכנס יותר מידי להתפלספות וגם די בקצרה נתתי כאן את דעתי האישית לגבי שאלות 1 ו 2.

אנחנו אוהבים, רגילים ולמעשה אף מתוכנתים (המילה קשה, אבל מה לעשות - זוהי המציאות) לנקות את כל מה שסביבנו ואת עצמנו כחלק אינטגרלי מהחיים שלנו - לטאטא ולשטוף את הרצפה, לנקות את המקלחת והשירותים, לשטוף כלים, לנקות אבק, לעשות כביסה, להתקלח ועוד. כל אחד מאלו ניתן לבצע במספר אופנים.

לומדים על חיידקים

כבר למעלה משנה שלומדים על חיידקים בסלון האקולוגי של עץבעיר - מיהם היצורים הקטנטנים האלו? איפה הם נמצאים? מהי משמעותם ואיך ניתן לתעל אותם לטובתנו?

האם כשאנו שומעים את המילה "חיידקים" המילה הראשונה שעולה בראשינו היא "אנטיביוטיקה" או "סטרילי" או שעולה בתוכנו משהו רך יותר ומקבל - משהו שמבין שכנראה שאותם יצורים קטנטנים הנמצאים בכל מקום על פני האדמה הזו - כנראה שהם חיוניים ושהחיים כאן לגמרי היו נראים אחרת בלעדיהם (אם בכלל היו מתקיימים).

הסדנאות מורכבות משני חלקים עיקריים, תאוריה ופרקטיקה: בשלב התאורטי אנו לומדים על חיידקים בכלל ומכירים יותר לעומק את הקיום המשמעותי מאוד שלהם לצידנו (או בתוכנו). הם אמנם קטנים להפליא ולא ניתן לראות אותם ללא מיכשור מיוחד, אל יחד עם זאת לגמרי לגמרי לא כדאי שנמשיך ונתעלם מהם. ( הערת אגב: אני קורה להם מיקרואורגניזמים כי ככה המושג יותר נכון ומלא - כי גם יצורים שאינן חיידקים, אך קטנים כל-כך נחשבים כאן. אבל המילה "חיידקים" פשוט קלה יותר לביטוי - אז הכוונה כאן לכולם - חיידקים, פטריות ועוד - מיקרואורגניזמים). אנו לומדים להכיר שאת עולם החיידקים מרכיבות שתי אוכלוסיות עיקריות - כאלו המועילים לנו וכאלו שלא. נלמד איך מבחינים בינהם באופן אינטואטיבי ופשטני. לאחר שהכרנו את עולמם נלמד מהי המשמעות של מערכת אקולוגית במצב נתון - כזו המכילה חיידקים טובים ולא טובים במאזן שלא בהכרח ידוע לנו ואיך אנו יכולים להשפיע עליה על מנת לקדמה לכיוון המועיל (כיוון היוצר התחדשות, מלא בחיוניות, אסתטיקה וחיים).

הסדנא היא פרקטית ואינה תלושה מהמציאות והיא אף אינה מכניסה אותנו למעבדה ותחת מיקרוסקופ. אנו לומדים ממש להרגיש איך אלו משפיעים על חיינו ואיך אנו יכולים להשפיע עליהם על מנת שהם יעזרו לנו יותר - איך לרתום את כוחם המופלא (נרצה כמובן להשפיע במקומות בהם יש נחיצות ולא להפר את האיזון המופלא של הטבע).

אחרי שהכרנו את עולמם ואת עולמנו - איך משתמשים בהם? איך יוצרים תרביות מועילות ויציבות שאיתן נשתמש? מהם הקריטריונים לתרבית מועילה שכזו (האם הצלחנו במלאכת ההרכבה שלנו?)?

נדבר על מדען חלוץ בתחומו שהקדיש את כל חייו לחקר עולם המיקרואורגניזמים והגיע לתשלובת מאוד מסויימת המוכרת ברחבי העולם בשם EM (ר"ת של Effective Microorganisms) - תשלובת שהתגלתה לפני כ-30 שנה ובעלת מוניטין רב בלמעלה מ-100 ארצות מסביב לעולם.

איך מיישמים? איך משתמשים? במה משתמשים בדיוק? כמה? למה? מתי? איפה? וכדומה...

בשלב הפרקטי ממש נכין יחד את התכשירים אותם מיישמים - נדבר על היישום הספציפי בערימת הקומפוסט או בקומפוסט האנאירובי (הייחודי לשיטה זו), נסביר איך משתמשים בהם בגינה, בעציצים ובאדניות (יוצרים אדמה חיה ממש), איך מפיגים איתם ריחות רעים ברחבי הבית, איך נעזרים בהם לנקיונות ועוד.

ישאלו הרבה שאלות - אני מבטיח. על חלקן נוכל לענות וחלקן ישארו להמשך (לא מכיוון שזה סוד אלא מכיוון שהזמן פשוט יטוס לו...). לא תצאו משם ללא "וואהו" לפחות קטן בליבכם! אבל תצאו משם עם צנצנת בוקאשי (התכשיר אותו הכנו יחד) להתנסות בביתכם.

כולם מוזמנים לחגיגה עם החיידקים :-)

אשר

על רוח ומיחזור

למה למחזר? האם שאלתם את עצמכם מדוע באמת זה חשוב? האם למען עצמנו? האם למען ילדינו? האם למניעת זיהום האוויר? למניעת ההתחממות הגלובלית?

לפני שבועיים הגעתי יחד עם עץבעיר לפסטיבל זורבה באשרם במדבר. קצת התלבטתי לגבי ההשתתפות שלי מכיוון שאינני חובב את כל הבלאגן והרעש הצפוי (לא הייתי מעולם, אך ככה שמעתי), אך כשיומיים לפני תחילת הפסטיבל נחתתי בארץ מחופשה בארה"ב וגיליתי ששמי כבר מתנוסס ברשימת הפעילויות שם, אמרתי לעצמי שזה הזמן לבחון אם מה שאומרים נכון באמת.

מליון התנצלויות לאמא אדמה

אם בניידות עסקינן אז אספר על כנס EM באירופה שממנו חזרתי לפני מספר ימים. הכנס התקיים בפולין בעיר פולאווי הקרובה לעיר לובלין ושבסמוך אליה גם נמצא הכפר יאנוביץ (עליו אספר מעט יותר בהמשך). בכנס השתתפו מפיצי EM באירופה המערבית והמזרחית, השתתפו אורחים שונים מרחבי פולין וכן פרופסור היגה (מגלה EM) ומשלחת שלמה שהגיעה עימו מיפן. ההתכנסות הייתה באולם הכנסים של המעבדה הוטרינרית הגדולה בפולין וכן בין המתקדמות באירופה. הכנס היה ברובו מצגות על מיזמים שונים מרחבי העולם ובעיקר אירופה ובפרט פולין. בין המציגים והמרצים היו שם פרופסורים, אגרונומים, וטרינרים, דוקטורים (למינהם), חקלאים, חובבי אקולוגיה, קוסמטיקה ועוד.

פרופסור היגה, שכיבד אותנו בנוכחותו, פתח את הכנס במילות ברכה ועידוד על העבודה שכולנו עושים ברחבי העולם. ביום השני של הכנס הוא עלה שוב על הבמה והציג מספר מיזמים בהם הוא שותף אישית בינהם ניקוי הנהר המזוהם החוצה את העיר טוקיו וכן גם ניקוי הנחלים החוצים את מדינת פנאנג במלזיה.

ה-8 לאוגוסט הוכרז מזה כבר מספר שנים כיום EM הבין-לאומי. ביום זה בשנה שעברה יצא לפועל מיזם מרשים בשם "מיליון התנצלויות לאמא אדמה". לצורך האירוע הוכנו למעלה ממליון כדורי חימר המכילים בוקאשי (סובין חיטה המותסס עם EM) ואלו הושלכו לתוך הנחלים והערוצים המזוהמים על ידי אלפי המשתתפים. המיוחד בכדורים אלו הוא המוצקות שלהם היוצרת שיחרור איטי של המיקרוארוגניזמים היעילים לסביבה וכן משקלם הגורם להם לשקוע לתחתית הנחל ולהתחיל את פירוק הבוצה/משקעים/רקבונות משם. 1.2 מיליון כדורים, מיליון התנצלויות - 7 חודשים אחרי כבר ישנן תמונות המעידות על השיפור המיוחל. אורכו של המיזם הוגדר כשנתיים שבסופו כל הבוצה בערוצי המים בפנאנג תעלם.

לפני כשבועיים נהר הוויסלה (Wisla), העובר בסמוך לעיירה יאנוביץ, עלה על גדותיו. ריבוי של גשמים גרם לאחד הסכרים לקרוס ומים רבים החלו ומציפים בתים רבים בכפר (תמונה מצורפת). ביום השלישי לכנס יצאנו לסיבוב בכפר יחד עם פרופסור היגה. הפרופסור מדבר רק יפנית (אומרים שגם אנגלית, אך ברהיטות פחותה יחסית) ולכן צמודה אליו מתורגמנית הדוברת יפנית-פולנית-אנגלית. בתחילה עלינו על אחת הגבעות במקום על מנת לראות את האסון ממבט על ובהמשך ירדנו למטה - ממש אל תוך רחובות הכפר שלפני יום או יומיים היו מוצפים לגמרי. להסתובב ברחובות לאחר אסון שכזה זו לא חוויה נעימה - ריחות קשים של רקבון, ערימות של רהיטים נרקבים מושלכים החוצה מהבתים, מכונית מכבי אש הגוררת אחריה שתי רפסודות וכדומה. הסכנה בשטפונות שכאלו באה לידי ביטוי במספר אופנים: קודם כל הנזק שהם גורמים לבתים ולרכוש (במזל לא היו נפגעים בנפש), אזורי המרעה של בעלי החיים מוצפים כך שאין להם מה לאכול, שהייה של מים לאורך זמן ארוך מתחילה רקבון (שכן חמצן לא מגיע למקום) ורקבון זה פוגע באדמה לאורך זמן לאחר מכן. סכנה נוספת גם היא ההצפה של דרכי הביוב ושוב - מחלות שיכולות לפרוץ בנקל.

יום ראשון התקיים הסיור ושבוע אחרי כבר קיבלתי תמונות המראות את מכוניות כיבוי האש משפריצות EM לכל עבר בזרנוקים. האשה ששלחה את התמונות כתבה גם שלאחר זמן מה כבר לא היה לעבור מדלת לדלת בין התושבים על מנת להסביר להם על המתרחש - התושבים כבר החלו לפנות אליהם שואלים מתי משאית הכיבוי תגיע אליהם. ריחות הרקבון התפוגגו כמעט לגמרי באופן מידי, המיקרואורגניזמים הפתוגנים החלו מדוכאים, האדמה החלה את תהליך שובה אל המצב בו הייתה לפני השטפון.

בערב האחרון ארגן מפיץ EM בפולין מסיבה לכולם. הפיעה בפנינו להקת רוק מקומית בשם וווו (voovoo - נראה מצחיק בעברית), הייתה מדורה קטנה שלחומה התחממנו בערב הקריר וכן היו גם כאלו שצלו להם נקניקיות על שיפודים ארוכים שניתנו לכל אחד (אני אישית לא ממש בקטע של בשר..). כשהוצתה האש פרופסור היגה בא אל המדורה ושפך לתוכה חופן חרוזים העשויים חימר שעבר תהליך מיוחד עם המיקרואורגניזמים שבEM. עכב הוספת החימר לאש הבערה הופכת להרבה יותר שלמה - פתאום כבר לא היה עשן והאש קיבלה צבע מעניין. אני במוחי החשדן הטלתי ספק בכל העניין למרות שהיו די הרבה מתלהבים מסביבי. רק למחרת השתכנעתי שיש בזה כנראה משהו מכיוון שקראתי על משריפות לאשפה ביתית ביפן (שם שורפים את כל האשפה עכב חוסר במקום) שעם הוספת לוחות קרמיים דומים - פחתה בהם פליטת הדיאוקסין ב98%!!! אז גם לי לעיתים קשה לעכל במה אני בדיוק מתעסק...

שיהיו לנו ימים יבשים ורוויי מיקרואורגניזמים יעילים.

חגיגות EM בישראל...

טוב, איך כותבים על רגעים כל כך מרגשים? איך מבטאים במילים ספורות (או יותר מכך) חוויה של סיפוק, הרגשה של הצלחה, התרגשות, מתח, חששות ועוד ועוד ועוד...מילים הן לעיתים כל כך מצומצמות - כאילו ולקחת עולם שלם ולשים אותו בקופסאות קטנות כאלה. ויחד - עוד קופסא ועוד קופסא - מרכיבים לנו משפט, רעיון, הרגשה או חוויה.

אז המשלוח הראשון של EM הגיע לישראל! לאחר קצת מעל לשנה של התמודדות אל מול הבירוקרטיה המקומית - סוף סוף התקבלו להם האישורים הרצויים, ישבתי וחישבתי לעצמי מהי כמות התחלתית הגיונית שהייתי רוצה להביא לישראל - הרי אני חייב לזכור שמדובר ביצורים קטנים וחיים - לתכשיר EM-1 יש תאריך תפוגה... התאריך בו הסמביוזה אותה הם מקיימים בתוך האריזה שלהם מופרת. גם ללמוד להיות יבואן ככה פתאום זה לא כל כך פשוט - עמילות מכס, הובלות בחו"ל עד לנמל, תכנון המשלוח מבחינת מה אפשר לשים על מה ומה לא, מכס, אישורי בטיחות והצהרות למינהם שנדרשים בגבולות וכדומה. אני - בתור אחד שקצת מואס ב"ישן" ומעוניין כבר בחדש טוב יותר ופשוט יותר - לעיתים רואה את כל הבירוקרטיות האלו כדבר מעיק ומיותר - למה לא יכולתי להביא את התכשירים מיד לתוך הארץ - למה כל כאב הראש הזה וכל מיני... אני נכנס פנימה ומתבונן - הרי אם כל אחד היה רוצה ויכול להביא כל תרבית של חיידקים לארץ, להצהיר עליה כמוצר חקלאי ולהפיץ אותה ללא פיקוח - מעניין מה היה קורה? (במשרד החקלאות אמרו לי בעצמם שזה לא עניין של מה בכך לקבל אישור להביא תכשיר ביוטי לתוך הארץ. מזל שEM כבר נפוץ בכל כך הרבה ארצות בעולם). ואם לא היו מיסים ומכסים וכדומה - כלכלת העולם הייתה מתנהגת לגמרי אחרת. אומרים שפעם מכסים היו מוטלים על מנת להגן על היצרנים המקומיים מפני יבוא זול יותר מחו"ל. היום כנראה זה אחרת - זהו פשוט מס נוסף למלא בו את קופת המדינה - שחלק מהוצאותיה מוצדקות וחלקן, לטעמי, מגוכחות. אבל זה כבר נושא אחר לגמרי ולא אכנס אליו כאן.

EM בישראל! יש פה תמונה חביבה של המטען כשהוא נפרק מהמשאית אל מקום האיחסון שלי באזור התעשייה ברעננה (זהו אחי על המלגזה, ואבא שלי ליד - עומד תמוה ובטח אומר בליבו "מה הבן שלי פתאום מתעסק בחיידקים? הבחור השתגע..."). איזו התרגשות! כמה עשרות ליטרים של תכשיר הפלא הזה והם כאן איתי. יותר כבר לא - "יהיה בהמשך, עכשיו יש רק דוגמאות", נגמרו ההיסוסים וה-"אולי"-ים - מאותו רעיון שנצנץ בראשי לפני כשנתיים והנה הם פה אל מול עיניי באותם מכלים.

היו קצת תלאות איחסון כי הטמפרטורה בגרמניה (משם אלו הגיעו) שונה מזו בישראל ולקח להם מספר שבועות להגיע לאיזון מחודש אבל זהו זה! הם פה, הם קיימים, הם זמינים ומחכים...

מחכים למה?

עכשיו זה בידי - וכאן באים המתח והחששות. מה שאעשה איתם זה מה שיהיה. הרי כמעט ואף אחד לא מכיר מה זה EM בישראל. ומי שמכיר - לרוב הכיר זאת דרכי. אז אם אני אחליט לשבת "רגל על רגל" ולתת לדברים לקרות מעצמם - חבריי הקטנטנים ימותו להם משעמום תוך 7-8 חודשים וכל החזון ירד לו לטמיון.

אני מרגיש את האש שבוערת מבפנים - אותה אש שהביאה אותי עד הלום - להפיץ אותם לכל עבר או כמו שאמר לי המפיץ בגרמניה (שם EM הוא סיפור הצלחה לא נורמלי) - "Just let them out of the bottle". אז הנה הם בבקבוקים ועלי מוטל למצוא את אלו שיבינו במה מדובר ושיתחילו להשתמש ולחוות. החזון הוא גבוה, רחוק (אם היה אחרת - הוא לא היה נקרא חזון) - לצאת החוצה אל אמא אדמה, אל המושבים, הרפתות והלולים, אל אתרי ההטמנה, אתרי הקומפוסט ואל החממות - לבוא אל כל אלו ולהגיד "הבאתי לכם מתנה" - חיים.

אני לומד שלשם קיום החזון נדרשים מספר דברים חשובים:

- סדר ויכולת חשיבה מאורגנת

- אמצעים (כסף - מה לעשות...?)

- אומץ ותעוזה

- זמן

- אורך רוח

- השראה

אני מוצא את עצמי עסוק בהכנת מדבקות לEM בעברית, בבחירת בקבוקים מתאימים לתכשיר, בקביעת מחיר הולם למוצר, בנסיעות בכל רחבי הארץ לכל אדם שמראה התעניינות לשלב את הטכנולוגיה הזו בחייו. בטלפונים, במילים ועוד. אני מוצא את עצמי לעיתים מתפשר עם האידאלים שלי להביא רק טוב ועובד בעסק משפחתי (שאינו מעודד אקולוגיה או משהו שכזה) במשרה חלקית על מנת לקיים את עצמי ועל מנת שאוכל לקדם את חזון EM בישראל. אני מוצא את עצמי לעיתים מקבל מיילים עקשנים, ספקנים ומנפצי השראה - נסגר לעיתים פנימה לשעות או לימים ומוצא את הכוחות המחודשים להרים את הטלפון הבא. אני מוצא את עצמי טובע בים של ניירות, קבלות, מסמכים, הצהרת הון ודיווחים לביטוח לאומי, תחשיבי מחירים, קלסרים..קלסרים..ועוד קלסרים...אני מוצא את עצמי שוב ושוב מבין שלתהליכים כמות אלו יש קצב משלהם. EM ישתלב בישראל כשיותר ויותר מאיתנו יבינו שכבר אי אפשר ללכת נגד הטבע. התהליך הזה כבר החל לו (מזון אורגני, מיחזור וכדומה) אבל יש לו את הקצב שלו וEM ישתלב בדיוק שם - אצל אותו אדם או חקלאי שיום בהיר אחר יגיד - נמאס לי! ויחפש משהו יותר הרמוני להשתמש בו במקום הכימיקלים בהם השתמש עד כה. האמת, אני מרגיש שזה כלל לא בידיי. אם לא הייתה לי כאן השראה - אני לא בטוח בכלל שהדבר הזה היה אפשרי. ההשראה היא זו שנותנת את כוחות הנפש לעשות את הצעד הנכון והמתבקש הבא.

אני מודה לה בכל רגע ורגע. יום ביומו.

תודה.

קרקע חיה (Living soil)

אני נשאל פעמים רבות לגבי החזון שלי עם העבודה עם EM:

האם המצאתי/מצאתי מוצר חקלאי חדש אותו אני רוצה לשווק (ולהתעשר)?

האם צריך להמשיך לרכוש אותם ולהפיץ אותם בקרקע עד בלי סוף?

האם אותם מיקרואורגניזמים לא ישתלטו על הסביבה אליה מוסיפים אותם ויזיקו?

מחקרו החלוצי ורב השנים של פרופסור היגה הביא עימו ידע רב לגבי המבנה המיקרוביולוגי הקיים באדמה. באופן מאוד כללי הוא הגדיר ארבע סוגי קרקעות:

המיץ של הזבל... חיריה

ההר המלאכותי הגדול במדינת ישראל (ואולי במזרח התיכון כולו). נפתח ב1952 ונסגר ב1998. מכיל 16 מיליון טון של אשפה! פולט מתאן ללא הפסקה (שנאסף לשימוש ומפסיק לחורר את האוזון, בשעה טובה). האשפה שם עדיין פועמת, חיה, נרקבת ומתפרקת. מי יודע מה קורה שם באמת בפנים? אולי זו משימה אתגרית לעתיד...לבדוק זאת.

מה שבטוח זה שאם EM היו באזור כבר אז - הכל היה נראה אחרת.

חבר עקשן ומתמיד בשם משה וייס הראה לאחרונה שהשמועות על EM נכונות. הוא העתיק לדירתו בנתניה את התהליך למיחזור אשפה בייתית אותו מיישמים בארצות העולם - וזאת בהצלחה רבה. משה לקח את הפסולת האורגנית שהוא ואשתו מייצרים בדירתם והפך אותה לקומפוסט עשיר ביותר תוך חודשיים ושבוע. ללא קומפוסטר, ללא חצר או גינה, ללא ערבוב או איוורור, ללא שלב תרמופילי, ללא ג'וקים, זבובים, רקבונות וסרחונות, עכברים וכיוצא בזה...

ייחודם של המיקרואורגניזמים שב EM הוא היכולת המרשימה שלהם לביצוע פירוק יעיל ביותר של חומר אורגני למרכיבים תזונתיים וזאת בסביבה אנאירובית לחלוטין - כמה שפחות אוויר - ככה יותר טוב להם לקטנטנים. השלב המזופילי מתארך והופך בעצם לתהליך התססה שתוצריו הם חומצות אמינו, פוליסכרידים, אנזימים, ויטמינים, חומצות הומיות ונוגדי חימצון. רקבונות לא יכולים להיווצר בסביבה כזו כמו כן גם אין היווצרות של מתאן, אמוניה, חומצות חנקתיות וחומצות גופרתיות (ריחות הרקבון למינהם). על ידי מה שנקרא "הדחקה תחרותית" המיקרואורגניזמים שב EM מונעים מהמיקרואורגניזמים השליליים להתפתח ומפרקים את שאריות המזון ביעילות.

מכיוון שלא נוצר חום ולא נפלט גז - אין איבוד של ביו-מסה - נצילות מקסימלית! מכיוון שתהליך ההתססה הוא חיקוי של תהליכי פירוק של חומר אורגני בטבע (חומר שנקבר תחת האדמה או תחת עלים ומתפרק) - הקומפוסט המתקבל מתהליך זה הוא עשיר יותר מהקומפוסט המתקבל מתהליכים מוכרים. מרכיביו זמינים יותר לצמח.

דמיינו לכם - כל אחת ואחד בדירתם יכולים למחזר את האשפה האורגנית שלהם ולקבל ממנה קומפוסט עשיר. את הקומפוסט הם יכולים לשים בעציצים ובאדניות, לפזר בגינה בחצר, לפזר בשטחים ירוקים ציבוריים, להשתמש בו בגינות עירוניות, למכור למשתלות, לחקלאים... האם יש מישהו שיסרב לקומפוסט כל כך עשיר?

ואם לא רוצים להתעסק עם זה כל כך בדירה - אז מה עם לאסוף את האשפה האורגנית שלנו בנפרד (שמץ של אחריות על החיים שלנו אנחנו חייבים לקחת) ולארגן שזו תאסף במקום מרכזי עירוני או שכונתי ואז יהיה אפשר למחזר אותה באמצעות EM לאותו קומפוסט מעולה - תוך מחצית הזמן מהמוכר עד כה ותוך חסכון רב בהוצאות.

מחזירים את החומר האורגני לאדמה! זוהי צריכה להיות סיסמתנו. כנראה שלא תהיה לנו שום ברירה אחרת. בעצם אפשר להגיד שכבר אין לנו שום ברירה אחרת. האדמות שלנו מידלדלות, היבולים עלובים מאין כמותם - הם נראים יפים ואיכותיים על המדף בסופר אבל האם יש שם ברקע תמונה של ים המלח שמתייבש ושל כל המפעלים שסביבו וארובותיהם אפופות עשן שמיתמר לו וכל זאת על מנת להזין את אותם יבולים אומללים. ואת החומר האורגני שלנו נמשיך לשפוך לים... הגיוני לא?

אני קצת ציני. אני לא ממש אוהב זאת. אבל המצב בהווה מביא אותי לכך. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. ברגעים אלו ממש!

לא מזמן ביקרתי בחיריה. הר האשפה המיתולוגי. אני זוכר אותו מילדותי - את אלפי החסידות והשחפים שתמיד היו עליו וחיפשו מה לאכול. את המשאיות שהיו נכנסות לאתר ללא הפסקה. בביקורי זה הגעתי לשם לפגישה. הקדמתי מעט וקפצתי על ההזדמנות שנוצרה ועליתי מעלה. פיסגת הר הזבל ואני בראשו. היה קצת אפרורי ומעונן אבל את תל אביב וגוש דן רואים משם בקלות. לחיריה עדיין מגיעים 3000 טונות של אשפה ביתית מידי יום. 2800 מהן מועברות ממשאיות עירוניות למשאיות גורר ומשם בנסיעה לדרום הארץ - אל המדבר שסופג הכל בשתיקה. וה-200 טון הנותרים ממויינים על ידי מתקן גאוני של חברת "חץ אקולוגיה" - 50% מהאשפה (שהיא אשפה אורגנית - לפי המדדים שלהם) הופכת לביו-גז והיתר נשלח לשימוש חוזר בהתאם לדרישה (פלסטיק, ניילון, ברזל, מתכות אחרות, זכוכית, חול ועוד).

מיחזור אשפה באמצעות מיקרואורגניזמים יעילים רק מתחיל לבסס את מעמדו בארצנו. יותר ויותר מאיתנו מבינים שאין ברירה אלא להתחיל ולמיין את האשפה הבייתית שלנו. אני כבר יכול להצהיר בשמחה שנגמלתי - נגמלתי מלא למחזר את האשפה האורגנית שאני מייצר. משה הדביק אותי ב"קדחת" המיחזור בעזרת EM ומזה כחודש וחצי שאת כל האשפה האורגנית בדירה שלי אני אוסף לתוך דליים יעודיים שהוא מכין. אבל כאן זה רק מתחיל - יותר ויותר גופים עירוניים מבינים שהם חייבים לעודד זאת וכן חייבים למצוא פתרונות יצירתיים לאותה אשפה אורגנית שהיא דשן אורגני שערכו לא יסולא בפז. המיזם האישי של משה וייס נמצא רק בתחילת דרכו והוא כבר מחפש אנשים נוספים שירצו ליישם את השיטה בביתם שלהם. בקרוב מאוד אנו מקווים להציג את השיטה פה בעץבעיר ובעוד מקומות שבהם יבקשו מאיתנו - להראות את הקלות שבלהיות אחד עם הטבע.

מיזם נוסף בקנה מידה הרבה יותר גדול נמצא ברגעים אלו ממש בתכנון והתרוממות. אדווח כאן על מימצאים - אני מבטיח!

חומר הפלא

לפני כ-10 ימים לערך קיבלתי טלפון מעניין מאשה בשם לי. לי נמצאת בביקור מולדת בישראל. היא חיה בדרום אפריקה כבר הרבה שנים. מגדלת שם את ילדיה. אמא שלה חיה בצפת, אחיה בכפר-סבא.

עם הגיעה לישראל היא התחילה לברר מה קורה פה בארצנו הקטנטונת מבחינה אקולוגית וקיימות. אחד הדברים הראשונים שהיא עשתה היה לברר מה המצב עם EM בישראל וכך היא הגיעה אליי.

"חומר הפלא" הם קוראים שם ל EM - כך היא מספרת. היא עובדת עם EM כבר 10 שנים בגינת הירק שלה וכן בגידול שתילים למשתלות והיא מכירה וחווה היטב את התמורות שתרבית מיקרואורגניזמים יעילים זו יכולה לחולל.

הסקרנות שלי לפגוש מישהי שמכירה את החברים הקטנטנים יותר ממני הייתה גדולה ביותר ומספר ימים לאחר מכן אכן נפגשנו ונסענו יחד לחוה האקולוגית שבמודיעין - "חווה ואדם" - שם מתפתחים להם מספר פרוייקטים בשילוב עם טכנולוגיית EM עם תוצאות מרשימות ביותר.

היה כיף. כיף לנסוע יחד את הדרך ולחלוק חוויות משותפות וחזו.. כשהגענו לשם היא פגשה גם בחיים - האדם שמנהל את תחום הביו-פאלחה בחווה. חיים שמח מאוד לפגוש אותה גם - היא מביאה עימה הרבה ידע ונסיון ורצון עז לפשטות.

הכנו יחד מחמצת תמצית צמחים בעזרת EM - מחמצת זו היא תמיסה המורכבת מתערובת של מיקרואורגניזמים, מולסה ומים וכן מעשבים שונים אשר נקטפים בטבע או בגינה. מילאנו יחד מכל של 18 ליטר של עלים, פרחים וגבעולים מכל הבא ליד - עשבי תבלין ומרפא וכן עשבים שונים המתחילים לצמוח להם עם תחילת הגשמים (חלמית, דרדר ועוד). לתערובת נותנים לעמוד כ-10 ימים ולתסוס כשבמהלך אותם 10 ימים המיקרואורגניזמים שבEM מפרקים מכל העשבים שהכנסנו מרכיבי תזונה רבים ויוצרים לנו דשן נוזלי ועשיר מעשבים שלכאורה אין בהם כלל צורך. הסערה המפורסמת של תחילת החורף הייתה בשיאה - מידי פעם גשמים שגרמו לנו להסתתר ואז שוב - יוצאים לשדה לקטוף.

לי סיפרה לנו על חווה בדרום-אפריקה שנקראת ZZ2. זוהי החווה החקלאית הגדולה ביותר בחצי כדור הארץ הדרומי. היא מספרת שאנשים מתניידים שם בתוך החווה באמצעות מסוק!

חוות ZZ2 עוברת כעת לחקלאות אורגנית והם משתמשים בטכנולוגיית EM לטובת כך.

טכנולוגיית EM מסייעת לחקלאי לבנות את החיים באדמה לפני הכניסה לשלב ה"3 שנים" הנדרש - שלב הנקיון בו לחקלאי אסור יותר להשתמש בכימיקלים כשבמהלכו התוצרת שלו היא תוצרת הנקראת "בהסבה לאורגני" ובתום התקופה היא תהיה אורגנית למהדרין. שלב זה הוא השלב ממנו החקלאים מפחדים הכי הרבה - האדמה הייתה כה רגילה לכימיקלים בהם הם השתמשו וכעת - 3 שנים ללא... הם צופים ומוכנים לירידה משמעותית בכמות היבול שיתקבל - חקלאי שאין כיסו מאפשר לעמוד בהתכווצות ההכנסות בתקופה זו לא יעבור לחקלאות אורגנית.

בפרוייקטים שונים ברחבי העולם הוכח שהשימוש בEM בשילוב עם חומר אורגני (קומפוסט, זבלים וכדומה) כשלב מקדים לתקופת ה"3 שנים" מונע לגמרי ירידה ביבול בתקופה זו. לחקלאים אין יותר ממה לחשוש.

חומר הפלא ממשיך להשתלב בנוף הארצישראלי ועם החשיפה שלו יש יותר ויותר התעניינות ורצון לבחון האם הסיפורים אכן נכונים. מספר פרוייקטים בתחומים שונים ברחבי הארץ המשלבים אותו מראים הצלחה רבה.

אנחנו ממשיכים...

משרד החקלאות...

כשהתחיל כל עניין הענף הזה בעץבעיר שאלתי את תמי מה לכתוב והיא אמרה שאספר על השתלשלות העניינים שהביאה לבקבוק הEM הראשון להגיע לישראל. אז יכול להיות, כמובן, שהיו כבר בקבוקים נוספים שהגיעו לפני אלו שמגיעים דרכי, אך אלו שמגיעים כעת מגיעים באופן מוסדר ומבוסס - EM מגיע לישראל ולא באופן מאולתר או נסיוני - המיקרואורגניזמים הללו באים לכאן כדי להשתכן - מחדש!

עם סיום ההכשרה שלי בארה"ב חזרתי לישראל עם שני ליטר EM בבקבוקים (לא סיפרתי אבל הם מגיעים בצורת נוזל חום-צהבהב - חיים להם בהנאה בתוך תמיסת מולסה ומים). התחלתי לספר מסביב על המיזם הזה שאני מתחיל וחבר הציע לי לפגוש את אחיו - הוא אמר שלזה יש קשרים "מפה ועד הודעה חדשה" והוא יוכל לעזור לי במהפכה שאני רוצה לעורר.

אחיו, כבן גילי לערך, בעל משרה בכירה במשרד החקלאות. כמה בכירה? המינוי שלו הוא מינוי על ידי מנכ"ל המשרד. בכירה למדי הייתי אומר. להזדמנויות שכאלו אי אפשר להגיד לא - אז כמובן אמרתי לאותו חבר שאשמח להיפגש עם אחיו וכך היה. באחד ממוצאי-שבת נסענו אליו וישבנו אצלו בבית שלושתנו - החבר, אחיו, אני וכמה מיליארדי מיקרואורגניזמים בבקבוק שהבאתי איתי. הבאתי איתי כמה מן הספרים שכתב פרופסור היגה ועוד. ישבנו כשעתיים ודיברנו. אני מציג את עניין EM ומספר על הנפלאות של החומר הזה ברחבי העולם וכל מה שאני שומע זה "אבל" ואני ממשיך לספר ואני שומע "אצלנו.." ואני ממשיך ומקבל מהצד השני תגובות של ספקנות ושל עקשנות - תגובות של דבקות בעבר - של המוכר והידוע. מכיון שיש לי "יוריקה" בלב - שום ספק או הססנות כבר לא יכולים לי - אני יושב שם ומקשיב ומקשיב ועל כל הססנות אני עונה, על כל ספק יש לי תשובה, על כל עקשנות אני מציע פתרון או הוכחה מרפרטואר המיזמים המרשים של EM ברחבי העולם כולו לאורך 20 השנים האחרונות. מדהים מהו כוחה של אמונה!?

אחרי שעה לערך היוצרות מתהפכות להן ולאורך השעה השניה של הפגישה אני שומע תשובות קצת אחרות: "אהה, EM עושה את זה?!", "אהה, גם את זה זה עושה?!", "וואהו" וכדומה. הצלחנו! שברנו את הספקות והראנו להן שיש דרך אחרת. כמה קשה לשנות דפוסי התנהגות מקובעים גם אם אלו הוכחו כבר מזמן ככאלו שעבר זמנם (הרי החקלאות המשתמשת בכימיקלים למינהם - עבר זמנה כבר מזמן - זה רק עניין של זמן עד שזה לגמרי יובן).

באחד משלבי הפגישה אותו חבר הביא שלוש כוסות של יין, מזגנו לתוכן קצת EM, אמרנו "לחיים" ושתינו לרוויית הפלורה שבכיבה שלנו. אחיו רק הסתכל עלינו במבוכה או אולי בעצם בתמיהה? (כי מחקרים חדשים שבעצם לא כל כך מפתיעים מספרים שהפלורה שבבטן שלנו דומה מאוד לפלורה שבאדמה - אז למה לא?)

נגמרה לה הפגישה - שעתיים עם בכיר במשרד החקלאות. החבר, איתו אני נוסע הביתה, אומר לי שהוא לא ראה אף פעם את אחיו כפי שראה אותו הערב - הוא תמיד ראה אותו עקשן ובטוח בעצמו ובדרכו. פתאם נולד בו צד חדש. לכמה זמן?

אז אמרנו שנדבר ושהוא יפגיש אותי עם כאלו ואחרים שיעזרו במיזם הזה כי הרי יש פה כל כך הרבה לשפר ולתקן במדינתנו הכל-כך קטנה. מאז אותה פגישה היו לא מעט טלפונים חד-צדדיים שלי אליו. יומרות כאלו ואחרות שלו לסייע לי אבל יחד עם זאת אף מעשה (אפילו לא אחד) שיגבה את הדברים שנאמרו.

הימים והשבועות עברו. סיפרתי לג'ון פיליפס מארה"ב על הפגישה ועל תוצאותיה (או ליתר דיוק - על אין תוצאותיה) והוא, בתובנותיו המופלאות ובהיכרותו עם EM אמר שאין קיצורי דרך - EM רוצה להיכנס בדלת הקידמית - כאורח כבוד ולא כמישהו שרוצה להתגנב פנימה.

הבנתי.

עוד מספר ימים ושבועות של עיכול המצב החדש ושתי תובנות מרכזיות התגלו לי אז:

1) פרטי אותה "דלת קידמית" הן ועדות האישרור במשרד החקלאות על כל המייגע והמסורבל בהתעסקות שכזו. עליי להכין את כל הנדרש ממני ולהתחיל בדרך..

2) EM לא יגיע לישראל "מלמעלה" - דרך משרד החקלאות או מישהו שיבשר לכולם על הבשורה. EM יגיע כמו שאומרים "דרך השורשים" - דרך גנן, חקלאי ומגדל - אחד אחד... אחד אחרי השני - אלו יחוו את התוצאות המופלאות שבשימוש בחומר פלא זה והשמועה תעבור מפה לאוזן - לא כהוראה או המלצה אלא כחוויה אישית ומנסיון.

התובנה הראשונה הכניסה אותי לתהליך בירוקרטי שבו אני נמצא עד היום. למרות ש EM מוכר באופן רישמי כמטיב קרקע לחקלאות אורגנית ורגילה בלמעלה מ100 ארצות ברחבי העולם - פה בישראל יש למשרד החקלאות דרישות משלהם (משלנו בעצם כי הרי הם אמורים להיות השליחים שלנו שמתפעלים את השלטון ואת המינהל לטובתנו - אבל הדברים כבר מזמן פועלים אחרת והשלטון כבר מזמן הוא "הם" ולא "אנחנו"). נכון לרגעים אלו, עשרה חודשים מאז, עבודת הניירת אל מול אותה ועדה במשרד החקלאות הסתיימה לה וEM קיבל את המלצתם לערוך בו ניסויי שדה שזהו השלב הבא לקראת האישור לחקלאות אורגנית. ישנו עוד שלב ביניים לפני ניסויי השדה וברגע שזה יסתיים EM יאושר כמטיב קרקע לחקלאות רגילה (שאינה אורגנית) ואז תתחיל לה המהפכה...

כאן זה מביא אותי לתובנה השניה - ליטרים בודדים של EM שבהם אני משתמש כיום ומביא לחקלאים שונים כדוגמאות מניבים כבר תוצאות מרשימות. קרקע מקבלת מרקם ספוגי יוצא דופן, פריחה מרשימה ולא צפויה של פרחים ולבלוב לא צפוי של עלים. בשימושים אחרים מוכחת היכולת של EM ביכולת המיחזור שלו כחומר הנטרל ריחות רעים ורקבונות במפרידי שומנים (מה שהביא כמעט לחלוטין להיעלמות הג'וקים שהיו במקום), שרותי קומפוסט מתפקדים ביעילות רבה יותר. מהשורשים למעלה - מפה לאוזן - זוהי עבודתי...

בחזוני אני רואה חקלאים עם שדות של מאות דונמים (אולי אלפים?) שבמקום לרסס אותם בכימיקלים הם מרססים אותם בתמיסת מיקרואורגניזמים יעילים. היבול ששדות אלו מניב להם משתווה ואף עולה על היבול שהיה להם עד כה, אך בריאותם נשמרת וכן גם בריאות הצרכנים שלהם. ואף יותר מכך - גם כיסם מתרוקן לאט יותר כי הרי EM כל-כך זול למשתמש. הרבה יותר זול מכל כימיקל מוכר. כל-כך זול שפשוט אי אפשר שלא להשתמש בו כפי שאומר ג'ון.

ואז האדמה הופכת למלאת חיים - לכזו שהיא אדמה באמת ולא סתם ערימה של עפר שמתפקדת כאחיזה לשורשים ותו לא.

כפי שאומר פרופסור היגה - "אדמה חסרת חיים - אנשים חסרי חיים"

אז הגיע הזמן להחיות אותה כבר. לא?

שיהיה לנו בהצלחה :-)

האלמות (באל"ף)

מכירים את הרגעים בהם נופל אסימון ומשהו שעד עכשיו לא היה מובן ושבכלל לא הייתה לכם נגישות אליו פתאום הופך להיות כל-כך ברור, מוחשי ואמיתי. בטוח שלכל אחד מכם/ן היה רגע שכזה בחיים לגבי כל נושא שהוא. רגע שפתאום הראש מפסיק לחשוב - נוצר שם שקט מבפנים כי בעצם המחשבה לא כל כך יכולה לעכל ולהכיל את התובנה שזה עתה התגלתה - היא כל כך חדשה שבמיגוון המחשבות שלנו אין מחשבות שיוכלו לתאר או להסביר את אותה תובנה - ואז ישנה האלמות אדירה - האלמות באל"ף כמובן - שקט פנימי שכזה. האמת מרגישה כה קרובה. נגענו בעוד אחד מהרובדים העמוקים של החיים האלו.

אז לגבי "החיידקים" שלי - זה מה שקרה לי.

התחלתי לקרוא הספר הראשון של פרופסור היגה ואני לא ממש זוכר באיזה שלב זה קרה אבל באחד מהקטעים במרכז הספר היה לי "יוריקה" כזה גדול שלא יכולתי להמשיך ולקרוא בספר במשך מספר ימים. היה צורך לעכל את מה שהבנתי. המחשבות פשוט נאלמו להן (וגם נעלמו...).

אז מה בדיוק הבנתי שם?

התובנה שבכל מקום מסביב ישנם חיידקים ושהם בעצם הגורם החי הראשון בכל שרשרת מזון כלשהי על פני האדמה הזו - בכל מקום בו יש חיים יש חיידקים - איזה חיידקים יהיו שם זה מה שיקבע אם אותו מקום יהיה מקום נעים ומלבב או מקום שנרצה לברוח ממנו באופן מיידי. זה הכל בחיידקים! אם נבין אותם נבין את מה שקורה כאן מסביב - אם נלמד איך לרתום אותם לטובתנו - נצליח לשנות את חחיים מהקצה לקצה.

זה אולי נשמע פשטני מידי, חלום (או הזיה) אבל עם "יוריקה" אי אפשר להתווכח.

לא סתם פרופסור היגה קרא לשני הספרים הראשונים שלו "מהפכה להצלת כדור הארץ" - זה אולי נשמע קצת קיטשי בתחילה, אבל כשהשכל נאלם לו והאסימון נופל - זה מרגיש כל כך אמיתי. ועוד יותר מזה - כ-10 שנים לאחר צאת הספרים הראשונים יצא ספר שלישי שכולו מקרים מרחבי העולם בהם משתמשים במיקרואורגניזמים יעילים - שם הספר "העתיד נולד מחדש" (בתרגום חופשי מ Our Future Reborn) - עוד קיטש? אני כבר לא כל כך בטוח.

המשכתי והמשכתי לקרוא עד שבשלב מסויים אכן הרגשתי שזו המהפכה הבאה. ואם זו המהפכה הבאה - למה שהיא לא תגיע גם לישראל. האם היא כבר התחילה בישראל? זו הייתה השאלה הראשונה שעברה לי בראש. כל כך התלהבתי מהאפשרות הטמונה בשימוש במיקרואורגנימים יעילים (אני קורא להם מיקרואורגניזמים ולא חיידקים בכוונה כי בתכשיר בו אני משתמש יש גם שמרים) שהדבר הראשון שחשבתי עליו היה להביא את הידע הזה שזה עתה אני קורא גם לפה - לישראל ובעברית.

ישבתי וכתבתי אימייל לחברה ביפן - הצגתי את עצמי וביקשתי לקבל את רשותם לתרגם את הספרים של פרופסור היגה לעברית. עברו מספר שבועות ואז הגיעה פתאום תגובה מיפן שבה הם אומרים שהם היפנו אותי לנציגות שלהם באירופה ואחרי מספר ימים הגיעה גם תגובה מאותה נציגות שממוקמת בגרמניה -שם נאמר משהו כמו "פרופסור היגה ישמח שהספרים שלו יתורגמו לעברית...".

אבל רגע... אנשים יקראו בספרים - יבינו את מה שאני הבנתי ואז מה?

הם צריכים גם את אותם חיידקים מופלאים - כי הרי בלעדיהם אין לכל העניין שם תועלת - עוד מילים ועוד ספרים - והרי כאלו יש ללא סוף...

עוד כמה חודשים עוברים וכל העניין החל מתעכל לו באופן אחר לחלוטין. משהו בתוכי "נדלק" וכשנדלקים על משהו לא ממש יודעים למה - זה פשוט קורה וכל מה שצריך לעשות מעכשיו והלאה זה להבין איך לעכל ולממש את אותה הידלקות.

אז אני נדלקתי על חיידקים!

בדרכי לשלב האחרון בהשתלמות שלי באריזונה אני עוצר בגרמניה למספר ימים. ג'ון שמכיר היטב את פרופסור היגה ואת העניין בכלל מכריח אותי להצטייד בחליפה ועניבה. לא עוזרת לי האמירה שגם בחתונה שלי לא אתלבש ככה ואכן כך אני מגיע לפגישה עם מנהל EM באירופה - אני מציג את עצמי ואת החזון שלי למימוש והגשמת טכנולוגיית EM בישראל.

יומיים שהיתי שם. חלק בשיחות רציניות וחלק בטיולים בסביבה. הרבה שאלות עולות בראשי - שאלות יישומיות ושאלות תאורטיות - איך מביאים את הדבר המופלא הזה לארץ ישראל? איך מלמדים את תושבי הארץ הקטנטנה והמיוחדת הזו על התמורות הרבות הטמונות בשימוש במיקרואורגניזמים יעילים? שאלות,שאלות,שאלות...

כמובן שלא על הכל ניתנה שם תשובה. על חחלק מהשאלות קיבלתי את התשובה עם חלוף הזמן ועם חלקן אני מתמודד עד הרגע הזה ממש.

זוהי טכנולוגיה כל כך מופלאה. ארץ ישראל - ארץ כל כך מתקדמת בכל כך הרבה כיוונים - איך מביאים לכאן את התפיסה הזו?

איך אני מביא את המודעות הזו לכאן?

אם לא הייתי אדם מאמין לא היה סיכוי שזה יקרה...

המהפכה להצלת כדור הארץ

חזרתי לישראל ומספר חדשים אחר כך מצאתי את עצמי שוב באריזונה - באותו מקום. מתחבר עם האדמה ועם עצמי. מרגיש את הקיום הזה מרבדים שלא הכרתי עד כה. כל כך מדהימה היא עבודת האדמה עד כדי כך שהרגשתי בתוכי ממש איך החיבור לכל אחד מרגביה מחבר אותי עם רגביי שלי. היא אולי מרגישה נפרדת ואולי נראית נפרדת - אבל כמה שהיא לא..

קיץ. החום כאן לוהט! אותו קו רוחב כמו ירושלים... 40 מעלות ביום וקצת פחות בלילה. החרקים כאן מתזזים ומטרידים ללא הפסקה. רשתות על החלונות בחדר אבל עדיין הגוף מגרד בזמן השינה. הנה מגיעה לה עונת המונסונים. ענני הגשם מתחילים להצטבר להם אך עדיין לא פורקים את עולם. עוד יום ועוד יום. סערות ברקים בלילות. המתח באוויר עולה... (הידעתם שברקים גורמים להעשרת החנקן באדמה?).

עוד כמה ימים ופתאום זה פורץ - הגשם. ואז זה פשוט לא מפסיק. כל יום כמה שעות שנפתחות להן ארובות השמיים. כמה שהאדמה שמחה. כמה שהצמחים שמחים.

במהלך הנסיעה הנוכחית ממשיך להגיע אלינו ג'ון כהרגלו. מלמד את אותו החומר בוריאציות קטנות. מיקרואורגניזמים יעילים. EM. הוא מספר על הנסיון שיש לו עם אותם יצורים קטנטנים - על איך הציל חקלאים מפשיטת הרגל בשל מחירי הכימיקלים המרקיעים שחקים ושהגיעו אליו רק בלית ברירה. הוא מספר על הרפתקאותיו עם פרופסור היגה ביפן, שכן הוא והיגה הם חברים בנפש. לג'ון הכשרה אקדמאית עשירה - תואר ראשון בחקלאות ותואר שני במיקרוביולוגיה של האדמה. 30 שנה עוסק בחקלאות אורגנית. באחד משלב הקריירה שלו הוא היה ראש מחקר בסוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) בצוות שחקר הקמת חממות וגידול אוכל בחלל.

אנחנו פה באריזונה וג'ון מלמד "חקלאות לשם שלום" (Gardening For Peace) בסיוע מיקרואורגניזמים יעילים, ואני, בכל מפגש שדומה לקודמו מלפני מספר חודשים - מפנים עוד פרט אחד קטן...

עונת המונסונים באמת משנה לגמרי את המקום. אכן אירלנד! כמו שהבטיחו. אם יש בעל חיים, חרק או פרפר שרוצה להשלים מחזור מחייו - אז זוהי העת. אם יש צמח או עץ שרוצה להנציח את עצמו ולייצר את ממשיכיו - גם עבור אלו זוהי ההזדמנות היחידה.

עונת המונסונים היא העונה שבה הכל פורח. אבל הכל! כל כך הרבה פרחים, ירוק, שפע... כל כך הרבה חרקים, חיפושיות בשלל צבעים. הפרפרים פשוט משגעים. אומרים שזה מדבר אבל יחד עם זאת אומרים שזהו המקום השני על פני כדור הארץ אחרי האמזונס מבחינת עושר ומיגוון של בעלי חיים וצמחיה.

עוד שיעור על EM. לומדים להכין בוקאשי ו EM אקטיבי. ג'ון מספר על EM-5 ועל תמציות הצמחים שניתן להכין שהן דשן מעולה.

לאחר כ-3 חודשים גם סוף נסיעה זו החל להיות מורגש. באחד מהביקורים שלנו בעיר הגדולה טוסון (מרחק שעה נסיעה) אנחנו מבקרים ב EM America - המשווק של EM בארה"ב. במקרה יצא שהם ממש שכנים שלנו. אנחנו מבקרים שם. שואלים קצת שאלות. משהו בתוכי סקרן מעט יותר - שמעתי לא מעט. ראיתי לא מעט. אני רוצה להבין יותר. רוצה לדעת. אני מחליט לקנות לקנות אצלם שני ספרים בנושא ולוקח אותם איתי לחווה ואחר כך לישראל. An Earth Saving Revolution - A means to resolve our world's problems using effective microorganisms. אני קונה את חלקים 1 ו 2 באנגלית. אלו נכתבו על ידי פרופסור טירו היגה מיפן. אולי אקרא בהם בהמשך...

כמה שבועות בהמשך ואני אורז את מזוודותיי. שוב עולה על המטוס. ארץ ישראל...

חקלאות אורגנית, טבעונית ורוחנית

לפני כ-3 שנים לערך הגעתי למרכז "עץ החיים" שנמצא במדבר סונורה שבאריזונה. המרכז נמצא במקום מנותק לגמרי מהאוכלוסיה. כ-800 דונמים של שדות פרא, חורשים, ערוצי נחל, גבעות והרים. אל המרכז הגעתי בעקבות הצעה של אדם יקר שפגשתי פה בישראל. הוא שאל אותי אם מעניין אותי לבוא וללמוד אצליהם חקלאות אורגנית. דיברנו על השתלמות של 3 חודשים. דיברנו בטלפון. אצלי הייתה זו שעת בוקר מוקדמת ביותר אצלו הייתה זו שעת ערב (10 שעות הבדל..). שאלתי על פרטי ההצעה וגם סיפרתי על עצמי. בשלב מסויים, ולאחר שחוסר הנסיון המוחלט שלי עם חקלאות התעורר בי, אמרתי לו משהו כמו "אתה יודע שאני מהנדס אלקטרוניקה - מה לי ולחקלאות?". הוא ענה לי "אנחנו לומדים לחזור לאדמה ויש לנו כאן כל מיני טכנולוגיות. יש לנו EM, יש לנו...". לקח לי קצת זמן לארגן את חיי בכיוון ולהחליט שזוהי באמת התחנה הבאה שלי עם עצמי. כחצי שנה לאחר מכן מצאתי את עצמי נוחת בטוסון אריזונה. היה זה חודש נובמבר - חם ביום וקר (!!) בלילה. אבל הסקרנות - את כוחה לא ניתן לעצור...

הצטרפתי לקבוצה שהחלה פני מספר שבועות את ההכשרה שלה בחקלאות אורגנית-טבעונית ורוחנית. הכשרה שמתוכננת ל-3 חודשים.

שלושה חודשים שבהם למדנו באופן תאורטי ומעשי על איך מגדלים ירקות - איך מטפחים אדמה, איך זורעים, שותלים, משקים, מדשנים, קוצרים, קוטפים, חורשים, מלקטים ועוד. הלימודים היו עשירים ביותר. כל בוקר התאספנו במרכז הגן שלנו (כ-2 דונם לערך באותו שלב) לתפילה והתכווננות לתחילת אותו היום. מחזיקים ידיים במעגל ובעיניים עצומות מזמנים לתוכנו את האנרגיות של האדמה, של בעלי החיים, החרקים והמיקרואורגניזמים. מזמנים את האנרגיות של הצמחים ושל הפרחים, מזמנים לתוכנו את אנרגיות השמש/גשם/עננים ורוח (בהתאם למזג האוויר באותו בוקר), מזמנים לתוכנו את הדוות, הישויות האנרגתיות, מזמנים את נוכחותו של הבורא...

היום מתחיל... אמרנו בוקר טוב לכולם. את כולם ננסה להכיל בתוכנו בהרמוניה, בשלווה ובמודעת.

חקלאות אורגנית - ללא חומרי הדברה, מדבירי חרקים או קוטלי עשבים וללא דשנים מלאכותיים

חקלאות טבעונית - ללא חומרים מן החי - ניצול משאבים מן הצומח בלבד (ללא זבל מן החי וכדומה)

חקלאות רוחנית - עבודת האדמה היא אקט רוחני לכל דבר - גישה הוליסטית לאדמה ולזה שעובד אותה

בניגוד גמור למה שקורה אצלנו בתקופת החורף, שם באריזונה הצבעים השולטים שם באותה תקופה הם חום וצהוב. מכיוון שלרוב הטמפרטורות בלילה הן מתחת לאפס - רוב הצמחים מתים ונשארים רק העצים (שגם הם בשלכת), הקקטוסים וכדומה. כשראיתי את הצבעים האלו מסביבי ועוד שמעתי שהמקום ירוק כמו אירלנד בעונת הקיץ - ספק לא קטן עלה בתוכי אבל יחד עם זאת גם סקרנות...

שלושת החודשים עברו להם במהרה. למדנו לגדל ירקות במדבר - אתגר לא קטן!

בכל בוקר גילינו את הערוגות מכסות הלילה שלהן וניגשנו אליהן עם דלי ואספנו/קטפנו את מה שקרא לנו להיקטף...

עם סופו של יום העבודה כיסינו אותן בחזרה על מנת שלא תקפאנה בלילה ושוב, נפגשנו במעגל - מחזיקים ידיים - ובעיניים עצומות הודנו לכל אלו שפגשנו בהם במהלך היום. הודנו לחברנו הגננים. לבורא עולם ונפרדנו מהמקום למשך שעות החשכה.

ֿלקראת תום שלושת החודשים שלי במקום (למעשה הייתי שם מעט יותר...) כבר התחלתי להרגיש בתוכי את החזרה לישראל, אבל יחד עם זאת גם הרגשתי את הרצון העז לחזור שוב לאותה פיסת גן עדן באריזונה ולהעמיק עוד במה שזה עתה התחלתי.

במהלך אותה תקופה פגשתי אנשים יקרים שלימדו אותי דברים חשובים על החיים ועל חקלאות. שניים מהם שרלוונטיים להמשך אזכיר כאן - הכרתי את אלדן (Alden) שהיה מנהל הגן. אלדן עבד ביום בגן וישן בו בלילה. לעיתים בשק שינה (או שניים..) ולעיתים בתוך בקתת הכלים שלנו. אלדן שהיה אז נזיר בודהיסטי כ-10 שנים לערך עשה את כל עבודתו בהתנדבות וללא כל תשלום. אישיות בולטת ומיוחדת שאת השפעתה עליי בזמן שהייתי במקום קשה לתאר - המסירות לאדמה ביום ובלילה, המסירות לצמחים. חזונו היה כל כולו - להצליח ולגדל את האוכל המזין והבריא ביותר. אדם נוסף שגם השפיע עליי רבות היה ג'ון פיליפס. ג'ון, בשנות ה-50 המאוחרות שלו, חקלאי אורגני מאז ומתמיד ובעל תואר ראשון בחקלאות ותואר שני בביולוגיה של האדמה - הוא היה מגיע אלינו מידי חודש-חודשיים למספר ימים ומלמד אותנו על "גננות לשם שלום" (Gardening For Peace) ועל מיקרואורגניזמים יעילים...

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196