לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

CityTree - Urban Ecology Community in Tel Aviv

Who and Why

We are a group of city dwellers who want to bring the ideals of sustainable living into life - In the city. We are fully aware of the ills of our culture, and our choice is to stop our own contribution to the damage it creates. Instead, we take an active part in the global environmental movement, changing the way we live on this planet, co-creating a new culture which lets life shine and lead the way.

read on

פחות קניות, יותר חלומות

האנשים הללו שסביבכם, שכל כך הייתם רוצים שירגישו מה שאתם מרגישים - שאין זמן אחר, שהגיע הזמן, שגם הם האנשים להם חיכינו. לפעמים קצת קשה לנו לחבר את החברים הכי טובים שלנו, או את המשפחות שלנו, כי אולי הם שוב יסתכלו עלינו במבט המיואש הזה.

אני מקדישה לכם משהו, שכתבתי לפני שנה בשביל "מתדלקים במידע" של אהרֹן פורת, ידידי, ושיכתבתי לכבוד כנס מדברים פתרונות השני ולכבודכם, האמיצים שמוכנים לעמוד בעוד סיכון של מבט מיואש.

אז מה העץ עושה?

בהתאם לחזון שלנו, העץ עושה טוב לאנשים ולסביבה:

- מפיץ מידע חופשי על אקולוגיה עירונית דרך האתר והעלונים
- יוזם ומקדם יוזמות אקולוגיות עירוניות כמו המפה הירוקה, או 350 קומפוסטאים.
- יוצא אל העיר עם פעולות שטח מעוררות השראה ושינוי כמו הח”חתים, גינון גרילה, פעילות במרכזית הישנה
- יוצר הזדמנויות ללמידה משותפת, קורסים, סדנאות, הרצאות, סיורים ודוכני הסברה. לכל פעילות יש מחיר נקוב, חברים ומתלמדים מוזמנים בתשורה.
- תומך בגינות הקהילתיות שבעיר, בהפניית מתלמדים, פירסום האירועים, חיבור פעילים, הדרכה ופעילויות בגינות

- מעודד ודוחף קומפוסטציה ביתית, אוסף מידע על שיטות קומפוסטציה, וכל מי שעושה קומפוסט בעיר, מעודד שיתופי פעולה ומידע בין הקומפוסטאים, מעצים את כל מי שיודע שלשלוח את קליפת הבננה שלו לנגב זה רעיון רע.
- מרשת פעילים, מחבר אותם למקורות מידע, משתף במשאבים.
- קו חם לכל שאלה באקולוגיה עירונית – אנו מעבירים טלפונים של מומחים ופעילים, נותנים קצוות של חוטים לכל מי שמתקשר עם שאלה אקולוגית, מזמינים להגיע אלינו לסלון כל יום שישי מ-11:00, כדי לענות בשיחה אישית.
- דירת הדגמה ואירוח אקולוגי חופשי בימי שישי
- קידום תזונה בריאה, מקום לאכול בו אוכל שאי אפשר כמעט למצוא בשום מקום!
- מחקר מתמשך בנושאי בריאות העצמי והסביבה והקשר ביניהם - הכל קשור ואנחנו לא מפסיקים ללמוד ולא נרתעים מיישום.

נכון שזה טוב? מי יכול להתווכח בכלל? : ) עכשיו, אם זה נראה לכם גם טוב וגם חשוב, אם נראה לכם שהייתם רוצים שזה ימשיך, אולי אתם רוצים לקחת חלק? בואו לכל אחת מהפעילויות, בואו תצטרפו לקהילת החברים שעושה שיהיה עץ.

המודל הכלכלי של עץבעיר

החזון שלנו, לעשות טוב לאנשים על ידי הבאת תועלת לסביבה, מתייחס לערכים חברתיים וסביבתיים, זה ברור. ניסוח של החזון, מהכיוון הכלכלי, ייראה כך: עצמאות כלכלית הרמונית עם בריאותנו שלנו ושל הסביבה. במרחב העירוני בו אנו חיים ועליו אנו רוצים להשפיע כסף חייב לזרום לתוך המערכת כדי שלאנשים שבה יהיה "טוב". ללא כסף, קשה לישון טוב, קשה להיות בריא ואוהב ומתחשב וקשה להביא תועלת. השאלה היא כמובן - "כמה כסף מספיק בשביל לעשות טוב, ומאיזו נקודה הוא מתחיל לעשות רע?".

הגשמת החזון הכלכלי שלנו היא לא סתם איפשור של חלקי החזון האחרים כי אם הדרך עצמה, הדרך שלנו למצוא את התשובה לשאלה הטריקית הזו. אנחנו בונים עסק שמראה שאפשר:
- לעשות טוב לאנשים
- לעשות טוב לסביבה
- לשלם את כל החשבונות ולחיות טוב
לא מוותרים על אף סעיף, אבל נותנים לאחד לווסת את השני, כפי שמלמדת אותנו "עוגת העושר".
עץבעיר מתרגל ומראה שאפשר אחרת, בכל תחום של החיים, כולל הכלכלה.

אז מאיפה הכסף מגיע?
יש לעץ שני מסלולים כלכליים-כספיים שאת שניהם פיתחנו במקביל עד כה:
01. תמיכה ישירה של הקהילה שמכירה ונהנית מהערכים אותם העץ יוצר. המודל כאן הוא של מועדון חברים המשלמים דמי חבר חודשיים ולוקחים חלק פעיל בגידול העץ וההנאה מפירותיו.
02. מכירת שירותים לגופים ומוסדות – המודל כאן הוא המודל המוכר של ספק-לקוח. בין לקוחותינו לאורך השנים תוכלו למצוא עיריות, מועצות מקומיות וחברות היי-טק.

אנו מפתחים את הגישה הכלכלית שלנו לאורם של מקורות השראה שהם נר לרגלינו ולנפשנו: קטן זה יפה, בול'ו-בול'ו, Cradle to Cradle, עולם ללא עוני, ועוד. אנו מבינים "כלכלה" כ"משק בית": כלולה בסביבתה, ומתייחסת לניהול משאבים באופן הוליסטי. לאט לאט מתבהרת לנו תמונת עולמנו בכל המישורים, ויותר ויותר אנחנו נמשכים לעבר מימוש המסלול הראשון, של קהילה תומכת. זהו מודל מוכר בעולם האקולוגי, למשל CSA (חקלאות נתמכת קהילה) או Crowd Funding. אחד העסקים החביבים עלינו הוא Radio Paradise. אחלה מוסיקה, דרך אגב.

מודל זה משיג, ברוח הפרמקלצ'ר, לפחות שלושה תוצרים בבת אחת:
- ההכנסה החודשית הקבועה מאפשרת לצוות עץבעיר את השקט הדרוש לעבודה אפקטיבית ולבחירה חופשית לעשות גם פעילויות שאינן מכניסות כסף.
- “גיוס החברים" נקרא בשפתנו "חיבור חברים" והוא בעצם פעולה של חיבור והשפעה, בניית קהילה ויצירת שינוי.
- לקהילת החברים יש השפעה ישירה ומעורבות בכל מה שהעץ עושה, כל חבר יכול לבחור את רמת המעורבות שלו, ותשלום דמי חבר הוא פעולה מעצימה בשביל כולם.

אין זה אומר שאנחנו מוותרים על המסלול השני. יש לנו מוצרים טובים, ונמשיך למכור אותם. ההבחנה החשובה כאן היא שהקהילה היא במרכז, והקיום החודשי שלנו מתאפשר על ידה. ההכנסות ממכירת מוצרים ניספרות כ"רווח" ומושקעות במימון פרויקטים שאינם מכניסים. חברים של העץ מוזמנים לעיין בתקציב שלנו ולראות בדיוק איך המספרים עובדים. במפגשי החברים אנו משתפים בשקיפות מלאה בתקציב, בבחירת הפרויקטים ובכל רעיון שיש לנו לגבי החזון, הפעילות בשטח, וכל מה שביניהם.

החזון החברתי-סביבתי של העץ

לעשות טוב לאנשים תוך כדי הבאת תועלת לסביבה
בהשראת החזון הזה אנו פעילים במגוון תחומים, ובכל תחום, בכל פעילות שאנו בוחרים, אנו תמיד שואלים שלוש שאלות:
זה עושה טוב לאנשים, כולל אותנו?
זה מביא תועלת לסביבה העירונית שלנו?
זה מכניס כסף?

אופס! מאיפה השאלה השלישית צצה? מכך שאנחנו עסק עצמאי, והפעילויות הלא מכניסות שלנו ממומנות על ידי פעילויות שכן מכניסות. השאלה נשאלת, יש עליה תמיד מענה ברור, ואנחנו מאזנים בין פעילויות שמכניסות כסף לכאלה שלא, בהתאמה לרווח הסביבתי והחברתי של כל פעילות.

למשל, הפעילות שלנו במרכזית, איננה מכניסה כסף, אבל הערך החברתי-סביבתי שלה וההזדמנות שלנו להשפיע על דמותה של העיר כל כך גדולים שפינינו משאבים ואנחנו מזרימים אותם לשם. הפעילות שלנו בעניין המפה הירוקה ממומנת חלקית על ידי עיריית תל אביב (על תקן "לקוח"), אבל אנחנו משקיעים בקידומה הרבה יותר משאבים ממה ששולם. פעילויות אחרות כמו הרצאות בחברות הי-טק, מכניסות שכר הוגן.

השינוי שהעץ מפיץ בעיר הוא שינוי תודעתי. אפשר גם אפשר לחיות בעיר חיים של בריאות, של קשר אנושי ושל צרכנות רגועה. אפשר להירגע בקשר לכסף – הוא אמנם הכרחי, אבל לא כזה חשוב כמו שמספרים לנו. האהבה חשובה גם היא, והבריאות, והעצים כמובן. העץ מקדם עושר. עושר סביבתי, עושר חברתי, ועושר חומרי מופחת קלוריות... הרבה יותר בריא!

עכשיו זה רשמי: עץבעיר הוא עסק חברתי

מהרגע שהקמתי את עץבעיר שררה איזו חוסר הבנה לגבי אופי הארגון. מה שהרגשתי בבטן לא הסתדר לאנשים, והניסיונות שלי להסביר עלו בתוהו משום שלא ידעתי מספיק על מודלים קיימים. היו מי שהניחו כי עץבעיר הוא עמותה, או שהוא יהיה יום אחד עמותה, אבל זה לא הרגיש לי נכון. כל ההתנהלות של בקשת כספים מגורמים פילנטרופיים לא הסתדרה לי. זה לא מקיים!

היו מי שציפו שעץבעיר יהיה עסק למטרות רווח. זה דווקא מצא חן בעיני מאוד. אני באה מעולם העסקים ולעשות כסף ממה שאוהבים, תוך כדי שמשנים את העולם, נראה לי טוב וחשוב. אבל לאן הרווחים הולכים אחרי ששילמנו משכורות הוגנות? ומניין יבוא ההון הראשוני הדרוש לקפיצת המדרגה הכלכלית? התשובות הקפיטליסטיות לשאלות אלה היו מטרידות מאוד בשבילי.

ואז, כשגמגמתי את כל זה לליה אטינגר האגדית, היא הציעה שאקרא את ספרו החדש של מוחמד יונוס, זוכה פרס נובל לשלום, "יצירת עולם ללא עוני".

הספר עדיין לא תורגם לעברית ולא היה קל להשיגו. חבר מניו יורק הביא לי אותו, וצללתי. זהו זה. שם מצאתי את התשובה. עסק חברתי. משהו שעדיין לא מוכר כל כך בארץ, אבל טומן בחובו פוטנציאל אדיר להתנעת שינויים, דרך עסקים. כשהגעתי לפרק 10, לא יכולתי יותר, הייתי חייבת לסכמו.

והנה תיאור קצר של עץבעיר כעסק חברתי:

הרעיון מאחורי העץ ורשימת פרויקטים

עץבעיר נבט כדי לעודד כל מי שמתחיל לפקפק באורח החיים העירוני-בזבזני המוכתב לנו כ"נורמאלי", לשנות ולו במעט כמה הרגלים, ולאמץ כמה הרגלים אחרים במקומם. אנו מאמינים ש"אקולוגיה" היא דבר שכל אחד יכול ליישם בקלות, בהינתן מידע מתאים וקהילה תומכת. עץבעיר פועל על מנת להפוך מידע שכזה לזמין ונגיש, ועל מנת ליצור קהילה פעילה.

לשם השגת חזון זה אנו מנהלים אתר אינטרנט ויוזמים פרויקטים שונים שהקו המקשר בינהם הוא מעבר מהיר מדיבורים למעשים. האתר הוא גוף ידע ובמה לקידום פרויקטים, ומסביבו מתקבצת קהילה של כותבים ("גננים") ומבקרים שנפגשים לעיתים קרובות לפעילות משותפת, אם בהקמת ערימת קומפוסט חדשה, תירגול יוגה ואקולוגיה או שיפוצים אקולוגיים.

היוזמות שלנו

מדירה קיימת לדירה מקיימת: איך דירה קיימת הופכת לדירה מקיימת? איך מנהלים חיים אקולוגיים בעיר? למה לבחור בפשטות מרצון? מה רע בצריכה לא מודעת? איך להשכיל להשתמש במשאבים הקיימים בעיר? מה המחיר האמיתי של האנרגיה ואיך לחסוך בה? מהי המשמעות האמיתית של מיחזור? איך מפחיתים באשפה? איך גינת הבית המשותף יכולה להפוך לגינת תועלת והנאה? איך נגדל את מזוננו במטבח? איך נותנים כבוד למים?

שאלות אלה ואחרות יועלו לדיון מתוך הדגמה חיה של דרכים פשוטות וקלות ליישום, הפותחות אפשרויות מרעננות לאיזון עם הסביבה. מעצבים אקולוגיים ומומחי סביבה יוזמנו להציג רעיונות ומוצרים המציעים דרכים אקולוגיות להתנהלות בחלל המגורים העירוני כמו למשל: טיח נייר, צבע על בסיס קמח, פסיפס משברי אריחים, רהיטים מעץ ממוחזר, ערימת קומפוסט בשיתוף דיירי הבניין, מוצרי ניקיון לבית ולגוף מחומרים פשוטים ומתוצרת מקומית, תאורה חסכונית.

כל זאת תוך מודעות, סקרנות וכבוד לעבר של הבניין וההסטוריה של תל אביב הקטנה, בהתאמה למיקום המיוחד של הדירה. בגינה כבר חשפנו את קווי המתאר של ערוגות ושבילים מקוריים, ולמדנו מבעל הבית, נכדו של המהנדס בלדר, על שולחן האירוח ושולחן השח-מט שניצבו בה. אנו רוצים לחשוף ולשחזר את הרוח המקורית של הגינה והבניין, תוך שאנו משלבים מערכות מים אפורים להשקייה, צמחי תועלת ועצי פרי חדשים.

דירת הדגם האקולוגית תמשיך ותרחיב את הפעילות לאחר האירוע, אם בהרצאות וסיורים חד פעמיים ואם בקורסים והשתלמויות. מאגר המידע והאלמנטים המודגמים ימשיך ויגדל, ועם הזמן תתפתח רשת של דירות דגם דומות של תושבים, שיאמצו אורח חיים עירוני-אקולוגי.

קומפוסט עד הבית: עץ-בעיר מתחיל את מהפכת הקומפוסט בחצר הבית (או במרפסת, או מתחת לכיור במטבח). לאחר סדנאות רבות שקיימנו ליד ערימות הקומפוסט שלנו, החלטנו לצאת ולקיים "מסיבות זבל" בבתים של אנשים אחרים. בעל המסיבה מזמין אונו ואת כל חבריו ומארגן כיבוד ושתייה. במסיבה אנו משוחחים על המשבר האקולוגי ואיך כל אחד מאיתנו יכול לקחת חלק פעיל בפתרונו באמצעות קסם הקומפוסט. החזון הוא להוריד את כמות האשפה בעיר ב-40%. המסיבות מתועדות באתר ובדעתנו גם ליצור מפה של העיר ולסמן עליה את הערימות שלדעתנו יצוצו עכשיו כמו פטריות אחרי הגשם. הרעיון הוא להפוך קומפוסטציה ביתית לטרנד חם בתל אביב!

זה הזמן לאור איתן: בשיתוף פעולה עם יוזמת האנרגיה הטובה, כל מי שמחליף את כל הנורות בבית לנורות פלורוסנט חסכוניות יכול להביא את ערימת נורות הליבון לעץ-בעיר ואנחנו כבר ניצור מהן אהילים יפי מראה.

אקו-יוגה: סדרת מפגשים שבהם אנו משלבים תרגול יוגה, שיחות על אקולוגיה, מזון מתחשב וגם סרטים מדי פעם. המפגשים נערכים בבתי ספר ליוגה או על גגות בעיר (בקיץ) ונסבים סביב נושאים באקולוגיה עירונית: תזונה מתחשבת, רב פעמיות, ניידות ידידותית ועוד. האווירה נעה בין האינטימיות של סטודיו ליוגה לבין מסיבת גג, ומאפשרת בעיקר חיבור בין תושבי העיר המחפשים את הדרך לשלום עם הסביבה.

קבלו ח"ח (חיטה וחמנייה עם חיוך): באביב 2007 חילקנו בבתי קפה בשדרות העיר כוסות חד פעמיות (משומשות כמובן) עם נבטים של חיטה וחמנייה. הכוסות הגיעו מצויידות בהוראות הפעלה והתוצאה הייתה חמניות פורחות בגינות, מרפסות ואפילו בערוגות של העירייה!

למה הקמתי את עץ בעיר

כולם כבר מדברים על הצורך הדחוף במציאת דרכים להתמודדות עם המשבר האקולוגי, אבל הדרכים הללו כבר קיימות וניתנות ליישום מיידי! מדובר על צעדים שכל אחד מאיתנו יכול לקחת. צעדים שיש להם השפעה עצומה על בריאות הסביבה והרבה יותר מוחשי וקרוב - הבריאות שלנו עצמנו! מהניסיון שלי, חווית שינוי ההרגלים לכיוון מקיים היא חוויה הדרגתית ונעימה - ההרגלים החדשים הללו הפכו אותי לבן אדם שמח ושלם הרבה יותר ממה שהייתי לפני 15 שנה (כשהמסע האקולוגי שלי התחיל), כך שאין בדעתי להפסיק.

הקמתי את עץ-בעיר לפני כשנתיים במטרה להפיץ את הידע על אקולוגיה עירונית ולבנות קהילה תומכת. אני מאמינה שבהינתן הכלים המתאימים, מגוון רחב של אזרחים ישמח להפסיק להיות חלק פאסיבי מהמשבר האקולוגי וייהנה לקחת חלק פעיל בפיתרון. אני מאמינה בכנות בכוח שיש לכל אחד מאיתנו לשנות את העולם.

היוזמה משלבת דירת-דגם לחיים אקולוגיים בעיר, אתר אינטרנט לתיעוד והפצת המידע, ופרויקטים שונים המקדמים עשייה אקולוגית בעיר. אתר עץ-בעיר עלה לאוויר בראש השנה 2006, במקביל לחשיפת דירתי השכורה כמרכז הדגמה וסדנאות. תוך זמן קצר התגבשה סביב האתר קבוצת כותבים ("גננים") והתחיל להיווצר גוף תוכן ("ענפים"). במהרה וללא שום יחסי ציבור יזומים החלו להופיע ביקורות חיוביות והפניות לאתר ברחבי הרשת ובעיתונות הכתובה. עם 70 עד 100 כניסות ביום ורשימת תפוצה גודלת שעומדת כרגע על יותר מ-1000 חברים, עץ-בעיר הפך מהר מכפי שציפיתי לאתר מצליח ומוכר. בדירתי התקיימו מאז אינספור פגישות, סדנאות וסיורים. העץ צמח להיות כר לפעילות חברתית ותרבותית. השתתפנו באירועי תרבות מרכזיים בעיר ואנחנו יוזמים קמפיינים ואירועים חברתיים משלנו.

אני מזמינה אתכם להצטרף לעשייה, אחד הרעיונות המרכזיים שלנו הוא מעבר מהיר מדיבורים למעשים. אתם יושבים וקוראים משהו מעניין באינטרנט ברגע זה? יש הרבה דברים פה שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו: לארגן מסיבת זבל אצלכם בחצר, להחליף את כל הנורות בבית לנורות חסכוניות, לבוא להתנדב בשיפוצים האקולוגיים, או לעזור במימון.

בברכה,

תמי

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196