| נושאים בענף |
| על האתר |
| מסביב לאתר |
| החזון של העץ |
| About the tree |
| התכנית של העץ |
אז מה העץ עושה?
בהתאם לחזון שלנו, העץ עושה טוב לאנשים ולסביבה:
- מפיץ מידע חופשי על אקולוגיה עירונית דרך האתר והעלונים
- יוזם ומקדם יוזמות אקולוגיות עירוניות כמו המפה הירוקה, או 350 קומפוסטאים.
- יוצא אל העיר עם פעולות שטח מעוררות השראה ושינוי כמו הח”חתים, גינון גרילה, פעילות במרכזית הישנה
- יוצר הזדמנויות ללמידה משותפת, קורסים, סדנאות, הרצאות, סיורים ודוכני הסברה. לכל פעילות יש מחיר נקוב, חברים ומתלמדים מוזמנים בתשורה.
- תומך בגינות הקהילתיות שבעיר, בהפניית מתלמדים, פירסום האירועים, חיבור פעילים, הדרכה ופעילויות בגינות
- מעודד ודוחף קומפוסטציה ביתית, אוסף מידע על שיטות קומפוסטציה, וכל מי שעושה קומפוסט בעיר, מעודד שיתופי פעולה ומידע בין הקומפוסטאים, מעצים את כל מי שיודע שלשלוח את קליפת הבננה שלו לנגב זה רעיון רע.
- מרשת פעילים, מחבר אותם למקורות מידע, משתף במשאבים.
- קו חם לכל שאלה באקולוגיה עירונית – אנו מעבירים טלפונים של מומחים ופעילים, נותנים קצוות של חוטים לכל מי שמתקשר עם שאלה אקולוגית, מזמינים להגיע אלינו לסלון כל יום שישי מ-11:00, כדי לענות בשיחה אישית.
- דירת הדגמה ואירוח אקולוגי חופשי בימי שישי
- קידום תזונה בריאה, מקום לאכול בו אוכל שאי אפשר כמעט למצוא בשום מקום!
- מחקר מתמשך בנושאי בריאות העצמי והסביבה והקשר ביניהם - הכל קשור ואנחנו לא מפסיקים ללמוד ולא נרתעים מיישום.
נכון שזה טוב? מי יכול להתווכח בכלל? : ) עכשיו, אם זה נראה לכם גם טוב וגם חשוב, אם נראה לכם שהייתם רוצים שזה ימשיך, אולי אתם רוצים לקחת חלק? בואו לכל אחת מהפעילויות, בואו תצטרפו לקהילת החברים שעושה שיהיה עץ.
אין כרגע תגובות...
המודל הכלכלי של עץבעיר
החזון שלנו, לעשות טוב לאנשים על ידי הבאת תועלת לסביבה, מתייחס לערכים חברתיים וסביבתיים, זה ברור. ניסוח של החזון, מהכיוון הכלכלי, ייראה כך: עצמאות כלכלית הרמונית עם בריאותנו שלנו ושל הסביבה. במרחב העירוני בו אנו חיים ועליו אנו רוצים להשפיע כסף חייב לזרום לתוך המערכת כדי שלאנשים שבה יהיה "טוב". ללא כסף, קשה לישון טוב, קשה להיות בריא ואוהב ומתחשב וקשה להביא תועלת. השאלה היא כמובן - "כמה כסף מספיק בשביל לעשות טוב, ומאיזו נקודה הוא מתחיל לעשות רע?".
הגשמת החזון הכלכלי שלנו היא לא סתם איפשור של חלקי החזון האחרים כי אם הדרך עצמה, הדרך שלנו למצוא את התשובה לשאלה הטריקית הזו. אנחנו בונים עסק שמראה שאפשר:
- לעשות טוב לאנשים
- לעשות טוב לסביבה
- לשלם את כל החשבונות ולחיות טוב
לא מוותרים על אף סעיף, אבל נותנים לאחד לווסת את השני, כפי שמלמדת אותנו "עוגת העושר".
עץבעיר מתרגל ומראה שאפשר אחרת, בכל תחום של החיים, כולל הכלכלה.
אז מאיפה הכסף מגיע?
יש לעץ שני מסלולים כלכליים-כספיים שאת שניהם פיתחנו במקביל עד כה:
01. תמיכה ישירה של הקהילה שמכירה ונהנית מהערכים אותם העץ יוצר. המודל כאן הוא של מועדון חברים המשלמים דמי חבר חודשיים ולוקחים חלק פעיל בגידול העץ וההנאה מפירותיו.
02. מכירת שירותים לגופים ומוסדות – המודל כאן הוא המודל המוכר של ספק-לקוח. בין לקוחותינו לאורך השנים תוכלו למצוא עיריות, מועצות מקומיות וחברות היי-טק.
אנו מפתחים את הגישה הכלכלית שלנו לאורם של מקורות השראה שהם נר לרגלינו ולנפשנו: קטן זה יפה, בול'ו-בול'ו, Cradle to Cradle, עולם ללא עוני, ועוד. אנו מבינים "כלכלה" כ"משק בית": כלולה בסביבתה, ומתייחסת לניהול משאבים באופן הוליסטי. לאט לאט מתבהרת לנו תמונת עולמנו בכל המישורים, ויותר ויותר אנחנו נמשכים לעבר מימוש המסלול הראשון, של קהילה תומכת. זהו מודל מוכר בעולם האקולוגי, למשל CSA (חקלאות נתמכת קהילה) או Crowd Funding. אחד העסקים החביבים עלינו הוא Radio Paradise. אחלה מוסיקה, דרך אגב.
מודל זה משיג, ברוח הפרמקלצ'ר, לפחות שלושה תוצרים בבת אחת:
- ההכנסה החודשית הקבועה מאפשרת לצוות עץבעיר את השקט הדרוש לעבודה אפקטיבית ולבחירה חופשית לעשות גם פעילויות שאינן מכניסות כסף.
- “גיוס החברים" נקרא בשפתנו "חיבור חברים" והוא בעצם פעולה של חיבור והשפעה, בניית קהילה ויצירת שינוי.
- לקהילת החברים יש השפעה ישירה ומעורבות בכל מה שהעץ עושה, כל חבר יכול לבחור את רמת המעורבות שלו, ותשלום דמי חבר הוא פעולה מעצימה בשביל כולם.
אין זה אומר שאנחנו מוותרים על המסלול השני. יש לנו מוצרים טובים, ונמשיך למכור אותם. ההבחנה החשובה כאן היא שהקהילה היא במרכז, והקיום החודשי שלנו מתאפשר על ידה. ההכנסות ממכירת מוצרים ניספרות כ"רווח" ומושקעות במימון פרויקטים שאינם מכניסים. חברים של העץ מוזמנים לעיין בתקציב שלנו ולראות בדיוק איך המספרים עובדים. במפגשי החברים אנו משתפים בשקיפות מלאה בתקציב, בבחירת הפרויקטים ובכל רעיון שיש לנו לגבי החזון, הפעילות בשטח, וכל מה שביניהם.
החזון החברתי-סביבתי של העץ
לעשות טוב לאנשים תוך כדי הבאת תועלת לסביבה
בהשראת החזון הזה אנו פעילים במגוון תחומים, ובכל תחום, בכל פעילות שאנו בוחרים, אנו תמיד שואלים שלוש שאלות:
זה עושה טוב לאנשים, כולל אותנו?
זה מביא תועלת לסביבה העירונית שלנו?
זה מכניס כסף?
אופס! מאיפה השאלה השלישית צצה? מכך שאנחנו עסק עצמאי, והפעילויות הלא מכניסות שלנו ממומנות על ידי פעילויות שכן מכניסות. השאלה נשאלת, יש עליה תמיד מענה ברור, ואנחנו מאזנים בין פעילויות שמכניסות כסף לכאלה שלא, בהתאמה לרווח הסביבתי והחברתי של כל פעילות.
למשל, הפעילות שלנו במרכזית, איננה מכניסה כסף, אבל הערך החברתי-סביבתי שלה וההזדמנות שלנו להשפיע על דמותה של העיר כל כך גדולים שפינינו משאבים ואנחנו מזרימים אותם לשם. הפעילות שלנו בעניין המפה הירוקה ממומנת חלקית על ידי עיריית תל אביב (על תקן "לקוח"), אבל אנחנו משקיעים בקידומה הרבה יותר משאבים ממה ששולם. פעילויות אחרות כמו הרצאות בחברות הי-טק, מכניסות שכר הוגן.
השינוי שהעץ מפיץ בעיר הוא שינוי תודעתי. אפשר גם אפשר לחיות בעיר חיים של בריאות, של קשר אנושי ושל צרכנות רגועה. אפשר להירגע בקשר לכסף – הוא אמנם הכרחי, אבל לא כזה חשוב כמו שמספרים לנו. האהבה חשובה גם היא, והבריאות, והעצים כמובן. העץ מקדם עושר. עושר סביבתי, עושר חברתי, ועושר חומרי מופחת קלוריות... הרבה יותר בריא!
העץ כגוף ידע
הקמתי את עץבעיר כדי לשתף בידע. אולי זה היה הגיל, גיל שבו נשים עושות ילדים ורווקים מושבעים מתחתנים. משהו בפנים עולה על גדותיו, ורוצה להיות מוגש למישהו אחר, התגבשות של תחושת מלאות ורצון להתחיל להעביר הלאה. בקיצור, צורך שאי אפשר לעמוד בפניו להתחלק. אז יש נשים שעושות ילדים, אני עשיתי עץבעיר.
במקביל לרצון להשתתף, היה גם רצון עז להמשיך וללמוד, לענות על שאלות שעלו ב"שנות מנהטן" שלי, והלכו והתגבשו בקורס הפרמקלצ'ר שעשיתי אצל טליה שניידר. כל שיעור פתח רצף של שאלות חדשות, דברים שמאוד רציתי לברר לעומק. כתבתי לי במחברת שלי קצוות של חוטים שטליה זרקה לנו. עץבעיר הוא בשבילי תירוץ מושלם לתפוש את הקצוות ולעקוב אחרי החוטים עד שאני מגיעה לבנאדם שבקצה השני. העץ הוא ההזדמנות שלי למצוא תשובות אפשריות לשאלות כמו: מה עושים עם הסירפדים שבגינה? מה במקום אקונומיקה? איך עובדים החיידקים? איך לגדל בעצמי את עשב השעורה שלי?
האנשים שבקצות החוטים נתנו תשובות בשפע ומדי פעם נתנו גם את עצמם, הצטרפו למלאכת השיתוף והחלו לכתוב באתר, באו ללמד בסדנאות ובקורסים שהתחלנו להציע. כך גם נוצר לו הצוות של העץ, מאנשים שבאו לשאול שאלות, לעקוב אחרי קצוות של חוטים, ולשתף בתשובות אפשריות, ובעיקר בחוויה של הגילוי של חיים אחרים בעיר. יחד אנו ממשיכים את הלמידה ואת השיתוף – תמיד במקביל. אנחנו לא מחכים עד שנהייה “מומחים” במשהו כדי לשתף בו, כי בלימוד שלנו אנחנו תמיד מדגישים את החלק של האחריות האישית, לשאול שאלות ולמצוא מה נכון לכל אחד באמת.
ובכל זאת יש לנו גם הר של פיסות ידע, עצות פרקטיות, רעיונות, שהולך וגובה ככל שנוקפות השנים וככל שקהילת העץ מתרחבת. יחד אנחנו מחזיקים גוף של ידע, נשענים זה על זה להשלמות. כל אחד מתמחה עוד ועוד בתחומים שלו בלי לאבד את הקשר עם שאר התחומים, הכל קשור. אלון הפך להיות לקט עירוני ומדריך לגינות קהילתיות, ואייל פעיל גם הוא בגינות, עם התמחות בקומפוסט ובגינון גרילה, אני ממשיכה ומתמחה במיטפח, ויש את אשר עם החיידקים, וחנן עם האנרגיות המתחדשות והניידות הידידותית, סער עם הכלכלה האקולוגית ועוד ועוד חברים, שתמיד ניתן לפנות אליהם כשהידע שלנו ניגמר ומתחיל שלהם.
עץבעיר היום הוא גוף של ידע שניתן לפנות אליו ולבקש חלקים ממנו לפי הצורך. בקורס הפרמקלצ'ר אנחנו מנסים לרכז כמה שיותר קצוות של חוטים ולחבר את משתתפי הקורס לאנשים שמחזיקים את הקצה השני, כדי לייצר המשך רישות ולימוד משותף שהולך ומתרחב. רשת סבוכה של חוטים היא לא בלאגן, היא ביטחון.
פעם ראשונה בעץ?
מה זה עץבעיר? מה, אתם נוטעים עצים? מי אתם? מה אתם עושים? למה? מי משלם לכם? ניסינו לענות על כל השאלות הנפוצות במקום אחד, בתקווה שמכאן כבר תדעו לאן ללכת, באתר שלנו, ובעיר. אם אקולוגיה עירונית מעניינת אתכם, כמובן.