לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

CityTree as a Green Oasis

A dream...

You have been walking the urban desert all day long… Your feet are tired and you don’t feel like buying a coffee only for the sake of resting, you have been keeping your food scraps because you didn’t find a proper place to discard of it, your water ran out and you don’t want to buy bottled water, your eyes are tired of adverts and branding, your ears are seeking quiet, your soul yearns relaxation…

CityTree - Urban Ecology Community in Tel Aviv

Who and Why

We are a group of city dwellers who want to bring the ideals of sustainable living into life - In the city. We are fully aware of the ills of our culture, and our choice is to stop our own contribution to the damage it creates. Instead, we take an active part in the global environmental movement, changing the way we live on this planet, co-creating a new culture which lets life shine and lead the way.

read on

פחות קניות, יותר חלומות

האנשים הללו שסביבכם, שכל כך הייתם רוצים שירגישו מה שאתם מרגישים - שאין זמן אחר, שהגיע הזמן, שגם הם האנשים להם חיכינו. לפעמים קצת קשה לנו לחבר את החברים הכי טובים שלנו, או את המשפחות שלנו, כי אולי הם שוב יסתכלו עלינו במבט המיואש הזה.

אני מקדישה לכם משהו, שכתבתי לפני שנה בשביל "מתדלקים במידע" של אהרֹן פורת, ידידי, ושיכתבתי לכבוד כנס מדברים פתרונות השני ולכבודכם, האמיצים שמוכנים לעמוד בעוד סיכון של מבט מיואש.

אז מה העץ עושה?

בהתאם לחזון שלנו, העץ עושה טוב לאנשים ולסביבה:

- מפיץ מידע חופשי על אקולוגיה עירונית דרך האתר והעלונים
- יוזם ומקדם יוזמות אקולוגיות עירוניות כמו המפה הירוקה, או 350 קומפוסטאים.
- יוצא אל העיר עם פעולות שטח מעוררות השראה ושינוי כמו הח”חתים, גינון גרילה, פעילות במרכזית הישנה
- יוצר הזדמנויות ללמידה משותפת, קורסים, סדנאות, הרצאות, סיורים ודוכני הסברה. לכל פעילות יש מחיר נקוב, חברים ומתלמדים מוזמנים בתשורה.
- תומך בגינות הקהילתיות שבעיר, בהפניית מתלמדים, פירסום האירועים, חיבור פעילים, הדרכה ופעילויות בגינות

- מעודד ודוחף קומפוסטציה ביתית, אוסף מידע על שיטות קומפוסטציה, וכל מי שעושה קומפוסט בעיר, מעודד שיתופי פעולה ומידע בין הקומפוסטאים, מעצים את כל מי שיודע שלשלוח את קליפת הבננה שלו לנגב זה רעיון רע.
- מרשת פעילים, מחבר אותם למקורות מידע, משתף במשאבים.
- קו חם לכל שאלה באקולוגיה עירונית – אנו מעבירים טלפונים של מומחים ופעילים, נותנים קצוות של חוטים לכל מי שמתקשר עם שאלה אקולוגית, מזמינים להגיע אלינו לסלון כל יום שישי מ-11:00, כדי לענות בשיחה אישית.
- דירת הדגמה ואירוח אקולוגי חופשי בימי שישי
- קידום תזונה בריאה, מקום לאכול בו אוכל שאי אפשר כמעט למצוא בשום מקום!
- מחקר מתמשך בנושאי בריאות העצמי והסביבה והקשר ביניהם - הכל קשור ואנחנו לא מפסיקים ללמוד ולא נרתעים מיישום.

נכון שזה טוב? מי יכול להתווכח בכלל? : ) עכשיו, אם זה נראה לכם גם טוב וגם חשוב, אם נראה לכם שהייתם רוצים שזה ימשיך, אולי אתם רוצים לקחת חלק? בואו לכל אחת מהפעילויות, בואו תצטרפו לקהילת החברים שעושה שיהיה עץ.

המודל הכלכלי של עץבעיר

החזון שלנו, לעשות טוב לאנשים על ידי הבאת תועלת לסביבה, מתייחס לערכים חברתיים וסביבתיים, זה ברור. ניסוח של החזון, מהכיוון הכלכלי, ייראה כך: עצמאות כלכלית הרמונית עם בריאותנו שלנו ושל הסביבה. במרחב העירוני בו אנו חיים ועליו אנו רוצים להשפיע כסף חייב לזרום לתוך המערכת כדי שלאנשים שבה יהיה "טוב". ללא כסף, קשה לישון טוב, קשה להיות בריא ואוהב ומתחשב וקשה להביא תועלת. השאלה היא כמובן - "כמה כסף מספיק בשביל לעשות טוב, ומאיזו נקודה הוא מתחיל לעשות רע?".

הגשמת החזון הכלכלי שלנו היא לא סתם איפשור של חלקי החזון האחרים כי אם הדרך עצמה, הדרך שלנו למצוא את התשובה לשאלה הטריקית הזו. אנחנו בונים עסק שמראה שאפשר:
- לעשות טוב לאנשים
- לעשות טוב לסביבה
- לשלם את כל החשבונות ולחיות טוב
לא מוותרים על אף סעיף, אבל נותנים לאחד לווסת את השני, כפי שמלמדת אותנו "עוגת העושר".
עץבעיר מתרגל ומראה שאפשר אחרת, בכל תחום של החיים, כולל הכלכלה.

אז מאיפה הכסף מגיע?
יש לעץ שני מסלולים כלכליים-כספיים שאת שניהם פיתחנו במקביל עד כה:
01. תמיכה ישירה של הקהילה שמכירה ונהנית מהערכים אותם העץ יוצר. המודל כאן הוא של מועדון חברים המשלמים דמי חבר חודשיים ולוקחים חלק פעיל בגידול העץ וההנאה מפירותיו.
02. מכירת שירותים לגופים ומוסדות – המודל כאן הוא המודל המוכר של ספק-לקוח. בין לקוחותינו לאורך השנים תוכלו למצוא עיריות, מועצות מקומיות וחברות היי-טק.

אנו מפתחים את הגישה הכלכלית שלנו לאורם של מקורות השראה שהם נר לרגלינו ולנפשנו: קטן זה יפה, בול'ו-בול'ו, Cradle to Cradle, עולם ללא עוני, ועוד. אנו מבינים "כלכלה" כ"משק בית": כלולה בסביבתה, ומתייחסת לניהול משאבים באופן הוליסטי. לאט לאט מתבהרת לנו תמונת עולמנו בכל המישורים, ויותר ויותר אנחנו נמשכים לעבר מימוש המסלול הראשון, של קהילה תומכת. זהו מודל מוכר בעולם האקולוגי, למשל CSA (חקלאות נתמכת קהילה) או Crowd Funding. אחד העסקים החביבים עלינו הוא Radio Paradise. אחלה מוסיקה, דרך אגב.

מודל זה משיג, ברוח הפרמקלצ'ר, לפחות שלושה תוצרים בבת אחת:
- ההכנסה החודשית הקבועה מאפשרת לצוות עץבעיר את השקט הדרוש לעבודה אפקטיבית ולבחירה חופשית לעשות גם פעילויות שאינן מכניסות כסף.
- “גיוס החברים" נקרא בשפתנו "חיבור חברים" והוא בעצם פעולה של חיבור והשפעה, בניית קהילה ויצירת שינוי.
- לקהילת החברים יש השפעה ישירה ומעורבות בכל מה שהעץ עושה, כל חבר יכול לבחור את רמת המעורבות שלו, ותשלום דמי חבר הוא פעולה מעצימה בשביל כולם.

אין זה אומר שאנחנו מוותרים על המסלול השני. יש לנו מוצרים טובים, ונמשיך למכור אותם. ההבחנה החשובה כאן היא שהקהילה היא במרכז, והקיום החודשי שלנו מתאפשר על ידה. ההכנסות ממכירת מוצרים ניספרות כ"רווח" ומושקעות במימון פרויקטים שאינם מכניסים. חברים של העץ מוזמנים לעיין בתקציב שלנו ולראות בדיוק איך המספרים עובדים. במפגשי החברים אנו משתפים בשקיפות מלאה בתקציב, בבחירת הפרויקטים ובכל רעיון שיש לנו לגבי החזון, הפעילות בשטח, וכל מה שביניהם.

החזון החברתי-סביבתי של העץ

לעשות טוב לאנשים תוך כדי הבאת תועלת לסביבה
בהשראת החזון הזה אנו פעילים במגוון תחומים, ובכל תחום, בכל פעילות שאנו בוחרים, אנו תמיד שואלים שלוש שאלות:
זה עושה טוב לאנשים, כולל אותנו?
זה מביא תועלת לסביבה העירונית שלנו?
זה מכניס כסף?

אופס! מאיפה השאלה השלישית צצה? מכך שאנחנו עסק עצמאי, והפעילויות הלא מכניסות שלנו ממומנות על ידי פעילויות שכן מכניסות. השאלה נשאלת, יש עליה תמיד מענה ברור, ואנחנו מאזנים בין פעילויות שמכניסות כסף לכאלה שלא, בהתאמה לרווח הסביבתי והחברתי של כל פעילות.

למשל, הפעילות שלנו במרכזית, איננה מכניסה כסף, אבל הערך החברתי-סביבתי שלה וההזדמנות שלנו להשפיע על דמותה של העיר כל כך גדולים שפינינו משאבים ואנחנו מזרימים אותם לשם. הפעילות שלנו בעניין המפה הירוקה ממומנת חלקית על ידי עיריית תל אביב (על תקן "לקוח"), אבל אנחנו משקיעים בקידומה הרבה יותר משאבים ממה ששולם. פעילויות אחרות כמו הרצאות בחברות הי-טק, מכניסות שכר הוגן.

השינוי שהעץ מפיץ בעיר הוא שינוי תודעתי. אפשר גם אפשר לחיות בעיר חיים של בריאות, של קשר אנושי ושל צרכנות רגועה. אפשר להירגע בקשר לכסף – הוא אמנם הכרחי, אבל לא כזה חשוב כמו שמספרים לנו. האהבה חשובה גם היא, והבריאות, והעצים כמובן. העץ מקדם עושר. עושר סביבתי, עושר חברתי, ועושר חומרי מופחת קלוריות... הרבה יותר בריא!

העץ כגוף ידע

הקמתי את עץבעיר כדי לשתף בידע. אולי זה היה הגיל, גיל שבו נשים עושות ילדים ורווקים מושבעים מתחתנים. משהו בפנים עולה על גדותיו, ורוצה להיות מוגש למישהו אחר, התגבשות של תחושת מלאות ורצון להתחיל להעביר הלאה. בקיצור, צורך שאי אפשר לעמוד בפניו להתחלק. אז יש נשים שעושות ילדים, אני עשיתי עץבעיר.

במקביל לרצון להשתתף, היה גם רצון עז להמשיך וללמוד, לענות על שאלות שעלו ב"שנות מנהטן" שלי, והלכו והתגבשו בקורס הפרמקלצ'ר שעשיתי אצל טליה שניידר. כל שיעור פתח רצף של שאלות חדשות, דברים שמאוד רציתי לברר לעומק. כתבתי לי במחברת שלי קצוות של חוטים שטליה זרקה לנו. עץבעיר הוא בשבילי תירוץ מושלם לתפוש את הקצוות ולעקוב אחרי החוטים עד שאני מגיעה לבנאדם שבקצה השני. העץ הוא ההזדמנות שלי למצוא תשובות אפשריות לשאלות כמו: מה עושים עם הסירפדים שבגינה? מה במקום אקונומיקה? איך עובדים החיידקים? איך לגדל בעצמי את עשב השעורה שלי?

האנשים שבקצות החוטים נתנו תשובות בשפע ומדי פעם נתנו גם את עצמם, הצטרפו למלאכת השיתוף והחלו לכתוב באתר, באו ללמד בסדנאות ובקורסים שהתחלנו להציע. כך גם נוצר לו הצוות של העץ, מאנשים שבאו לשאול שאלות, לעקוב אחרי קצוות של חוטים, ולשתף בתשובות אפשריות, ובעיקר בחוויה של הגילוי של חיים אחרים בעיר. יחד אנו ממשיכים את הלמידה ואת השיתוף – תמיד במקביל. אנחנו לא מחכים עד שנהייה “מומחים” במשהו כדי לשתף בו, כי בלימוד שלנו אנחנו תמיד מדגישים את החלק של האחריות האישית, לשאול שאלות ולמצוא מה נכון לכל אחד באמת.

ובכל זאת יש לנו גם הר של פיסות ידע, עצות פרקטיות, רעיונות, שהולך וגובה ככל שנוקפות השנים וככל שקהילת העץ מתרחבת. יחד אנחנו מחזיקים גוף של ידע, נשענים זה על זה להשלמות. כל אחד מתמחה עוד ועוד בתחומים שלו בלי לאבד את הקשר עם שאר התחומים, הכל קשור. אלון הפך להיות לקט עירוני ומדריך לגינות קהילתיות, ואייל פעיל גם הוא בגינות, עם התמחות בקומפוסט ובגינון גרילה, אני ממשיכה ומתמחה במיטפח, ויש את אשר עם החיידקים, וחנן עם האנרגיות המתחדשות והניידות הידידותית, סער עם הכלכלה האקולוגית ועוד ועוד חברים, שתמיד ניתן לפנות אליהם כשהידע שלנו ניגמר ומתחיל שלהם.

עץבעיר היום הוא גוף של ידע שניתן לפנות אליו ולבקש חלקים ממנו לפי הצורך. בקורס הפרמקלצ'ר אנחנו מנסים לרכז כמה שיותר קצוות של חוטים ולחבר את משתתפי הקורס לאנשים שמחזיקים את הקצה השני, כדי לייצר המשך רישות ולימוד משותף שהולך ומתרחב. רשת סבוכה של חוטים היא לא בלאגן, היא ביטחון.

פעם ראשונה בעץ?

מה זה עץבעיר? מה, אתם נוטעים עצים? מי אתם? מה אתם עושים? למה? מי משלם לכם? ניסינו לענות על כל השאלות הנפוצות במקום אחד, בתקווה שמכאן כבר תדעו לאן ללכת, באתר שלנו, ובעיר. אם אקולוגיה עירונית מעניינת אתכם, כמובן.

עונות וזמנים בעץ

איך כותבים ואיך מתייחסים לכל הנושאים שמגיעים לראשינו או לשולחן העבודה שלנו, שקשורים כולם לאקולוגיה עירונית? הם הרי פרושים להם על תחומי החיים. יום אחד חשבנו שכדאי לנו לארגן איזה סדר שיעזור לנו להתמקד. עשינו רשימות של כל הנושאים ולאט לאט צמצמנו, עד שהגענו לשמונה "צעדים".

מאוחר יותר הצעדים הפכו ל"מחלקות", כי חשבנו שזה נחמד להציע אלטרנטיבה למחלקות בסופרמרקט. "ניקיון נקי" במקום סתם "ניקיון" (שמזהם), "תזונה מתחשבת" במקום "מוצרי מזון" (למה הכוונה "מוצר"-מזון?), "ניידות ידידותית" במקום "תחבורה", וכן הלאה.

לאחרונה נפרדנו מ"מחלקות", השארנו אותם בשימוש רק במחירון המוצרים שמשנים שלנו (אפשר לפגוש בו כשבאים בימי שישי). שמנו את שמונת נושאי הבסיס שלנו על גלגל השנה, שהפך ל שושן השנה, ואנחנו פועלים על פיהם בתכנים שבאתר, בתכנים שאנו מוציאים החוצה (למשל "עצה מהעץ" בניוזלטר של האשרם, או הבלוג שלנו ב-NRG), וכמובן בסדנאות ובמפגשים שלנו בעץ.

מהרגע שהנושאים שלנו התמקמו להם במימד הזמן, היה הכי טבעי לקרוא להם "זמנים". אז יש לנו שני זמנים בכל עונה, ואת העונות אנחנו מגדירים לפי ציר מאוד ברור שקובעת לנו השמש היקרה שלנו: היום הארוך, הקצר, השיוויון והשיוויון.

יש התאמה בין הזמן לעונה, כראוי. למשל, "כבוד למשאבים" מגיע עם בוא הגשמים שמחברים אותנו אל המשאב היקר לנו מכל, ו"צרכנות רגועה" מקדימה את החגים כדי להזכיר לנו ששווה לא להיכנס ללחץ בגלל קניות ומתנות.

אז לכבוד יום השיוויון המתקרב, שנה חדשה ומופלאה, והתכנית השנתית המתגבשת לה לשנת תשע"א, חשבתי שיהיה נחמד להסביר. שנה טובה ויומולדת שמח לעץ!

Vision and Mission Statement

Founded in 2006 by Tami Zori, CityTree is a home for urban ecology located in Bialik Circle, in the heart of downtown Tel Aviv, Israel. Utilizing both online and real world tools, CityTree...

read on

התכנית השנתית של העץ

כשישבתי לעצב את האתר לפני כשלוש שנים וחצי חיפשתי משהו להיאחז בו, ועלה בדעתי שאין דבר יותר מתאים לאחיזה מגלגל השנה. חשבתי גם על חמשת האלמנטים, על גלגל הצבעים, על השמש והירח. כל הדברים שיש להם השפעה כל כך חזקה עלינו. התרבות איתה שיתפתי פעולה עד כשנה לפני אותו הרגע (תל אביב-ניו-יורק-לונדון) עשתה מאמץ כביר להתנתק עד כמה שיכלה משליטתן של אנרגיות הבר, ואכן תחת שליטתה, הייתי גם אני מנותקת מגרמי השמיים וממעגלים טבעיים. במשך שנים חייתי בחללים מוארים וממוזגים, לא ראיתי את הירח והשמש לעיתים קרובות, את מחזור היום בישרו לי ספרות דיגיטליות על צגי מחשב וטלפונים, המחזור שלי נשלט ע"י גלולות למניעת הריון, הרחובות בלילה היו לעתים מוארים עוד יותר מאשר ביום (ראה Times Square) הטבע היה הפרק העירוני (ראה Central Park), על שביליו הנוחים ותאורת הלילה המרגיעה. הייתי מוטרדת, אבל לקח לי זמן להבין ממה באמת.

לאט לאט הבנתי, תוך שאני מחברת מחדש, כל פעם חוליה מנותקת אחרת. בגיל 25 הפסקתי לצרוך מוצרי חלב והתחלתי לעשות טאי צ'י. בגיל 28 הפסקתי לקחת גלולות. בגיל 31 חזרתי להכין את האוכל שלי בעצמי, בגיל 33 התחלתי להפחית בקניות, בגיל 36 חזרתי לגור בתל אביב, ואז חזרתי לבקר בים, שם חזרתי לראות את השמש שוקעת, חזרתי לשים לב לירח. התחלתי לטפל באדמה ולגדל צמחים, וכמובן, נקודת שיא הייתה כשהתחלתי לעשות קומפוסט. אז הבנתי מה אני עושה: סוגרת את מעגל המזון והזבל. כל כך טבעי ומתבקש ומשמח ומרגיע, וכל כך לא פשוט לאור התרבות שעדיין מקיפה אותי.

ואז ישבתי לעצב אתר, כדי לעשות את הכל פשוט יותר בשביל עוד אנשים שרוצים לרדת מהקו של התרבות ולהתחיל לסגור מעגלים. רציתי להגיע אל אותם אנשים ולחבר בינהם והיה לי ברור שנקודת האחיזה שלי תהייה הטבע, כמו שהתחלתי לחוות אותו. שמש, ירח, עונות, אלמנטים וצבעים. אז ציירתי גלגל. חיברתי את הדברים כפי שהם ידועים לי. מצאתי צבע לכל יום בשנה. מצאתי את ימי השוויון והיום הקצר והיום הארוך.

שלוש שנים אחר כך, לקחנו לילך ואני את שמונת הצעדים של האקו-יוגה, ומיפינו אותם על אותו גלגל שנה שציירתי. זה נתן לנו מסגרת נעימה לתכנית השנתית שלנו. מסגרת טבעית וזורמת, מסגרת שקל לשתינו להתחבר אליה ולעבוד לפיה.

בינתיים נוציא מייל לכל החברים, המתנדבים והגננים, בהנחה שאותם זה מעניין. אבל התכנית לא סודית! ברוח הקוד הפתוח, המנשבת תדיר בין ענפינו, נשלח אותה בשמחה לכל המעוניינת!

עכשיו זה רשמי: עץבעיר הוא עסק חברתי

מהרגע שהקמתי את עץבעיר שררה איזו חוסר הבנה לגבי אופי הארגון. מה שהרגשתי בבטן לא הסתדר לאנשים, והניסיונות שלי להסביר עלו בתוהו משום שלא ידעתי מספיק על מודלים קיימים. היו מי שהניחו כי עץבעיר הוא עמותה, או שהוא יהיה יום אחד עמותה, אבל זה לא הרגיש לי נכון. כל ההתנהלות של בקשת כספים מגורמים פילנטרופיים לא הסתדרה לי. זה לא מקיים!

היו מי שציפו שעץבעיר יהיה עסק למטרות רווח. זה דווקא מצא חן בעיני מאוד. אני באה מעולם העסקים ולעשות כסף ממה שאוהבים, תוך כדי שמשנים את העולם, נראה לי טוב וחשוב. אבל לאן הרווחים הולכים אחרי ששילמנו משכורות הוגנות? ומניין יבוא ההון הראשוני הדרוש לקפיצת המדרגה הכלכלית? התשובות הקפיטליסטיות לשאלות אלה היו מטרידות מאוד בשבילי.

ואז, כשגמגמתי את כל זה לליה אטינגר האגדית, היא הציעה שאקרא את ספרו החדש של מוחמד יונוס, זוכה פרס נובל לשלום, "יצירת עולם ללא עוני".

הספר עדיין לא תורגם לעברית ולא היה קל להשיגו. חבר מניו יורק הביא לי אותו, וצללתי. זהו זה. שם מצאתי את התשובה. עסק חברתי. משהו שעדיין לא מוכר כל כך בארץ, אבל טומן בחובו פוטנציאל אדיר להתנעת שינויים, דרך עסקים. כשהגעתי לפרק 10, לא יכולתי יותר, הייתי חייבת לסכמו.

והנה תיאור קצר של עץבעיר כעסק חברתי:

איך עץבעיר התחיל

נטעתי את העץ לפני כשנתיים. בעצם גידלתי אותו מזרע ממש. הזרע נבט לי יום אחד בראש ולא נתן לי מנוח. הייתי חייבת לעזוב כל מה שעשיתי ולספר לכל העולם על אקולוגיה עירונית. למה? כי גיליתי שמה שלימדו אותי בבית הספר וב"חיים" אחר כך, לא עזר לי כלל לחיות את החיים הבריאים שרציתי, וחשבתי שמן הראוי יהיה לחשוף את המידע שכן עזר ולהפוך אותו לנגיש.

13 שנה ליקטתי רסיסי מידע על חיים בריאים. למען האמת, כשהתחלתי את מסע הליקוט בגיל 25, המושג "חיים בריאים" נתפש בעיני כלקוח ממדף בית המרקחת - מולבן וחסר קשר לחיים האמיתיים. בחיים האמיתיים סבלתי מאלרגיות, קלקולי קיבה ותחושת חוסר התאמה לעולם. חשבתי שאולי אני בכלל חייזר - אבל זה לא עזר לי להרגיש יותר נוח. כשעלה בדעתי שחייבת להיות דרך לשפר את הרגשתי, המורים התחילו להופיע - איש אחד הציע לי להפסיק לאכול מוצרי חלב, ובעקבותיו באו מטפלים אלטרנטיביים, ספרים ומפגשים עם אנשים, עם מידע. הלכתי לפי תחושת הבטן שלי ולמדתי מהניסיון.

השינויים שעשיתי באורח החיים שלי מהרגע שבו התחלתי לשאול שאלות ולחפש מידע חדש, הפכו את חיי לנעימים יותר ואותי לשמחה יותר. רק בשנים האחרונות הבנתי כי בעת שהפכתי לאדם בריא יותר הפכתי בלי כוונה גם למתחשבת בסביבה, "אקולוגית". יום אחד הבנתי שאני פשוט משנה את העולם - לא פחות. גם בזה החלטתי לא להתבייש. כולנו משנים את העולם כל הזמן ויש לנו המון הזדמנויות כל יום להחליט איך אנחנו משנים אותו - לטובה או לרעה.

אז לפני שנתיים התיישבנו ורד ואני והתחלנו לכתוב. על כל מה שידענו וכל מה שרצינו לדעת שקשור לחיים בריאים ונעימים בעיר. גידול צמחים, קומפוסט, בישול בריא, הרגלי צריכה משתנים וכל מה שנראה לנו ראוי למחשבה ולשיתוף. ואז בא ג'רמי והפך את האתר שעיצבתי לאתר דינאמי ושימושי, ואז התחילו להצטרף עוד אנשים שגידלו כל אחד ענף, ואז התחלנו גם להיפגש ולהשתתף באירועים בעיר, והתחלנו גם להציע סדנאות, ואז התחילו להזמין אותנו לתת הרצאות במקומות שונים והעץ התחיל לצאת מחוץ לעיר.

והנה אנחנו כאן, העץ ואני, כבר לא לבד. מוקפים בקהילה של גננים, מתנדבים ותומכים, אנו נבלעים בתוכה בשמחה וממשיכים לגדול.

-תמי

הרעיון מאחורי העץ ורשימת פרויקטים

עץבעיר נבט כדי לעודד כל מי שמתחיל לפקפק באורח החיים העירוני-בזבזני המוכתב לנו כ"נורמאלי", לשנות ולו במעט כמה הרגלים, ולאמץ כמה הרגלים אחרים במקומם. אנו מאמינים ש"אקולוגיה" היא דבר שכל אחד יכול ליישם בקלות, בהינתן מידע מתאים וקהילה תומכת. עץבעיר פועל על מנת להפוך מידע שכזה לזמין ונגיש, ועל מנת ליצור קהילה פעילה.

לשם השגת חזון זה אנו מנהלים אתר אינטרנט ויוזמים פרויקטים שונים שהקו המקשר בינהם הוא מעבר מהיר מדיבורים למעשים. האתר הוא גוף ידע ובמה לקידום פרויקטים, ומסביבו מתקבצת קהילה של כותבים ("גננים") ומבקרים שנפגשים לעיתים קרובות לפעילות משותפת, אם בהקמת ערימת קומפוסט חדשה, תירגול יוגה ואקולוגיה או שיפוצים אקולוגיים.

היוזמות שלנו

מדירה קיימת לדירה מקיימת: איך דירה קיימת הופכת לדירה מקיימת? איך מנהלים חיים אקולוגיים בעיר? למה לבחור בפשטות מרצון? מה רע בצריכה לא מודעת? איך להשכיל להשתמש במשאבים הקיימים בעיר? מה המחיר האמיתי של האנרגיה ואיך לחסוך בה? מהי המשמעות האמיתית של מיחזור? איך מפחיתים באשפה? איך גינת הבית המשותף יכולה להפוך לגינת תועלת והנאה? איך נגדל את מזוננו במטבח? איך נותנים כבוד למים?

שאלות אלה ואחרות יועלו לדיון מתוך הדגמה חיה של דרכים פשוטות וקלות ליישום, הפותחות אפשרויות מרעננות לאיזון עם הסביבה. מעצבים אקולוגיים ומומחי סביבה יוזמנו להציג רעיונות ומוצרים המציעים דרכים אקולוגיות להתנהלות בחלל המגורים העירוני כמו למשל: טיח נייר, צבע על בסיס קמח, פסיפס משברי אריחים, רהיטים מעץ ממוחזר, ערימת קומפוסט בשיתוף דיירי הבניין, מוצרי ניקיון לבית ולגוף מחומרים פשוטים ומתוצרת מקומית, תאורה חסכונית.

כל זאת תוך מודעות, סקרנות וכבוד לעבר של הבניין וההסטוריה של תל אביב הקטנה, בהתאמה למיקום המיוחד של הדירה. בגינה כבר חשפנו את קווי המתאר של ערוגות ושבילים מקוריים, ולמדנו מבעל הבית, נכדו של המהנדס בלדר, על שולחן האירוח ושולחן השח-מט שניצבו בה. אנו רוצים לחשוף ולשחזר את הרוח המקורית של הגינה והבניין, תוך שאנו משלבים מערכות מים אפורים להשקייה, צמחי תועלת ועצי פרי חדשים.

דירת הדגם האקולוגית תמשיך ותרחיב את הפעילות לאחר האירוע, אם בהרצאות וסיורים חד פעמיים ואם בקורסים והשתלמויות. מאגר המידע והאלמנטים המודגמים ימשיך ויגדל, ועם הזמן תתפתח רשת של דירות דגם דומות של תושבים, שיאמצו אורח חיים עירוני-אקולוגי.

קומפוסט עד הבית: עץ-בעיר מתחיל את מהפכת הקומפוסט בחצר הבית (או במרפסת, או מתחת לכיור במטבח). לאחר סדנאות רבות שקיימנו ליד ערימות הקומפוסט שלנו, החלטנו לצאת ולקיים "מסיבות זבל" בבתים של אנשים אחרים. בעל המסיבה מזמין אונו ואת כל חבריו ומארגן כיבוד ושתייה. במסיבה אנו משוחחים על המשבר האקולוגי ואיך כל אחד מאיתנו יכול לקחת חלק פעיל בפתרונו באמצעות קסם הקומפוסט. החזון הוא להוריד את כמות האשפה בעיר ב-40%. המסיבות מתועדות באתר ובדעתנו גם ליצור מפה של העיר ולסמן עליה את הערימות שלדעתנו יצוצו עכשיו כמו פטריות אחרי הגשם. הרעיון הוא להפוך קומפוסטציה ביתית לטרנד חם בתל אביב!

זה הזמן לאור איתן: בשיתוף פעולה עם יוזמת האנרגיה הטובה, כל מי שמחליף את כל הנורות בבית לנורות פלורוסנט חסכוניות יכול להביא את ערימת נורות הליבון לעץ-בעיר ואנחנו כבר ניצור מהן אהילים יפי מראה.

אקו-יוגה: סדרת מפגשים שבהם אנו משלבים תרגול יוגה, שיחות על אקולוגיה, מזון מתחשב וגם סרטים מדי פעם. המפגשים נערכים בבתי ספר ליוגה או על גגות בעיר (בקיץ) ונסבים סביב נושאים באקולוגיה עירונית: תזונה מתחשבת, רב פעמיות, ניידות ידידותית ועוד. האווירה נעה בין האינטימיות של סטודיו ליוגה לבין מסיבת גג, ומאפשרת בעיקר חיבור בין תושבי העיר המחפשים את הדרך לשלום עם הסביבה.

קבלו ח"ח (חיטה וחמנייה עם חיוך): באביב 2007 חילקנו בבתי קפה בשדרות העיר כוסות חד פעמיות (משומשות כמובן) עם נבטים של חיטה וחמנייה. הכוסות הגיעו מצויידות בהוראות הפעלה והתוצאה הייתה חמניות פורחות בגינות, מרפסות ואפילו בערוגות של העירייה!

למה הקמתי את עץ בעיר

כולם כבר מדברים על הצורך הדחוף במציאת דרכים להתמודדות עם המשבר האקולוגי, אבל הדרכים הללו כבר קיימות וניתנות ליישום מיידי! מדובר על צעדים שכל אחד מאיתנו יכול לקחת. צעדים שיש להם השפעה עצומה על בריאות הסביבה והרבה יותר מוחשי וקרוב - הבריאות שלנו עצמנו! מהניסיון שלי, חווית שינוי ההרגלים לכיוון מקיים היא חוויה הדרגתית ונעימה - ההרגלים החדשים הללו הפכו אותי לבן אדם שמח ושלם הרבה יותר ממה שהייתי לפני 15 שנה (כשהמסע האקולוגי שלי התחיל), כך שאין בדעתי להפסיק.

הקמתי את עץ-בעיר לפני כשנתיים במטרה להפיץ את הידע על אקולוגיה עירונית ולבנות קהילה תומכת. אני מאמינה שבהינתן הכלים המתאימים, מגוון רחב של אזרחים ישמח להפסיק להיות חלק פאסיבי מהמשבר האקולוגי וייהנה לקחת חלק פעיל בפיתרון. אני מאמינה בכנות בכוח שיש לכל אחד מאיתנו לשנות את העולם.

היוזמה משלבת דירת-דגם לחיים אקולוגיים בעיר, אתר אינטרנט לתיעוד והפצת המידע, ופרויקטים שונים המקדמים עשייה אקולוגית בעיר. אתר עץ-בעיר עלה לאוויר בראש השנה 2006, במקביל לחשיפת דירתי השכורה כמרכז הדגמה וסדנאות. תוך זמן קצר התגבשה סביב האתר קבוצת כותבים ("גננים") והתחיל להיווצר גוף תוכן ("ענפים"). במהרה וללא שום יחסי ציבור יזומים החלו להופיע ביקורות חיוביות והפניות לאתר ברחבי הרשת ובעיתונות הכתובה. עם 70 עד 100 כניסות ביום ורשימת תפוצה גודלת שעומדת כרגע על יותר מ-1000 חברים, עץ-בעיר הפך מהר מכפי שציפיתי לאתר מצליח ומוכר. בדירתי התקיימו מאז אינספור פגישות, סדנאות וסיורים. העץ צמח להיות כר לפעילות חברתית ותרבותית. השתתפנו באירועי תרבות מרכזיים בעיר ואנחנו יוזמים קמפיינים ואירועים חברתיים משלנו.

אני מזמינה אתכם להצטרף לעשייה, אחד הרעיונות המרכזיים שלנו הוא מעבר מהיר מדיבורים למעשים. אתם יושבים וקוראים משהו מעניין באינטרנט ברגע זה? יש הרבה דברים פה שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו: לארגן מסיבת זבל אצלכם בחצר, להחליף את כל הנורות בבית לנורות חסכוניות, לבוא להתנדב בשיפוצים האקולוגיים, או לעזור במימון.

בברכה,

תמי

מזל טוב, עץ!

היום התבשרנו שעץ-בעיר זכה במענק מקרן של"י. זוהי זריקת העידוד הפיננסית הראשונה שאנו מקבלים - תודה לקרן של"י על האמון! מענק זה מיועד לפיתוח של האתר, כך שבקרוב יש מקום לצפות לשיפורים שחיכינו להם כבר מזמן... כמו למשל לחסום את כניסת מפלצת ה SPAM המרושעת לאתר... אבל גם למשל הוספת מנוע חיפוש, פורומים, ותוספות ברוכות אחרות שלא נרחיב עליהן את הדיבור, כדי לא לקלקל את ההפתעה : )

שימחה רבה!

הוקם "פורום עץ בעיר"

אתמול, באופן די ספונטאני הוקם לו פורום עץ בעיר. הקימו אותו מספר גננים מהאתר ועוד חברים שהתקבצו בדירה בשדרות נורדאו, טעמו אוכל פרא, והרגישו שיש להם הרבה מן המשותף ואפשרות טובה לצרף כוחות לכדי פעולה משותפת.

המשותף - כולנו חיים בתל אביב ומחפשים את הקשר היומיומי שלנו לסביבה ואת הדרכים הטובות ביותר להתחשב בה ואפילו לתרום לה. חלקינו הגדול מצא גינה לטפל בה, אחרים ממחזרים, מפחיתים, מיירקים והכי הכי חשוב: עושים קומפוסט. אנחנו עושים את זה כי אנחנו מרגישים שזה נכון וכי זה משמח אותנו. עץ-בעיר נותן לנו במה להפצת הידע שאגרנו בתחום הקיימות.

פעולה משותפת - הפורום הוא המשלימה של האתר בעולם הפיזי. הפורום שואף לקדם רעיונות כמו "גינה קהילתית" או "דירה אקולוגית" בתל אביב. ליצור קול שיישמע במסדרונות העירייה, לרשת אתרים קיימים, ליצור חדשים ולארגן אירועים ירוקים במטרה להפיץ ידע על קיימות בתל אביב ולקבל הכרה ותמיכה.

הפורום נפגש כל שבועיים שלושה ופתוח לכל מי שמרגיש שותף לצורך ולחזון. בקרוב ייפתח כאן פורום אינטרנטי שעל גבו תיתנהל חלק מהפעילות הדיגיטאלית של חברי הפורום. עד אז ניתן ליצור איתנו קשר כדי לקבל פרטים על הפגישה הבאה.

מה זה האתר הזה?

מה באמת טוב בשבילי? מה באמת טוב בשביל הסביבה? מה זה "נקי" ומה זה "מלוכלך"? מה זה "אשפה" ולאן היא הולכת? מה מתמחזר ומה לא היה צריך להיות מיוצר מלכתחילה? מאיפה המים באים ולאן הם הולכים? מה צומח ומתי? כמה באמת עולה לאכול? (רמז: המחיר לא נמדד בשקלים בלבד). עץ-בעיר מנסה לשקף את חיי היום יום של אנשים שגרים בתל אביב ושמים לב לסביבה. הם לא מסתפקים באמונה נוחה שהעירייה כבר תדאג לזה וגם לא בתלונה הנוחה לא פחות: "הרשויות לא עושות שום דבר". במקום להאמין, הם עושים משהו, ממש קטן, אבל שמשנה.

עץ-בעיר נותן להם מקום לשתף אחרים בשאלות וגם בתשובות. התשובות שמתגלות מוגשות בבהירות ומנקודת המבט האישית של השואל. בשביל זה יש לנו בלוגים שאנחנו קוראים להם "ענפים". לפעמים אנחנו מוצאים תשובות פשוטות ולפעמים רק עוד שאלות. לפעמים התשובות משתנות עם שינויי מזג האוויר. עץ-בעיר לא מחפש תשובות חותכות ואובייקטיביות. עצם מעשה השאלה מביא אחריו שינוי, לפעמים מאוד עדין, ואותו נבקש לתפוש במילים.

עם הזמן, החומר שייצטבר על העץ (ה"עלים"...) יהפוך בתקווה למדריך שימושי לכל מי ששאלות מתעוררות בליבם. מטבע הדברים הנושאים שבהם אנו עוסקים הם הבסיסיים ביותר: גידול מזון והכנתו, בריאות, בניית הסביבה הקרובה לנו (הבית והגן), ההתנהלות שלנו עם גופינו ועם הסביבה. מטבע הדברים ההתנהלות שלנו הולכת ומתמקדת על הפחתת הצריכה, מיחזור ושימוש מחדש (3R), ככל שאנחנו שואלים יותר שאלות...

עץ-בעיר תל אביב יישאר תמיד מקומי. אנחנו רוצים לתאר תנאי גידול לפרטים ולבדוק מרחקי הליכה ומחירים. אנחנו גרים בתל אביב ולכן יכולים לתת רק מידע שנכון לתל אביב. אנשים מערים אחרות מוזמנים להעתיק את הרעיון! (תחשבו "עץ בעיר באר שבע"... "City Tree London"...). המערכת שבנינו מעוניינת להשתכפל!

המידע שניתן כאן תמיד יהיה חופשי, ויש לכם כמה דרכים לעכל אותו:

להצטרף -- אתם בתל אביב ורוצים ענף משלכם על העץ? אתם גרים בעיר אחרת ורוצים לגדל עץ משלכם? דברו אלינו.

להשתמש -- גיליתם את התענוג שבלייצר בעצמכם מה שאתם צריכים? מחפשים טיפים? קחו מידע חופשי מאנשים שאולי כבר מצאו כמה. מרגישים קצת לבד, אתם והשאלות שלכם? אולי כאן תגלו שיש עוד שרוטים בעיר, אולי אפילו יותר ממכם! אם נשאר עוד קצת זמן פנוי אחרי שקראתם ונרגעתם? למה שלא תשתפו אחרים בניסיון שלכם? כיתבו הערות, תצמיחו עלים משלכם על הענפים שלנו!

לקנות -- אתם תפושים ועסוקים וממהרים ואין לכם דקה פנויה? בקושי יש לכם זמן לקרוא על ייבוש פירות על הגג, לא כל שכן לייבש את הפירות? תמיד אפשר לנסות להזמין מאיתנו את המוצר המוגמר. כן, תאלצו לשלם בכסף, אבל היי, אתם תדעו שהכסף הזה מגיע ישירות ליצרן מקומי שמתחשב בסביבה ושהוא לא בוזבז על דלק או מערכת שיווק משומנת. בנוסף תדעו שאתם עוזרים לעץ-בעיר להמשיך לצמוח. לזה יקרא עיסקה מעולה. בהמשך יוגדרו פה מוצרים ושירותים ספציפיים, והכל יהיה הכי ירוק שאפשר. בקשר למוצרים, אנחנו מבטיחים לא למכור פה דבר בלי הוראות "עשי זאת בעצמך" מפורטות.

זהו לעכשיו. תהנו!

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196