01/09/10

קולונחוי, הצמח המרפא

קולונחוי הוא סוּקוּלֶנְט ולא סתם סוקולנט, אלא בעל תכונות מרפא לשפעת הגרון, ההופכות אותו למתנה נהדרת להביא הביתה או כמתנה לחגים לקראת התקררות מזג האוויר. אז הכנו עציצונים עם ייחורים של הצמח, ואנו מַצּיעים אותם לִמכירה בַעֲשרה ש"ח השָתיל.

וכך כותבת תמי:

12/06/10

להצמיח טגטס וחמניות

טגטס זה שיח פורח, בצבעי כתום וצהוב. מאוד מתאים לקיץ, פורח בחודשי החום, מברעח מזיקים ומושך מאביקים כמו כל הפרחים. פרח פרמקלצ'ר לדוגמא ולמופת. החמניה היא בת לוויתו של הטגטס. לרב מגביהה עוף ממנו, משדרת אלינו את השמש, אם שכחנו מה העונה.

לכבוד הקיץ, החברים של העץ מקבלים זרעים להנבטה. של טגטס, ושל חמנייה, מפרחים שגדלו בגינת עץבעיר בקיץ שעבר. הוותיקים של העץ זוכרים בודאי את קמפיין חמנייה, גם שם אפשר למצוא הוראות גידול מפורטות.

איך מגדלים מזרעים?
מוצאים עציצי הנבטה או מחוררים מיכלי פלסטיק כלשהם
שמים למטה קצת עלים או ענפים דקים (לניקוז)
מפזרים מעל תערובת אדמה וקומפוסט - עד כשני ס"מ מתחת לשפת הכלי
מפזרים שניים-שלושה זרעים
מכסים בעוד תערובת, כחצי ס"מ, לא יותר
אפשר לשים שלט קטן שמכריז מה הולך לצמוח בעציץ ואפילו להוסיף ברכה קטנה לזרעים, שינבטו בשמחה
יש להשקות יום יום ואם חם, אפילו פעמיים ביום. זה בגלל שאל להם לזרעים להתייבש, והעציץ הקטן מתייבש מהר מאוד בקיץ. תוך כמה ימים הזרעים ינבטו. אם לא נבטו, זה לא אתם, זה הזרעים. בואו לעץבעיר לדרוש זרעים חדשים! : )

אם יש נביטות, תנו להם לצמוח ולהאחז בעציץ, וכשמרגיש צפוף, העבירו לעציץ יותר גדול. כדאי לשים את העציץ הקטן על העציץ הגדול או האדמה, במיקום אליו הוא מיועד, ולחכות כמה ימים לפני ההעברה. זו הזדמנות לבדוק עם השתיל אם הוא מרוצה מהמיקום החדש לפני שכופים עליו העברה מבהילה.

אחרי כמה שבועות קצרצרים השתיל יגדל ויעלה פרחים. אני יודעת שאתם לא מאמינים לזה כל כך כשאתם רואים את הזרעים, גם אני לא האמנתי, ואז צמחו לי חמניות ענק!

22/07/08

חומר ניקוי מקליפות של לימונים

אני מנקה עם זה הכל במטבח. כלים כיורים ומשטחים. זה ממיס שומנים ומנקה די טוב, למרות שיש עוד מקום לשיפור. זה כמובן לא מקציף ולא מנקה כמו חומר ניקוןי רגיל. אבל במטבח שאין בו טיגון ולא בשר ולא חלב, ממילא אין צורך בסבון אגרסיבי. ובהעדרו של זה ניתן גם להשתמש במים להשקייה ללא חשש.

אז איך עושים
שומרים את כל הקליפות וחצאי הלימונים לאחר שסחטנו אותם עד הטיפה האחרונה בתוך צנצנת עם קצת מים בתחתיתה. את הצנצנת שומרים סגורה, במקום זמין ליד אזור הכנת הסלטים. כשהיא מתמלאת, דוחסים עוד לימונים, עד שהיא ממש מלאה. ואז סוגרים אותה ונותנים לה לעמוד כמה שבועות. בזמן זה נוצרת בצנצנת תסיסה ולפעמים גם התעפשות. הלימונים מתרככים מאוד ולעיסה יש צבע צהוב חזק וריח גם כן חזק. לוקחים את העיסה כמו שהיא (מפנימים שתסיסה והתעפשות זה חלק יפה של הטבע) ומערבלים בבלנדר לכדי עיסה. אפשר להוסיף חומץ ומי חמצן להקלת הסיבובים ולתוספת תכונות מנקות (ומניעת התעפשות, למי שעדיין לא לגמרי הפנים). מאכסנים בצנצנת ומשתמשים.

11/07/08

קופסת התולעים של נועם

קופסת תולעים זה עניין פשוט מאוד, אבל צריך לדעת כמה דברים ולדאוג שיהיו בה כמה תנאים: אוורור, חשכה וניקוז. כל אחד יכול לבנות קופסה לתולעים אדומות ולשלב אותה כרהיט בבית. אצלי הקופסה עומדת באמבטיה ואני מניחה עליה כל מיני דברים, סוג של מדף. אצל נועם וגל הקופסה מיועדת להשתלב במטבח. בשני המקרים הקופסה ארוכה וגבוהה שזה ממש לא אידיאלי. מצד שני עובדים עם מה שיש. אני פשוט מצאתי ארגז כביסה ברחוב ונועם קבע את הגודל לפי המקום שיש לו במטבח.

13/05/08

כל אחד יכול לעשות קרקרים חיים!

העיקרון הוא מאוד פשוט, אבל אני מודה. זה פשוט רק אחרי שמתרגלים להשרות ולהנביט דברים. בכל אופן, הכי פשוט להתחיל מזרעי פשתן. אחרי שש שעות במים הזרעים הללו הופכים לדבק מעולה וגם למקור תזונתי משובח. לתוך זרעי הפשתן המוקפים בחומר שהיה קודם מים ועכשיו הוא דבק אפשר לזרוק כל מה שאוהבים: עגבניות, בצל, שום, תבלינים, ירקות אחרים (מרוסקים או קצוצים דק), זרעי חמניה או דלעת (אחרי השרייה של שש שעות לפחות), שומשום (שממש חשוב להשרות ואף להנביט!), ועוד ועוד כיד הדמיון והטעם.

מורחים את העיסה על משטח בלתי נדבק כמו סיליקון או פלסטיק, מייבשים כ-12 שעות בשמש או בתנור ייבוש, הופכים ומקלפים את משטח הפלסטיק ומייבשים עד שזה יבש לגמרי. אם חרצנו חריצים אז אפשר לשבור לריבועים יפים ואם לא אפשר לשבור את זה "פרא"!

הקרקרים הללו יחזיקו שבועות רבים במיכל סגור במקרקר, ואף בחוץ יחזיקו מעמד לאורך זמן אם כי ייתכן שיספגו לחות מהאוויר ויתרככו במעט. כמו פירות יבשים הם אידיאליים כמזון חירום בזמן שאנו מרחיקים ממטפח המבטחים שלנו וגם משמשים ככיבוד המעשיר את התזונה ואת השיחה.