כבר כמעט התרגלנו: הספלים בארגז, הכיריים (החשמליים) בפרוזדור, גרעינים, אגוזים ועשבים לחליטה על שולחן על-יד המחשב, ובקבוקי שמן על שולחן האוכל. כל זאת בהמתנה לנגר שיבוא וימשיך את הבנייה של המטבח, שיאיר התחיל.
והוא בא, ושמו ניר, ולוחות העץ, שאספנו, והמתינו בסבלנות, ומשטחי ההרמה, שנוספו אליהם, הוכנסו לתשבץ של תכנון המטבח, כשהם מוצבים במקום זה או אחר, בזווית זו או אחרת ומאפשרים לדמיין את התוצאה. חלקי העץ, שצפויים להירטב דרך קבע, צופו בשמן פשתן אמתי ושרף על בסיס עץ אורן מחנות "פיגמנטים".
עוד רבה העבודה, אך בינתיים נותר משטח עבודה, שהוא בעצם רק דגם, אך מאפשר שימוש לעבודה ולאחסון.
ועם השיפור בתנאים חוזרים ההרגלים הישנים והטובים: מכונת המיצים שבה לפנק אותנו, והקומקום שב לשרוק על הכיריים של גז.
עדיין אנו מחכים בכליון עיניים לארון ההנבטה, שיספק תנאי חושך ואור לשלבים השונים של ההנבטה, יהיה מאוורר ויאפשר שטיפתם בקלות, כולל טפטוף של מים מכלים העומדים לייבוש מעל משטח מחורר.

אלון.