עם המודעות למצב הקיים, כחלק מההתבוננות היומיומית שלי במרחב השכונתי בו אני חיה, אני נוהגת לתור אחר מציאות שכאלה ואחרות במהלך הליכותיי. לעיתים אני אף מצליחה לכוון את צרכי לרצונותי ולפתע אכן נמצאים להם בדיוק הדברים אותם חיפשתי כבלטות ומרצפות לתחימת ערוגות, כחתיכות עץ יפות עבור הדלייה או פחים לעבודה. לפני זמן לא רב כשחלפתי על פני כניסה של עסק גדול במיוחד אשר פשט רגלו, ראיתי להפתעתי עץ קלמנטינות מזדקר לו בקצה הסימטה המיותמת. נכנסתי להביט בו מקרוב ואז גילתי אוצר ! פינה גדולה המגודרת בגדר עץ דקורטיבי ובו הר של אדמה משובחת מונחת זנוחה, ללא צמחייה וללא בעלים. הרי ברור מעל לכל ספק (לצערי) שכשהעסק הבא יקום כאן, אדמה זו תושלך וחדשה תוזמן במקומה. בערב חזרתי מצויידת בחברת גינה נאמנה ויחדיו העמסנו עגלות שוק מלאות באדמה הנהדרת. חלק מהאדמה הבאנו אל הגינה וחלק קטן יותר הגיע אל עציצים המשמשים אותנו כמשתלות קטנות. כך הצלנו חלק מהאדמה, נתנו לה יעוד וכנראה שגם חסכנו לקבלן עתידי את הפינוי. ישנם הרבה יותר מידי דברים בעיר אשר נחשבים בעיני רוב בני האנוש כזבל ולעיתים רק בשל העובדה שבא להם משהו חדש יותר. לפחות הזבל שלהם הוא אוצר עבורנו, הממחזרים, ומי לא אוהב לתור אחר אוצרות ?